1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת האגודות השיתופיות“.
2. פירוש [תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשפ״ג]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”ברית פיקוח“ פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה;
”אגודת כספור (מימון) מרכזית“ פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות;
”אגודה מרכזית“ פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת כספור מרכזית;
”אזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
”הגליל“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993;
”הנגב“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991;
”ועד“ פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה;
”ועדת ההשגות“ – ועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 6ב;
”ועדה ליישובים קהילתיים“ – הוועדה ליישובים קהילתיים כמשמעותה בסעיף 6ו;
”ועדת קבלה“ – ועדת קבלה כמשמעותה בסעיף 6ב;
”זכות במקרקעין“ – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, ”חכירה“ ו”חכירה לדורות“ – כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חבר“ כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה;
”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”יחידות דיור“ – יחידות דיור ששווקו לגביהן זכויות במקרקעין;
”יישוב עדיפות לאומית“ – יישוב שהממשלה החליטה כי הוא יישוב בעל עדיפות לאומית לעניין תחום הבינוי והשיכון, בהתאם להוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009, והוא אינו באזור, וטרם חלפו חמש שנים מיום שהחלטת הממשלה כאמור הפסיקה לחול עליו, ובלבד שהוא מסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות כהגדרתו בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה;
”יישוב קהילתי“ – יישוב בגליל או בנגב או יישוב עדיפות לאומית המאוגד כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ושמספר יחידות הדיור ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400;
”יישוב קהילתי המשכי“ – יישוב קהילתי שמספר יחידות הדיור בו, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 700, ושאושר לפי הוראות סעיף 6ו;
”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
”פקיד“ כולל נשיא, יו״ר, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים;
”אגודה רשומה“ פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ״י פקודה זו;
”הרושם“ פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רושם האגודות השיתופיות עפ״י פקודה זו;
”תקנות“ פירושן תקנות שהותקנו עפ״י פקודה זו;
”תקנות האגודה“ פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תקון רישום של אותן תקנות.
3. הרושם [תיקון: תש״ח]
שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רושם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לרושם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרושם עפ״י פקודה זו, כולן או מקצתן.
4. מטרותיהן של אגודות [תיקון: תש״ח]
בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שפור תנאי חייהם, עסקיהם ושטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ״י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, להרשם עפ״י פקודה זו, בין בערבון־מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל:
בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת.
5. הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר
(1) כשיש לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י סעיף 6
(1) , להחזיק יותר מחמשית הון המניות.
(2) כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י סעיף 6
(1) , לרכוש או לתבוע מדת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמשית ההון.
6. סגולות הכשרה לחברים [תיקון: תש״ח, תשע״ז]
(1) ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה –
(א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן
(ב) אגודות רשומות אחרות:
בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלואות לחברים, יכול הרושם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות.
(2) אין לרשום עפ״י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו –
(א) יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או
(ב) הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרושם אחרת.
(3) אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה.
(4) שום ברית פקוח לא תרשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות.
(5) על אף הוראות סעיף זה, יחולו לעניין חברות באגודה שמטרתה מתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 (בפסקה זו – אגודת פיקדון ואשראי), הוראות אלה:
(א) אלה רשאים להיות חברי האגודה:
(1) יחיד שמלאו לו שמונה עשרה שנים;
(2) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא תאגיד המעסיק עד 50 עובדים, וסך הכנסותיו מפעילות שוטפת בשנת המס שקדמה למועד האמור נמוך מ־25 מיליון שקלים חדשים; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה מספר עובדים אחר או סך הכנסות שונה, דרך כלל או לסוג מסוים של תאגידים;
(3) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא עמותה, חברה לתועלת הציבור, או אגודה, אף אם אינו עומד בתנאים האמורים שבפסקה
(2) .
(ב) אין לרשום על פי פקודה זו אגודת פיקדון ואשראי אלא אם כן היא מורכבת משבעה חברים לפחות או שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, ומתקיים בחברים בה האמור בפסקת משנה
(א) .
(ג) החברות באגודה לא תפקע בשל מתן צו פשיטת רגל לגבי חבר האגודה, ולגבי חבר שהוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות האגודה באישור הרשם.
6א. חברות של בן־זוג בישוב שיתופי [תיקון: תשמ״ח]
(א) חבר באגודה רשומה, שהרושם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן־זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה:
(1) בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה;
פורסמו תקנות בדבר טפסי הודעה (ק״ת תשמ״ח, 763).
(2) בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה;
(3) בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי;
(4) בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי־משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953.
(ב) מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן
(א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה
(א)
(1) , ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה.
6ב. הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי [תיקון: תשע״א, תשפ״ג]
(א)
(1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה.
(2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה
(1) , תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר.
(3) העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה
(1) , אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה
(2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר.
(ב)
(1) ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של המועצה האזורית כאמור; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית.
(2) נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנה ראש המועצה, ובלבד שאינם תושבי היישוב הקהילתי – והוא יהיה יושב הראש.
(ג) סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.
(ד) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות.
(ה) ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים – והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ו) ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
(ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים.
6ג. שיקולי ועדת הקבלה [תיקון: תשע״א, תשפ״ג]
(א) ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:
(1) המועמד הוא קטין;
(2) המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
(3) אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
(4) המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור;
(5) חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי–תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה, ולעניין יישוב קהילתי המשכי – חוסר התאמה של המועמד למאפיינים הקהילתיים הציבוריים של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע פגיעה משמעותית באופיו הקהילתי של היישוב;
(6) מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרושם.
(ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן
(א) , תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו.
(ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית–פוליטית.
6ד. שמירת סמכות [תיקון: תשע״א]
אין באמור בהוראות סעיפים 6ב ו־6ג, כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו.
6ה. פנייה לוועדת קבלה והטיפול בה [תיקון: תשפ״ג]
(א) אדם המבקש כי יוקצו לו מקרקעין לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי זכאי לפנות ישירות לוועדת הקבלה כאמור בסעיף 6ב.
(ב) הטיפול בפניות מועמדים ליישוב קהילתי וההתקשרות לשם קבלת חוות דעת מקצועית כאמור בסעיף 6ג
(א)
(4) ייעשו באמצעות המועצה האזורית שבה פועלת ועדת הקבלה.
6ו. הוועדה ליישובים קהילתיים [תיקון: תשפ״ג]
(א) הוועדה ליישובים קהילתיים תורכב מחמישה חברים והם: נציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות – והוא יהיה היושב ראש, רשם האגודות השיתופיות או נציגו – והוא יהיה ממלא מקום יושב הראש, נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית ונציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש הוועדה, ובהיעדרו – ממלא מקומו.
(ב) הוועדה ליישובים קהילתיים רשאית לאשר סיווג של יישוב קהילתי כיישוב קהילתי המשכי, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שבחנה את ההיבטים השונים בתפקודו של היישוב כיישוב קהילתי, ושוכנעה כי יש הצדקה שהגדלת היישוב מעבר ל־400 יחידות דיור תיעשה בהליך הכולל ועדת קבלה כדי לאפשר את המשך תפקודו כיישוב קהילתי; בסעיף קטן זה, ”תפקוד כיישוב קהילתי“ – מנגנון גבייה לתקציב קהילתי, וכן ארגון וניהול של שירותים קהילתיים ופעילות ציבורית קהילתית על ידי היישוב שהרשות המקומית שבתחום שיפוטה הוא נמצא אינה מספקת, או שירותים עודפים על השירותים כאמור, החיוניים לקיומו ולחוסנו כיישוב קהילתי.
(ג) הוועדה ליישובים קהילתיים תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה המיוצגים בה.
6ז. צו לעניין המשך פעולתן של ועדות קבלה בעת הגדלה של יישובים קהילתיים המשכיים [תיקון: תשפ״ג]
(א) שר הכלכלה רשאי לקבוע בצו, באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי יהיה ניתן להקצות מקרקעין בהליך הכולל ועדות קבלה כאמור בחוק זה, ביישובים קהילתיים המשכיים שמספר יחידות הדיור בהם עולה על 700; בצו כאמור ייקבע המספר המרבי של יחידות הדיור.
(ב) נקבע צו כאמור בסעיף קטן
(א) , תהיה הוועדה ליישובים קהילתיים רשאית לאשר, בהתאם להוראות סעיף 6ו ובשינויים המחויבים, ליישוב קהילתי המשכי כי הגדלת מספר יחידות הדיור ביישוב מעבר ל־700 תמשיך להתנהל בהליך הכולל ועדת קבלה, אם שוכנעה כי יש צורך בהגדלה נוספת בדרך זו, כדי להבטיח את המשך תפקודו כיישוב קהילתי כאמור בסעיף 6ו
(ב) , ובלבד שמספר יחידות הדיור בו לא יעלה על המספר שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן
(א) ; נתנה הוועדה ליישובים קהילתיים אישור כאמור, יחולו על היישוב ההוראות החלות על יישובים קהילתיים המשכיים.
(ג) צו כאמור בסעיף קטן
(א) יינתן פעם אחת בלבד, ולא לפני שחלפו חמש שנים מיום פרסומו של חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מס׳ 12), התשפ״ג–2023 (ביום 30.7.2023).
6ח. פיקוח על ועדות הקבלה ודיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ג]
(א) שר הכלכלה ידווח אחת לשנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על אופן יישום הוראות סעיפים 6ב עד 6ז, ובכלל זה על אלה: מספר יחידות הדיור בכל יישוב קהילתי או יישוב קהילתי המשכי, מספר יחידות המקרקעין שהוקצו ביישוב בהליך שכלל ועדת קבלה, מספר המועמדים שפנו לוועדת הקבלה ומספר המועמדים שהתקבלו או שנדחו לפי עילות הסירוב, ומספר ההשגות שהתקבלו או שנדחו, לפי עילות הסירוב.
(ב) ועדת קבלה תעביר לשר הכלכלה, אחת לשנה במועד שיקבע, את הנתונים שברשותה לשם הדיווח לכנסת כאמור בסעיף קטן
(א) .
7. קביעת מקום המגורים של אדם [תיקון: תש״ח]
בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע״י הרושם, והחלטתו תהא החלטת גמר.
פורסמה הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות (י״פ תשמ״ט, 2848; תשנ״ג, 599); ופורסמו תקנות בדבר סוגי אגודות (ק״ת תשנ״ו, 246).
8. בקשה לרישום
(1) לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרושם.
(2) הבקשה תחתם, –
(א) אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה – לפחות ע״י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות סעיף־קטן
(1) מסעיף 6; וכן
(ב) אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה – ע״י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות – ע״י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה – ע״י כל החברים.
(3) צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרושם בנוגע לתקנות אלה.
9. רישום אגודה
(1) אם נתברר לרושם כי מלאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ״י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו.
(2) למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22
(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרושם עפ״י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה ”חברה“ כוללת אגודה שתופית, וכאילו היו המלים ”רושם החברות“ כוללות את רושם האגודות השיתופיות.
10. מסי רישום [תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תש״ט]
(1) אגודה המקבלת, ללא תקון עקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע״י הרושם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל מס רישום והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חנם.
(2) על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה מס של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את המס אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד.
(3) החלטתו של הרושם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר.
(4) תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרושם, תמסרנה חנם לכל אגודה עם רישומה.
11. תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת
תעודת רישום חתומה ע״י הרושם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל.
12. תיקון תקנותיה של האגודה
(1) שום תקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ״י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרושם שתי העתקות מן התקון.
(2) אם נתברר לרושם כי התקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו.
(3) אם רשם הרושם תקון לתקנות של אגודה רשומה, עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את המס הקבוע, העתקה מן התקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתקון נרשם כהלכה.
13. התמזגות אגודות [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1) באישורו של הרושם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ״י החלטה שתתקבל ברוב של שלשת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב (הנכסים) והפסיב (ההתחייבויות) של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת:
בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה.
(2) כל אגודה תוכל, עפ״י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף־קטן
(1) , להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם:
בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תנתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות:
ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חדש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים.
(3) הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אשורו של הרושם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותו מס ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד.
14. אספות כלליות
(1) יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חדש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרושם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה.
(2) אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרושם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית של האגודה: ההוצאות שהרושם יוציא, תגבינה מן האגודה עפ״י סעיף 58 כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה.
15. זכויותיהם וחובותיהם של חברים
(1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שלם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מדת השתתפות, כפי שיקבע בתקנות האגודה.
(2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחיבויות שהאגודה קבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
16. הצבעה
(1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת.
בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו״ר דעה מכרעת;
(ב) שאם זו צרכניה שתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשרות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מדת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס״ה של מספר הקולות;
(ג) שאגודה שהשקיעה חלק מכ