תוכן עניינים
חלק א׳: מבוא
חלק ב׳: יצירת אזורים ורשויות
חלק ב׳1: השירות הסניטרי
חלק ג׳: הודעת לידות ופטירות ורישומן – בתי עלמין
חלק ד׳: מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות
חלק ד׳1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי
חלק ד׳2: הוראות שונות
חלק ה׳: הוראות בענין המלחמה במלריה
חלק ה׳1: איכותם התברואית של מים
חלק ו׳: הוראות בדבר מפגעים
חלק ו׳1: סמכויות עזר
חלק ז׳: שונות
תוספת א׳
תוספת ב׳
תוספת ג׳: מחלות מיתדבקות עפ״י סעיף 22
(4)
תוספת ד׳
התוספת החמישית
התוספת השישית
חלק א׳: מבוא
1. השם
פקודה זו תקרא ”פקודת בריאות העם, 1940“.
2. פירוש [תיקון: 1947, תש״ח, תשנ״א, תשע״א, תשע״ט]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”יום“ ו”שעות היום“ פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב;
”משרד“ [במקור: ”מחלקה“] פירושו משרד הבריאות;
”מנהל“ פירושו המנהל הכללי של משרד הבריאות או בא כוח מוסמך של המנהל הכללי של משרד הבריאות, בכפוף לאמור בסעיף 42א;
”לשכת בריאות מחוזית“ [במקור: ”משרד בריאות מחוזי“] מובנו לשכה מחוזית של משרד הבריאות, וכולל משרד נפה של אותו משרד;
”בית חרושת“ כולל בית מלאכה ומקום עבודה;
”בית“ פירושו כל בנין או מבנה המשמש לדירה לבני אדם, והוא כולל בית ספר, חנות, בית חרושת או בנין אחר שבהם דרים או עובדים בני אדם;
”מפקח“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) מי ששר הבריאות הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו;
(2) מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו, מקרב עובדי המדינה, שאינם עובדי משרדו, ומקרב עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;
”קרקע“ כוללת מים וכל זכות או שעבוד על הקרקע או המים;
”רופא בעל רשיון“ פירושו רופא מוסמך שניתן לו רשיון לעסוק ברפואה בישראל;
”הרשות הסניטרית המקומית“ באזור עירוני פירושה מועצת העיריה ובאזור המתנהל ע״י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו באזורים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה פירושה – הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו בסעיף 42א, ולענין סעיפים 66 עד 68 – בא־כוחו המקומי של משרד הבריאות;
”מחזיק“, לגבי בנין או חלק מבנין פירושו המחזיק בהם, או ממונה או משגיח עליהם או מנהלם, אם לחשבונו הוא ואם בתור סוכן של אדם אחר, ואילו לגבי אניה פירושו רב החובל או אדם אחר הממונה באותה שעה עליה;
”בעלים“ פירושו האדם המקבל באותה שעה את שכר הדירה או דמי החכירה או הרוחים של המקום אשר אליו מתיחסת מלה זו, אם לחשבונו הוא ואם כסוכן של אדם אחר או בשמו או אשר היה מקבל את השכר הנ״ל אילו היה המקום מושכר;
”המקום“ כולל בנינים או קרקעות בכל צורת חזקה שהיא, בין פתוחים ובין סגורים, בין שבנו עליהם ובין שלא בנו עליהם, בין צבוריים ובין פרטיים ובין שמחזיקים אותם עפ״י סמכות מכוח החוק ובין שאין מחזיקים אותם עפ״י סמכות מכוח החוק;
”כלי רכב צבורי“ [במקור: ”מרכבה צבורית“] פירושו כל מין כלי רכב, בין שהוא נע בכוח מניע ובין שהוא רתום לבהמות, המשמש או מכוון לשמש להובלת נוסעים בשכר;
”רופא מחוזי“ – רופא ממשלתי ששר הבריאות הפקידו על לשכת בריאות מחוזית או נפתית;
”רופא ממשלתי“ – רופא בשירות משרד הבריאות;
”אניה“ כוללת ספינת מפרש או קיטור או סירה שאינה שייכת לממשלת ישראל או לכל ממשלה אחרת;
”רחוב“ כולל כל כביש, רחבה או מעבר, בין שהם רשות הרבים ובין שאינם רשות הרבים, שיש לצבור זכות המעבר בהם, וכן הדרך אשר על פני כל גשר צבורי וכן כל כביש או מעבר המשמשים או המכוונים לשמש אמצעי גישה לשני בתים או יותר בין שיש לצבור זכות המעבר בהם ובין שאין לצבור זכות המעבר בהם, וכל הצנורות, התעלות והגומות שבצדי רחובות רואין אותם כחלק מאותו רחוב;
”נפה“ מובנה אחת הנפות האדמיניסטראטיביות, שלהן מחולקת ישראל בידי הממשלה [במקור: באישורו של מזכיר המדינה, בהכרזה לפי דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1939, וכל דבר־מלך במועצה, המתקן או הבא במקום דברי־המלך ההם במועצה];
”כפר“ פירושו כל עיר או כפר, פרט לעיר שיש בה מועצת עיריה, והוא כולל נקודה חקלאית;
”רשות הכפר“ פירושה המועצה המקומית לגבי כפר שיש בו מועצה מקומית ובמקרים אחרים פירושה המוכתר וזקני העדה באותה שעה;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977.
חלק ב׳: יצירת אזורים ורשויות
3. אזורים סניטריים עירוניים וכפריים [תיקון: תש״ח, תשנ״א]
(1) לצורך פקודה זו תחולק הארץ לאזורים שיהיו קרויים:–
(I) אזורים סניטריים עירוניים, וכן
(II) אזורים סניטריים כפריים
(ולשם הקיצור קרויים אזורים אלה בפקודה זו בשם ”אזורים עירוניים“ ו”אזורים כפריים“), ואזורים עירוניים וכפריים אלה יהיו כפופים לשיפוטן של רשויות סניטריות מקומיות כמוגדר בסעיף 2, אשר תהיינה להן הסמכויות המוזכרות בפקודה זו.
(2) אזורים סניטריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עיריה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ״י פקודת העיריות, 1934, או פקודת המועצות המקומיות.
אזורים סניטריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטריים כפריים.
[תיקון: תשל״ג]חלק ב׳1: השירות הסניטרי
3א. קביעת תקנים [תיקון: תשל״ג, תשנ״א]
השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו, תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטרי ברשויות הסניטריות המקומיות.
3ב. כשירויות [תיקון: תשל״ג, תשנ״א]
(א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים בריאותיים וסביבתיים, לפי הענין.
(ב) לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות.
פורסמו תקנות בריאות העם (כשירויות עובדי בריאות הסביבה ואיכות הסביבה ברשויות סניטריות מקומיות ובשירות המדינה), התשנ״ג–1992.
חלק ג׳: הודעת לידות ופטירות ורישומן – בתי עלמין
4. הודעות [תיקון: תשכ״ה, תש״ם, תשפ״ג]
(1) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובת הודעה על יציאה או הוצאה של עובר או ולד מת מרחם אמו; בתקנות כאמור ייקבע מי יהיה חייב במתן ההודעה, מועד נתינתה, באילו מקרים תינתן, דרך נתינתה ולמי תינתן.
(2) רופא ממשלתי או מפקח רשאים בכל עת לאחר שעברו 48 שעות מהאירוע שנקבעה לגביו חובה כאמור בסעיף קטן
(1) , לדרוש מכל אדם החייב במתן ההודעה למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שהוא חייב בהודעתם, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה.
5. [תיקון: תש״ח, תשכ״ה]
(נמחק).
6. [תיקון: 1947, תשכ״ה]
(נמחק).
בתי עלמין
7. [תיקון: 1946]
אתר לבית־עלמין חדש טעון אישור
(1) האתר של כל בית־עלמין חדש יהיה טעון אישורו של המנהל, ואישור זה רשאי המנהל להעניקו או לסרב להעניקו לפי ראות עיניו המוחלטת:
בתנאי, שהמנהל יסרב מלהעניק את אישורו, אם לא נחה דעתו –
(א) שבית־העלמין החדש יימצא במצב כזה, שלא יסכן כל נהר, באר או הספקת מים אחרת עקב זיהום; וכן
(ב) שבית־העלמין החדש לא יימצא בתאריך פתיחתו כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית־המגורים הקיים הקרוב ביותר, או – אם יימצא בתאריך האמור כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית־המגורים הקיים הקרוב ביותר – לא תהיה עלולה כל סכנת בריאות לאירע בגלל היותו נמצא שם.
קביעותיו של הסעיף־הקטן הזה באות להוסיף על, ולא לגרוע מן קביעותיה של תכנית תיכון־עיר כל־שהיא.
גידורם של בתי־עלמין חדשים
(2) כל בית־עלמין חדש יהיה מוקף גדר או קיר בני־קיימא שגבהם לא יפחת מכדי מטר אחד וחצי המטר, והרשות הממונה על בית־העלמין תקיימם במצב טוב ומתוקן.
ניקוז בתי־עלמין
(3) כל בית־עלמין יהיה מנוקז במידה מספקת בידי הרשות הממונה עליו, ואפשר יהיה להעביר את החומר המנוקז לכל תעלת־שופכים, בהסכמתם של בני־האדם, שלהם הוקנתה אותה תעלת־שופכים.
הפסקת קבורה [תיקון: תש״ח]
(4) לפי עצומתו של המנהל רשאי הממונה על המחוז לצוות להפסיק את הקבורה במקום נקוב כל־שהוא, או חלק ממנו, ולאחר שניתן צו כזה, לא תיערך קבורה באותו מקום נקוב, או כל חלק ממנו, בלא הסכמתו של הממונה על המחוז.
פנקס קבורות
(5) פנקס קבורות בבית־העלמין יקיימו אותו –
(א) הרשות הממונה על בית־העלמין, מקום שאין בית־העלמין נמצא בכפר; או
(ב) המוכתר הנאות של הכפר, מקום שנמצא בית־העלמין בכפר.
הפקעת קרקע לבתי־עלמין חדשים [תיקון: תש״ח]
(6) עירייה או מועצה מקומית רשאיות להפקיע – באישורו של שר הבריאות, ובהתאם לחוק בדבר הפקעת קרקעות העומד בתקפו באותו זמן – קרקע, כדי להפוך אותה לבית־עלמין חדש בגלל כל הטעמים הבאים כולם, או אחד מהם, דהיינו:–
(א) מקום שבבית־עלמין כל־שהוא, העומד בשימוש זה, אין שטח מספיק לקבורה ולא הותקן בית־עלמין ראוי אחר;
(ב) מקום שהמשכת השימוש בבית־עלמין כל־שהוא (אף־על־פי שיהיה בו מקום לכך) עלולה להיות מזיקה או מסוכנת לבריאות העם בגלל מצבו ביחס אל הספקת המים של המקום או בגלל כל מסיבות שהן;
(ג) מקום שהפסקת הקבורה בעיר, כפר או מקום מיוחדים כל־שהם, או בתחומי גבולות מסויימים, יהיה בה משום תועלת לשמירה על בריאות העם;
(ד) מקום שבית־העלמין הקיים אינו נאות בגלל אפיו של האתר או טיבה של קרקע התשתית;
(ה) מקום שהגישה אל בית־העלמין הקיים מחלקיו המאוכלסים של האיזור אינה נוחה.
פירוש
(7) כדי למנוע ספק, מכריזים בזה כי הביטוי ”בית־עלמין חדש“ שבסעיף הזה כולל הוספה על, או הרחבה של, בית־עלמין.
8. תנאים שיש לקיימם לפני שקוברין מת [תיקון: 1946, תש״ח, תשכ״ב, תשכ״ה, תש״ם, תשפ״ג]
(1)
(א) לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה.
(ב) רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור – רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך.
(ג) רשיון קבורה יינתן ללא תשלום.
(ד) לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה
(ב) , הכל לפי הענין, הודעה על פטירה על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 (להלן – הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה
(ב) , הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו.
(ה) ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה
(ב) , שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קיבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), התשי״ח–1958.
(ו) הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה
(ב) , שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו.
(2) אין קוברין מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר.
לפי סעיף 4 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953, הוראה זו לא תחול על גוויה כאמור בסעיף 2 לחוק האמור.
(3) אין קוברין מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה״צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת.
(4) בלא לפגוע בקביעותיו של סעיף־קטן
(4) מסעיף 7, אין קוברין מת אלא בבית עלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.
(5) רופא שהוסמך לפי סעיף קטן
(1)
(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע.
(6) רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.
(7) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה.
9. תקנות [תיקון: 1947, תש״ח, תשנ״ב]
רשאי המנהל, באישורו של שר הבריאות, להתקין תקנות בנוגע לענינים דלקמן:–
(א) (נמחקה);
(ב) (נמחקה);
(ג) (נמחקה);
(ד) (נמחקה);
(ה) מתן תעודות רופאים בנוגע לגורמי הפטירה;
(ו) שטחם ועומקם של קברים והביוב, הסניטציה, הסידורים הכלליים וההחזקה של בתי עלמין;
(ז) הובלת גופות לקבורה, הוצאתן מקברותיהן, וקבורתן מחדש;
פורסמו תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941.
(ח) בדרך כלל, כדי ליתן תוקף להוראות החלק הזה של הפקודה.
10. עונשין [תיקון: 1946, תש״ח־2, תשנ״ב]
(1) (נמחק).
(2) כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף 7 או 8 של פקודה זו יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים, בשל כל הפרה והפרה.
(3) כל אדם –
(א) המוסר ביודעין לרופא ממשלתי כל ידיעות כוזבות בנוגע לכל לידה או פטירה או לגרם הפטירה; או
(ב) הרושם ביודעין בפנקס כל תעודה, או הצהרה או רשימה כוזבת, הדרושות לצורך הפקודה הזאת או המזייף כל תעודה או הצהרה או רשימה כזאת, או, שהוא יודע שאותה הצהרה, תעודה או רשימה היא כוזבת או מזוייפת והוא משתמש בה כתעודה נכונה, או מוסרה או שולחה בתור נכונה לכל אדם; או
(ג) (נמחקה);
יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות או למאסר של לא יותר מששה חדשים או לשני העונשין כאחד.
לפי החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973, במקום העונשים הנקובים בסעיף זה יבוא העונש שבסעיף 71.
[תיקון: תשנ״ב]חלק ד׳: מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות
11. פירוש [תיקון: תש״ט־2]
בחלק זה –
”מגע“ פירושו אדם שהיה במגע עם אדם הנגוע במחלה מידבקת, או שהרופא הממשלתי חושדו בכך;
”חיטוי“ פירושו השמדת אורגניסמים בקטריים, או גורמי הידבקות, או הוירוס של מחלה העוברת מאדם לאדם, ע״י שרית גופם של בני אדם בתמיסות אנטיספטיות וכן ע״י חיטוי מלבושים, בדים, לבנים, מרבדים, חדרים, ארונות, בנינים או אהלים, צרכי מאכל ומשקה ומים, אם בחום ואם בקיטור ואם בתמיסות או באדים כימים בצורה שנתאשרה ע״י המנהל כדי למנוע את הפצת המחלות המידבקות;
”האדם הנגוע“ פירושו אדם הנגוע במחלה מידבקת או הנתון במצב שבו היה יכול להפיץ מחלה מידבקת;
”מחלה מידבקת“ פירושה כל מחלה מן המחלות המפורטות בתוספת השניה לפקודה זו; בתנאי שהמנהל רשאי להכריז במודעה ברשומות שכל מחלה אחרת תהא מחלה מידבקת לצורך הפקודה הזאת ובאותה מודעה יפרט את האזור אשר בתחומיו יהא למודעה תוקף ואת תקופת תקפה של המודעה;
”בית־חולים למחלות מידבקות“ פירושו בית־חולים קבוע או ארעי של המשרד או אגף מבודד של בית־החולים העירוני או בית־חולים אחר שהמנהל התיר לשכן בו מספר מפורש של חולים במחלות מידבקות או חולים מיוחדים במחלות מידבקות;
”בידוד“ פירושו עצירת אדם או מגע בבית חולים למבודדים או בבית, באוהל או במקום מבודדים בצורה ובתנאים שנתאשרו ע״י המנהל;
”השגחה“ פירושה מסירת הודעה על בני אדם לרופאים הממשלתיים של המקומות השונים שאליהם פניהם מועדות ובדיקתם הרפואית כדי לברר מהו מצב בריאותם ולהחזיקם בקו הבריאות, ולהטיל השגחה על מצב בריאותם.
11א. שינוי התוספת השניה [תיקון: תש״ט, תש״ט־2]
שר הבריאות רשאי, על ידי צו שיפורסם ברשומות, לשנות את רשימת המחלות המדבקות שבתוספת השניה לפקודה זו, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.
12. הודעת מחלות מידבקות [תיקון: תש״ח־2]
(1) אחד מדרי בית שחלה במחלה מידבקת, נוהגין בו לפי ההוראות דלקמן:–
(א) ראש המשפחה שאותו אדם (הקרוי לקמן ”החולה“) שייך לה, ואם לא עשה זאת – קרובי החולה הקרובים ביותר המצויים בבנין או היושבים ליד מטתו של החולה, ואם הם לא עשו זאת – המחזיק בבנין, חייבים מיד לכשיוודע להם כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם – תוך שתים עשרה שעה משעה שנודע להם הדבר, לשלוח מודעה על כך לרופא הממשלתי של המחוז או למוכתר הכפר או הרובע אשר בו אירע המקרה, והמוכתר חייב להודיע את דבר המקרה לרופא הממשלתי של המחוז תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה;
(ב) כל רופא המטפל בחולה או אשר נקרא לבקר חולה חייב, מיד בהוודע לו כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה, למסור הודעה בטופס הקבוע לרופא הממשלתי של המחוז.
(2) כל אדם הנדרש בסעיף זה למסור הודעה על מחלה מידבקת ולא עשה זאת בתוך הזמן הקבוע, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.
לפי החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש שבסעיף 71.
פורסמו תקנות בריאות העם (הודעות על מחלות מידבקות), תשכ״א–1961.
13. בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת
כל אדם הנדרש עפ״י סעיף 12 למסור הודעה על מחלה מידבקת חייב, לכשיארע המקרה, להוציא לפועל פעולות בידוד זמניות ככל אשר יקבע הרופא הממשלתי.
14. הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת [תיקון: תש״ח־2, תשכ״ד־2]
המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל שעה נאותה משעות היום להכנס לבית או למקום אשר יש לו יסוד להאמין כי קיימת בו מחלה מידבקת או כי לא מכבר היתה קיימת בו מחלה מידבקת, ולבדוק אותם וכן רשאי הוא לבדוק כל אדם שנמצא באותם הבתים או באותו המקום. אם מסרבין להרשותו להכנס או לבדוק, מותר לקבל משופט של בית משפט שלום צו המתיר את הכניסה. משנתקבל והוצג צו כזה יהא כל אדם המסרב להרשותו להכנס או השם מכשולים על דרך הבדיקה האמורה אשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר משתי לירות על כל עברה ועברה.
לפי החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס׳ 5), תשל״ג–1973, במקום העונש הנקוב בסעיף זה יבוא העונש שבסעיף 71.
15. העברת אנשים נגועים לבית־החולים [תיקון: תשכ״ד־2]
(1) כל הנגוע במחלה מידבקת שאין לו דירה או אכסניה מתאימה או אשר, לדעת המנהל או רופא ממשלתי אין צורת איכסונו מאפשרת לנקוט באמצעי זהירות נכונים כדי למנוע את התפשטותה של המחלה או שהוא מאוכסן באוהל או בקרון או בחדר שמצויים בו גם אנשים אחרים זולת אותם האנשים אשר מן ההכרח כי יטפלו באותו אדם, או הנוסע באניה, מותר, על יסוד תעודה חתומה ע״י הרופא הממשלתי, להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות או למקום־בידוד מתאים אחר ומותר לעצור אותו אדם באותו בית חולים או מקום כל זמן שהוא נגוע במחלה מידבקת. אם מתנגד החולה או האדם האחר להעברה כזאת או אם הוא מעמיד מכשולים על דרכה, רשאי שופט של בית משפט שלום, על יסוד בקשה מאת רופא ממשלתי, ליתן צו להוציא את ההעברה לפועל מיד.
(2) כשסבור הרופא הממשלתי כי אין ההעברה אפשרית או רצויה, רשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולות בידוד זמניות שיאבה לקבוע.
(3) רשאי המנהל או רופא ממשלתי להעמיד כל אדם הנמצא במגע עם אדם נגוע תחת השגחה בתנאים אשר יאבה לקבוע או תחת פיקוח לאותה תקופה (ולא יותר מתקופת הדגירה המכסימלית של המחלה, החל מן היום שבו היה המגע בפעם האחרונה נתון בסכנת התנגעות מאותה מחלה) שיראה צורך לקבוע כדי לצמצם את ההתנגעות.
16. הסמכות להכנס ולחטא
המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל עת מתאמת להכנס לכל בית או מקום שבו אירע מקרה של מחלה מידבקת ורשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולת חיטוי או כל פעולה להשמדת עכברים או משחיתים אחרים אשר, לדעתו, יש צורך בה.
17. סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות [תיקון: תש״ח]
(1) במקרה של חולירע, דבר, טיפוס הבטן ובת־טיפוס הבטן (para-typhoid) ודמית, רשאי המנהל או רופא ממשלתי להוציא לפועל או