תוכן עניינים
חלק א׳ – הקדמה
חלק ב׳ – פטנטים
חלק ג׳ – סימני אמצאות
חלק ד׳ – הוראות כלליות
חלק ה׳ – הוראות מיוחדות לשעת חירום (בוטל)
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הפטנטים וסימני האמצאה“.
חלק א׳ – הקדמה
2. פירוש [תיקון: [1934]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”חפץ“, כשמדובר בסימני אמצאה, פירושו כל חפץ של תעשיה וכל חמר, מלאכותי או טבעי, או מקצתו מלאכותי ומקצתו טבעי;
”זכות מדגם“ פירושה זכות היחיד להשתמש בסימן אמצאה לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו סימן האמצאה;
”בית משפט“ פירושו בית משפט אשר לו שיפוט בדבר כפי שנקבע ע״י הוראותיה של פקודה זו או, מקום שלא נקבע בית משפט, בית המשפט העליון היושב כבית משפט לערעורים;
”סימן אמצאה“ אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע״י פרוצס או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא אמצאה מיכנית;
”בית משפט מחוזי“ פירושו בית המשפט המחוזי או בתי המשפט המחוזיים שנקבעו בצו מאת שר המשפטים כדי לשמש בשיפוט עפ״י פקודה זו;
”הדומיניונים של הוד מלכותו“ - (נמחקה);
”אמצאה“ פירושה תוצרת חדשה, סחורה חדשה או אפן חדש של שמוש במכשיר שנתגלה או נודע או שומש מכבר, לצורך חרושת או תעשיה;
”ממציא ומבקש“ כולל, בהתחשב עם הוראות פקודה זו, את בא כחו החוקי של ממציא או מבקש שמת;
”בא כוח חוקי“ פירושו המוציא לפועל של צואה או מנהל עזבון שנתמנה ע״י בית המשפט, וכשאין מוציא לפועל או מנהל עזבון, פירושו האיש או האנשים האחראים, עפ״י חוק הירושה הנוהג, לפרעון חובותיו של המת;
”פטנט“ פירושו כתב זכות לאמצאה;
”בעל הפטנט“ פירושו מי שרשום באותה שעה בפנקס הרישום כמקבל הפטנט או כבעליו;
”סוכן פטנטים“ פירושו אדם, פירמה או חברה העוסקים לשם ריוח בעסק של הגשת בקשות לפטנטים וקבלתם בישראל ובמקומות אחרים;
”בעל סימן אמצאה חדש או מקורי“, –
(א) כשעושה הסימן מבצע את העבודה בשביל אדם אחר בשכר, פירושו שסימן האמצאה נעשה בשבילו;
(ב) מקום שאדם רכש את סימן האמצאה או את הזכות להשתמש בסימן האמצאה לגבי חפץ, בין באופן מיוחד לו לבדו או באופן אחר – פירושו מי שרכש כדלעיל את סימן האמצאה או את הזכות לגבי הסימן, האמצאה והזכות, ועד לאותה מדה שרכשם;
הנוגע בדבר רכישת סימן האמצאה או הזכות, וכדי מידת רכישתם – האדם שרכש את סימן האמצאה או את הזכות כדלעיל;
(ג) בכל מקרה אחר, פירושו עושה סימן האמצאה; ומקום שעברה זכות הקנין בסימן האמצאה או בזכות השימוש בו מידי הבעלים המקוריים לאדם אחר, כולל המונח אותו אדם אחר;
”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;
”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנת פריס או חברה בארגון הסחר העולמי;
רשימת המדינות החברות מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WTO – ארגון הסחר העולמי;
”אמנת פריס“ – אמנה בדבר הגנת הקנין התעשייתי שנחתמה בפריס בשנת 1883 ותיקוניה, ככל שישראל חייבת בהם.
3. פנקס רישום של פטנטים וסימני אמצאה [תיקון: [1934]
(1) יש לנהל עפ״י פקודה זו פנקס פטנטים ופנקס סימני אמצאה ופנקסים אלה יהיו שמורים בבתי המשפט בירושלים או במקום אחר שיקבע שר המשפטים בצו מזמן לזמן.
הנציב העליון קבע כי פנקס פטנטים ופנקס סימני אמצאה ישמרו במשרדו של רשם הפטנטים וסימני האמצאה בירושלים (ע״ר 1942, תוס׳ 2, עמ׳ 796).
(2) פנקס הפטנטים יכיל את שמותיהם ואת כתובותיהם של בעלי הפטנטים ושל האנשים הרשומים כבעלי פטנטים בהתאם להוראות הסעיפים 25 ו־54, והודעות בדבר העברתם של פטנטים, רשיונות לפטנטים, תיקונם של פטנטים וביטולם וענינים אחרים, ככל אשר יקבע.
(3) פנקס סימני האמצאה יכיל את שמותיהם וכתובותיהם של בעלי האמצאה הרשומים, הודעות העברה בדבר העברתם של סימני אמצאה, רשיונות לסימני אמצאה, ביטול רישומם של סימני אמצאה ובדבר ענינים אחרים, ככל אשר יקבע.
(4) שר המשפטים ימנה רשם פטנטים וסימני אמצאה (הנקרא בפקודה זו ”הרושם“) ועל ידו יעזרו פקידים ולבלרים ככל אשר יקבע הרושם מזמן לזמן, בהסכמת שר המשפטים.
(5) במקום שאין הוכחה המעידה את ההפך, ישמשו פנקס הפטנטים ופנקס סימני האמצאה ראיה לכל הענינים שפקודה זו מחייבת או מתירה רישומם באותם פנקסים.
3א. הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות [תיקון: תשס״א]
(א) השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 56, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.
(ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן
(א) , ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.
(ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן
(א) , דינה – לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.
3ב. תחולת הפקודה לעניין מדגמים [תיקון: תשע״ז]
ההוראות לפי פקודה זו יחולו על מדגם שערב יום תחילתו של חוק העיצובים, התשע״ז–2017 (בפקודה זו – חוק העיצובים) התקיים בו אחד או יותר מאלה:
(1) המדגם פורסם בציבור;
(2) הוגשה בקשה לרישום המדגם בפנקס המדגמים;
(3) המדגם היה רשום בפנקס המדגמים.
חלק ב׳ – פטנטים
הוראות כלליות
4. זכות של ממציא לקבל פטנט
(1) בהתחשב עם התנאים וההוראות שבפקודה זו מכל הבחינות, הזכות לממציא האמיתי והראשון של כל אמצאה חדשה ומועילה לקבל פטנט לאמצאה, שיקנה לו את זכות היחיד להשתמש באותה אמצאה, לנצלה, לעשותה, לעבדה, לייצרה, לתתה ולמכרה או לתת רשיונות בעבורה.
(2) כל הפטנטים הניתנים עפ״י פקודה זו ניתנים על אחריותו של המקבל ומבלי כל ערבות או אחריות מצד הממשלה הן בנוגע לחידוש שבאמצאה או לתועלתה או לסגולותיה והן בנוגע להתאמתה אל הפירוט.
5. בקשה למתן פטנטים [תיקון: תש״ח־4]
(1) כל ממציא אמיתי וראשון של אמצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט בין לבדו ובין ביחד עם איש אחר או אנשים אחרים, ויש להגישה לרושם הפטנטים בטופס הקבוע.
(2) הבקשה צריכה להכיל הצהרה ובה יאמר כי יש לו למבקש אמצאה אשר הוא או לכל הפחות אחד המבקשים – מקום שהוגשה הבקשה ש״י אנשים אחדים, – טוען שהוא ממציאה האמיתי והראשון וכי רוצה הוא לקבל פטנט בעדה; יש לצרף אל הבקשה פירוט.
6. פירוט
(1) בפירוט צריך לתאר בפרוטרוט את טיב האמצאה ואופן השימוש בה, וצריך לפתוח בשם האמצאה ולסיים בהודעה ברורה בדבר האמצאה שדורשים זכויות בעבורה.
(2) יכול הרושם לדרוש להגיש לו שרטוטים מתאימים, אם יחד עם הפירוט ואם בזמן מן הזמנים לפני קבלת הפירוט, ואם האמצאה היא כימית רשאי הוא לדרוש להגיש לו דוגמאות טפוסיות, וכל שרטוט שהוגש לו יחשב חלק מן הפירוט.
7. הגנת עראי
(1) מיד לכשהוגשו הבקשה והפירוט חייב הרושם לברר אם הם בצורה הקבועה, ואם נחה דעתו בענין זה ושולמו המסים שייקבעו, יתן למבקש קבלה בכתב המאשרת את הגשת הבקשה והפירוט.
(2) ניתנה קבלה על הגשת בקשה, הרי במשך הזמן שבין תאריך הבקשה ובין תאריך חיתומו של הפטנט, מותר להשתמש באמצאה ולפרסמה מבלי לפגוע עי״כ בפטנט שיינתן לאמצאה, וקוראים להגנה זאת הגנת עראי.
8. בדיקת הפירוט ותיקונו [תיקון: 1937]
(1) הרושם רשאי בכל עת, לפני קבלת הפירוט, לדרוש מאת המבקש לעשות תקונים בבקשה או בפירוט ככל שיהא צורך בכך, כדי שתתקיימנה על ידי כך הוראות הסעיפים 5 ו־6 מפקודה זו.
(2) אם נראה לרושם כי האמצאה שהמבקש תובע נתבעה או תוארה:–
(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או
(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש בתוקף הוראות סעיף 25 או סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו, ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),
יודיע הרושם את הדבר למבקש, ורשאי הוא לדרוש מאתו להכניס כל תקון שיהא צורך בו, בתנאי שבשום פנים לא יהא הדבר מחובתו של הרושם, לערוך חקירה כדי לברר אם אמנם נתבעה או תוארה או נרשמה האמצאה הנתבעת כך.
(3) מקום שלא תוקנו בקשה או פירוט, הרי תאריכה של הבקשה יהא כתאריך התקון, אם יורה הרושם כך.
(4) אם נוכח הרושם כי האמצאה הנתבעת ע״י המבקש כבר נתבעה או תוארה:
(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או
(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש, בתוקף הוראות סעיף 25 או סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),
הרי, חוץ אם תסולק ההתנגדות ע״י תקונו של הפירוט כדי הנחת דעתו, יחליט הרושם אם בפירוטו של המבקש שיפורסם בצורת מודעה לקהל יש להסתמך על כל פירוט אחר, ואם כך הדבר, על איזה פירוט יש להסתמך, בתנאי שאם הוכח לרושם כי האמצאה הנתבעת נתבעה כולה ובמיוחד בכל פירוט שכבר הוגש קודם לכן, יסרב הרושם לקבל את הפירוט לאותה אמצאה.
(5) הרושם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשמוש בהם יהא לדעתו מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הצבור.
9. בקשה לפטנטים בעלי ערך צבאי [תיקון: תש״ח, תשי״א, תשס״ח־3]
אם סבור הרושם כי האמצאה המתוארת בבקשה ובפירוט נוגעת למכשירי מלחמה או לכלי מלחמה או שהיא בעלת ערך צבאי, עליו להעביר את הבקשה אל שר המשפטים ולאחר שיערוך שר המשפטים אותה חקירה אשר יראה צורך בה, יוכל, –
(א) לצוות שלא ינתן פטנט, אם סבור הוא כי טובת הצבור מחייבת לבלי תת פטנט;
(ב) לצוות לקבל את הבקשה, אלא לתת את הפטנט באותם התנאים, בדבר נתינת רשיונות לממשלה או בדבר זכות הקניה ע״י הממשלה, ככל אשר ימצא לנכון.
10. פרסום הודעה על קבלת פירוט
(1) קיבל הורשם פירוט, יודיע למבקש את דבר הקבלה.
(2) משנתקבל הפירוט, בין שנתקבל ע״י הרושם ובין שנתקבל לאחר ערעור על החלטת הרשם בהתאם לסעיף 51, יפרסם הרושם את דבר קבלת הפירוט, והבקשה והפירוט בצירוף השרטוטים, אם יש שרטוטים, יהיו גלויים לבקורת הקהל.
(3) לאחר קבלת הפירוט ועד לחיתום הפטנט על הפירוט או כעבור מועד החיתום, יהיו למבקש אותן זכויות וההנחות שהיו לו אילו נחתם הפטנט על האמצאה ביום קבלת הפירוט:
בתנאי שלא יהא מבקש זכאי להגיש משפט על הפרת פטנט עד שלא ניתן לו פטנט על האמצאה.
11. התנגדות למתן פטנט [תיקון: תש״ח]
(1) בתוך שני חדשים מיום התפרסם דבר קבלת הפירוט, יכול כל אדם להודיע לרושם את התנגדותו למתן הפטנט מפני אחד הנימוקים דלקמן –
(א) שהשיג המבקש את האמצאה ממנו או מאחד האנשים שהוא בא־כוחו החוקי;
(ב) שתבעו את האמצאה בפירוט שהוגש לשם קבלת פטנט ישראלי ואשר תאריכו הוא או יהא קודם לתאריך הפטנט שמתנגדים לנתינתו;
(ג) שפטנט לאמצאה הנתבעת כבר נרשם ע״י המתנגד בהתאם למודעה הרשמית מס׳ 136 מיום 30 בספטמבר, 1919;
(ד) שנתפרסמה האמצאה ברבים מתוך שהופיעה באחד מהמסמכים שיצאו לאור בישראל לפני הבקשה;
(ה) שהמתנגד הוא בעל פטנט עותומני לאמצאה הנתבעת וכי הפטנט ראוי לרישום בהתאם להוראות סעיף 55, וכי הוגשה בקשה לאותו רישום;
(ו) שטיב האמצאה או האופן שבו תבוצע אינם מבוארים ומתוארים בפירוט די הצורך;
(ז) אם היתה זו בקשה המוגשת עפ״י סעיף 52 – שהפירוט מתאר או תובע אמצאה אחרת ולא את זו שביקשו עליה הגנה במדינה נכריה, וכי אותה האמצאה היא נושא לבקשה שהוגשה ע״י המתנגד בימים שבין הגשת הבקשה במדינה נכריה ובין הגשת הבקשה בישראל.
(2) הגיש אדם הודעת התנגדות ימסור הרטשם את ההודעה למבקש, וכעבור שני חדשים ולאחר שישמע את טענותיהם של בעל הבקשה ומתנגדו, אם רוצים הם להשמיע את טענותיהם, יחליט הרושם בדבר.
12. מתן הפטנט וחיתומו
(1) לא הוגשה התנגדות, או הוגשה התנגדות והוחלט לתת פטנט, הרי לאחר תשלום המס הקבוע ינתן פטנט למבקש או – אם היתה הבקשה משותפת לאנשים אחדים – למבקשים. והרושם יצוה לחתום את הפטנט בחותם משרד הרישום של הפטנטים.
(2) חיתום הפטנט ייעשה בהקדם האפשרי, אבל לא לאחר שמונה עשר חודש מיום הבקשה:
בתנאי שאם נתעכב החיתום מפאת ערעור או התנגדות אפשר לחתום את הפטנט בזמן שיצוה בית המשפט המחוזי או הרושם, ככל אשר יפול דבר.
(3) מת מבקש לפני חיתום הפטנט, וניתן הפטנט לבא כחו החוקי, אפשר לחתום את הפטנט בכל עת בתוך שנים עשר חדש לאחר מות המבקש.
(4) אם אי אפשר, מאיזו סבה שהיא, לחתום את הפטנט במועד הקצוב בסעיף זה, אפשר להאריך את המועד לאחר תשלום המס שיקבע לכך ולאחר שיקיימו את התנאים הקבועים.
13. תאריכו של פטנט
תאריכו וחיתומו של פטנט יהיו כתאריך הבקשה חוץ אם הותנה בפירוש אחרת בפקודה זו:
בתנאי שאין להגיש משפט בשל הפרה שנעשתה לפני קבלת הפירוט.
14. תקפו, היקפו וטופסו של פטנט [תיקון: 1934, תש״ח]
(1) פטנט שנחתם בחותם משרד הרישום של הפטנטים יהיה בר תוקף בכל רחבי ישראל:
בתנאי שיכול בעל פטנט ליחד את הפטנט שלו לאחד המקומות או החבלים של ישראל ויהא לו אותו תוקף כאילו ניתן הפטנט בעיקרו על מנת שלא יחול אלא על אותו המקום או החבל בלבד.
(2) כל פטנט יהיה ערוך בטופס הקבוע ולא יהא ניתן אלא לאמצאה אחת בלבד, אלא שיכול הפירוט לכלול בו יותר מתביעה אחת, ואם הוגש משפט, לא יוכל איש לבוא ולהגיש התנגדות לפטנט מחמת שהפטנט ניתן ליותר מלאמצאה אחת.
15. תקופת הפטנט
(1) המועד הקצוב לכל פטנט שיש לו תוקף יהא שש עשרה שנה מתאריך הפטנט, חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בפקודה זו.
(2) כחו של פטנט יפוג, אם לא ישלם בעליו את המס הדרוש תוך הזמן הקבוע לכך:
בתנאי שעל פי בקשת המבקש ולאחר תשלום המס הנוסף הדרוש, יאריך הרושם את הזמן כמבוקש בבקשה אך לא למעלה משלשה חדשים.
(3) הוגש משפט על הפרת פטנט שנעשתה לאחר שבעל הפטנט סירב לשלם את המס תוך המועד הקבוע ובטרם ניתנה לו ארכה לתשלום המס, יכול בית המשפט אשר לפניו מובא המשפט, לסרב לפסוק לו דמי נזק בשל אותה הפרה, אם ימצא לראוי לעשות כן.
16. פטנט לתוספת אמצאה
(1) מי שבקש או קבל פטנט לאמצאה וחזר ובקש פטנט נוסף על שכלול או שנוי שעשה באמצעותו, יכול הוא, אם ימצא לראוי, לבקש בבקשתו לפטנט נוסף, כי המועד הקצוב לפטנט הנוסף יהא כמועד הפטנט המקורי, או למשך הזמן שנותר עד לסיום מועד הפטנט המקורי.
(2) אם הגיש אדם בקשה שיש בה משאלה כזאת, אפשר ליתן לו פטנט (הקרוי בפקודה זאת ”פטנט לתוספת אמצאה“) למשך המועד האמור לעיל.
(3) פטנט לתוספת אמצאה יהא כחו יפה כל זמן שיפה כחו של פטנט האמצאה המקורית ולא יותר מכן, ואין משלמין שום מס בעד חידוש פטנט לתוספת אמצאה:
בתנאי שאם בוטל הפטנט לאמצאה המקורית, הרי אם יצוה כך בית המשפט או הרושם יהא הפטנט לתוספת אמצאה כפטנט בפני עצמו, והמסים שצריך לפרעם וימי הפרעון של המסים יקבעו עפ״י התאריך שלו, ואולם זמן תקפו לא יעלה על הזמן שנותר לפטנט של האמצאה המקורית.
(4) מתן פטנט לתוספת אמצאה יחשב עדות מכרעת כי האמצאה היא דבר הראוי לפטנט לתוספת אמצאה, ואין לחלוק על תקפו של הפטנט מתוך נימוק שהאמצאה צריכה היתה להיות ענין לפטנט בפני עצמו.
17. החזרת פטנטים שעבר זמנם
(1) פטנט שבוטל מחמת שבעליו לא שלם את המסים הקבועים במועד הקבוע, יוכל בעל הפטנט להגיש לרושם בקשה באופן הקבוע ולבקש ממנו שיתן צו להשיב לו את הפטנט.
(2) כל בקשה כזאת צריכה להכיל הודעה בדבר הסבות שגרמו לאי פרעון המסים הדרושים.
(3) אם נראה מתוך ההודעה ההיא שאי־הפרעון לא נעשה בכונה וכי היה איזה איחור יתר בהגשת הבקשה, יפרסם הרושם את הבקשה באופן הקבוע, וכל אדם יוכל למסור תוך זמן קבוע הודעת התנגדות למשרד הרישום של הפטנטים.
(4) ניתנה הודעה כזאת, חייב הרושם להודיע את הדבר למבקש.
(5) ככלות המועד הקבוע ידון הרושם בענין ויתן צו להחזיר את הפטנט או לדחות את הבקשה.
18. תקוני פירוט
(1) רשאי מבקש או בעל פטנט להגיש בכל עת ובכל שעה בקשה בכתב למשרד רישום הפטנטים בה יבקש רשות לתקן את הפירוט, לרבות השרטוטים שהם חלק הימנו, בדרך ויתור, תקון או ביאור, ויפרש את מהותו של התקון המוצע ואת הטעמים שהמריצוהו לכך.
(2) את הבקשה להכנסת התקונים המוצעים ואת טיב התקונים יפרסמו באפן הקבוע, ובתוך חדש ימים מיום שנתפרסמה הבקשה לראשונה רשאי כל איש למסור למשרד רישום הפטנטים הודעת התנגדות לתקונים.
(3) נמסרה הודעה כזאת, יודיע הרושם את דבר ההתנגדות למגיש הבקשה וידון בענין ויחליט בו.
(4) לא נמסרה הודעת התנגדות או נמסרה הודעת התנגדות ולא הופיע המתנגד, יחליט הרושם אם יש להתיר את התקונים, ובאלו תנאים.
(5) לא יתירו שום תקון שעל פיו יהא בפירוט משום תביעה לאמצאה רחבה יותר בעיקרה או שונה בעיקרה מן האמצאה שתבעוה בפירוט שלפני התקון.
(6) רשות לתקן תהא עדות מכרעת על זכותו של הצד להכניס את התקון המותר, פרט למקרה תרמית, והתקון יפורסם לפי האופן הקבוע ויחשב כחלק מן הפירוט:
בתנאי שתהא הזכות לבית המשפט, בבואו לפרש את הפירוטים המתוקנים, להסתמך על הפירוט שנתקבל ונתפרסם.
(7) סעיף זה לא יחול משהוגש משפט על הפרת הפטנט או כל זמן שמשפט נגד בטול הפטנט תלוי ועומד בפני בית המשפט.
19. תקוני פירוט ע״י בית המשפט
בכל משפט המוגש על הפרת פטנט או משפט שהובא לפני בית משפט לבטול פטנט, יוכל בית המשפט לתת צו בו ירשה את בעל הפטנט לתקן את הפירוט שלו, כפי שבית המשפט ימצא לראוי לקבוע, ולפי התנאים שיקבע ביחס לתשלום הוצאות המשפט, לפרסום או לענינים אחרים:
בתנאי שלא יורשה שום תקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משום תביעה לאמצאה שונה בעקרה מהאמצאה שנדרשה בפירוט לפני שהוכנסו בו התקונים ואם הוגשה בקשה לתת צו כזה צריך להודיע את דבר הבקשה לרושם, ותהא לו לרושם הזכות להופיע לפני בית המשפט ולטעון, ואם יצוה בית המשפט, יהא חייב להופיע לפניו.
20. הגבלה על גבית דמי נזק
מקום שהתירו לתקן פירוט לפי פקודה זו והוגש משפט על השמוש באמצאה לפני מתן ההחלטה המתירה את התיקון, לא יפסוק בית המשפט כל דמי נזק, אלא אם הוכיח בעל הפטנט להנחת דעתו של בית המשפט כי תביעתו המקורית נערכה בתום לב ובמדה מספקת של מומחיות וידיעה.
20א. הצגת אמצאה אינה פוגעת בזכות על פטנט [תיקון: 1937]
הצגתה של אמצאה בתערוכה תעשיתית או בין לאומית, או פרסומו של תאור של אמצאה בזמן שהתערוכה מתקיימת בו, או השמוש באמצאה לצורך התערוכה במקום שבו מתקיימת התערוכה או השמוש באמצאה בימי התערוכה ע״י כל אדם במקום אחר, בלא שהממציא יסכים או ישתתף בכך, או קריאת הרצאה ע״י הממציא בפני אגודה מדעית או פרסומה של ההרצאה בקובץ הפרוטוקולים של האגודה, לא יפגעו בזכותו של הממציא לבקש ולקבל פטנט בעד האמצאה או בתקפו של כל פטנט שניתן על יסוד הבקשה, בתנאי כי:–
(א) המציג, בטרם יציג את האמצאה, או האיש הקורא את ההרצאה או המרשה את הפרסום, יתן לרושם את המודעה הקבועה על כונתו לעשות כן, וכן
(ב) הבקשה לפטנט תוגש לפני יום פתיחת התערוכה או יום קריאת ההרצאה או פרסומה או תוך ששה חדשים מיום זה.
רשיונות חובה וביטול פטנטים
21. רשיונות חובה וביטול פטנטים [תיקון: [1930]
(1) יכול אדם הנוגע בדבר להגיש בקשה לרושם ובה יטען שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הצבור בקשר עם אמצאה שניתן עליה פטנט ויבקש שיתנו רשיון חובה, ולא – לבטל את הפטנט.
(2) על הרושם לעיין בבקשה ואם לא יבואו הצדדים לכלל הסכם ביניהם לבין עצמם, ונתברר לו שיש לה לבקשה על מה שתסמוך, יהא זה מחובתו להביא את הבקשה לפני בית המשפט המחוזי.
(3) הובאה בקשה כזאת ע״י הרשם לפני בית המשפט והוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הצבור בקשר עם האמצאה שניתן עליה פטנט, יכול בית המשפט לצוות על בעל הפטנט לתת רשיונות באותם התנאים שיצדקו בעיני בית המשפט, ואם סבור בית המשפט שלא יהא במתן רשיונות משום סיפוק דרישותיו ההוגנות של הצבור, רשאי הוא לתת צו לבטל את הפטנט:
ובלבד –
(1) שאין להביא לפני בית המשפט בקשה לרשיון חובה לפני תום שלוש שנים מיום חיתום הפטנט;
(2) שלא יינתן צו לביטול פטנט לפני תום שתי שנים מיום מתן רשיון החובה הראשון לשימוש באמצאה שעליה ניתן הפטנט;
(3) שלא יינתן רשיון חובה או צו לביטול פטנט אם נתן בעל הפטנט נימוקים סבירים מדוע לא סופקו דרישותיו הסבירות של הציבור.
(4) כשדנים בבקשה עפ״י סעיף זה רואין את בעל הפטנט וכל איש התובע זכויות בפטנט, בין כבעל רשיון יחידי ובין באופן אחר, כצדדים במשפט, וליועץ המשפטי לממשלה הזכות להשמיע את טענותיו.
(5) לצורך סעיף זה תחשבנה דרישותיו הצודקות של הצבור כדרישות שלא סופקו –
(א) אם אין בעל הפטנט מעבד די הצורך חפץ שיש לו פטנט עליו, ואינו מספקו במדה הדרושה ובתנאים נאותים ומחמת כך סובלת שלא כדין אחת המלאכות או אחת התעשיות בישראל, או שנוצרת תקלה על דרך ביסוס מלאכה חדשה או חרושת בישראל או שאין מספקין די הצורך את הביקוש לחפץ שיש עליו פטנט או לחפץ המיוצר ע״י הפרוצס שניתן לו פטנט;
(ב) אם סובלת אחת המלאכות או התעשיות בישראל שלא כדין מחמת התנאים שהעמיד בעל הפטנט לקנית החפץ שיש לו פטנט עליו או לשמוש בו או לניצולו של פרוצס־הפטנט;
(ג) אם בעל הפטנט אינו מייצר בישראל את המוצר, שעליו או על ההליכים לייצורו ניתן לו פטנט, והוא מסרב ליתן, בתנאים סבירים, רשיון ליצרן מקומי לייצר את המוצר או להשתמש בתהליך.