(א) (I) בכל אזור שיש בו מקום קדוש או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום קדוש, אלא אם הסכים לכך המוסד הדתי הממונה על השגחת המקום הקדוש;

(ב) בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית;

(ג) בקרקע שיחדוה לצורך איזו מסלת ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסלת ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסלות הברזל;

(ד) בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר מים המשמש לצורך הספקת מים לצבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צנור המשמש בקשר עם סכר או אוצר מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הצבורי הנוגע בדבר;

(ה) בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חפושים או כריות, אם לזמן מה או לתמיד;

(ו) בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת היתר לחקירה, רשיון לחפוש או זכות כריה שניתנו קודם לכן, שלא ע״י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות;

(ז) בקרקע שמחזיקים בה עפ״י חוזי כריה בני־תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות כריה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה;

(ח) בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחפוש או לכריה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חפושים:

(ו) ,

(ז) ו־

(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות חפוש או רשיונות לחפוש שמן, ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות כריה או חכירות כריה או חכירות לכרית שמן לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשיוברר לו שלא יגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות ההיתר, בעלי הרשיונות, בעלי הזכויות או בעלי החכירות.

(א) התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשלם לבעלים או למחזיקים של שטח קרקע הכלול בתעודת ההיתר או ברשיון או בזכות או בחוזה החכירה ולבעלים או למחזיקים של קרקע הסמוכה לאותו שטח קרקע, פיצויים בעד כל נזק שיהא נגרם תוך כדי פעולות החקירה, החפוש או הכריה לכל זכויות שעל הקרקע, הן זכויות שנוצרו לפני מתן תעודות ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה והן זכויות שנוצרו לאחר מכן; ומקום שסבור המפקח כי החקירה, החפוש או הכריה עלולים לגרום נזק כזה, הרי בטרם ינתנו תעודת ההיתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה יכול הוא לדרוש ממי שהגיש בקשה עליהם לתת ערובה שיראה צורך בה, אם בצורת השלשת פקדון ואם בדרך אחרת, כנגד אפשרות של נזק, ומשניתנה אותה ערובה שוב לא תהא לבעל הקרקע או למחזיק בה הנזכרים לעיל הזכות למנוע בדרך משפט או בדרך אחרת את פעולת החקירה, החיפוש או הכריה;

(ב) שמירה על כל הסמכויות של שר הפיתוח לעלות על אותן הקרקעות ולתת לאיזה אדם או לכמה בני אדם את הרשות לעלות על אותן קרקעות לכל תכלית שהיא, פרט לתכליות שלשמן ניתנו תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה, ובפרט (ומבלי לצמצם במאומה את הסמכות הכללית הזאת ואת הרשות הזאת) לבנות או להקים על פני אותן הקרקעות, דרכן או ממעל להן כל אותן הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון וקוי צנורות שיהיו נחוצים ודרושים לכל תכלית שהיא, ולקבל מתוך הקרקעות הכלולות באותם תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה את כל אותם האבנים, העצים או החמרים האחרים שיהיו נחוצים ודרושים לצורך בניתם או תקונם או החזקתם של אותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון, כבלי חשמל וקוי צנור או לכל צורך אחר, ולעבור ולחזור ולעבור על פני אותן הקרקעות או באותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל וקוי הצנור לכל צורך שהוא ובכל עת שיתעורר הצורך בכך ובכפוף לאותה הנחה בדמי השכירות או לתשלום אותו סכום פיצויים שייקבעו בדרך הסכם או שייקבעו בדרך בוררות בצורה הקבועה, כשאין הצדדים באים לכלל הסכם בענין;

(ג) התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשחרר את שר הפיתוח ואת כל פקיד מפקידי הממשלה מכל משפט, תביעה ודרישה מכל מין שהוא שיובאו ע״י איזה אדם שהוא בגין כל נזק שיגרם לרכושו ע״י אותו בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה תוך כדי ההשתמשות בסמכויות המסורות לו באותם תעודת היתר, הרשיון, זכות או חוזה חכירה, ומכל הוצאות משפט ומכל הוצאות אחרות הכרוכות בכך.

(א) למי שאינו יודע קרוא; או

(ב) למי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה; או

(ג) למי שנתחייב בדין על עברה עפ״י פקודה זו או למי שהחזיק בידו קודם לכן תעודת היתר, רשיון, זכות או חכירה שניתנו לו עפ״י פקודה זו והפקיעום מידיו מחמת שהפר תנאי מתנאיהם, חוץ אם הסכים שר הפיתוח כי תנתן לו תעודת ההיתר; או

(ד) למי שאין בידו להוכיח באפן המניח את הדעת כי יש לו כסף או אשראי די לאפשר לו לשלם את הוצאות הנסיעה והחיפוש שיהא עליו להוציא וכל פיצויים שיהא עליו לשלם אגב ההשתמשות בסמכויות הנתונות בתעודת היתר.

(א) לעלות על כל קרקע הכלולה בתעודת היתר, כשאין אותה קרקע מוצאת מן הכלל, על מנת לברר אם יש בה מחצבים ואם אין, וגם

(ב) לחפור בורות, לשם אותו חיפוש, ולחפור בדרך כלל כל החפירות הנחוצות, בעומק לא יותר משני מטרים, חוץ אם נתקבלה לכך רשות מיוחדת מטעם המפקח, ולחפור תעלות בעומק לא יותר מעשרה מטרים, חוץ אם נתקבלה רשות כיוצא בזו, ואולם אסור לו לקדוח קדיחות או לנקוט בפעולות אחרות שתכליתן או תוצאתן הישרה היא רכישת מחצבים.