1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943“.
2. פירוש
[תיקון: 1946, תש״ח, תש״ח־2, תש״ע, תשפ״ד]
(1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן אם לא יחייב ענין הכתוב פירוש אחר:–
”יועץ משפטי לממשלה“ – כולל את בא־כוחו של היועץ המשפטי לממשלה;
”בית־המשפט“ פירושו בית־המשפט המחוזי [במקור: בית־משפט לקרקעות] שבתחומי שיפוטו נמצאת הקרקע הנידונה;
”קרקע“ כוללת קרקע מכל סוג או מכל צורת חזקה, וכל בנין, עץ או דבר אחר המחוברים לקרקע וכל חלק מן הים, או משפת הים, או מנהר, וכל זכות, טובת הנאה או זכות שמוש בקרקע או במים או עליהם;
”דרך“, ”מיתקני תשתית“, ”מיתקני תקשורת“, ”תשתיות לאומיות“ – כהגדרתם לפי חוק התכנון והבניה;
”הוועדה המייעצת“ – הוועדה כמשמעותה בסעיף 2א;
”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית צמודה“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”התחלת ביצוע של מטרת הרכישה“ – ביצוע פעולות של ממש בקרקע בשקידה ראויה לשם מימוש מטרת הרכישה בה, ואולם הליכי תכנון, תפיסת חזקה או ביצוע פעולות נלוות להם לא ייחשבו ביצוע כאמור;
”ועדת ההשגות“ – הוועדה להשגות על שומות מקרקעין במשרד המשפטים;
”ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה“, ”שמאי מכריע“ – כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מטרת הרכישה“ – הצורך הציבורי שלשמו שר האוצר רוכש את הקרקע, כפי שפורט בהודעה לפי סעיף 5;
”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;
”פרויקט בטיחותי“ – פרויקט שאישר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומטרתו היא שיפור תוואי דרך או תנאיה לשם ביטחון או בטיחות המשתמשים בדרך, וחלה לגביו תכנית בת־תוקף כמשמעותה בחוק התכנון והבניה;
”צורך ציבורי“ – צורכי ציבור כמשמעותם לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבניה, וכן כל אחד מאלה, ולרבות צורך הנובע מהם או הכרוך בהם:
(1) מחנה צבאי, תחנת משטרה, בית סוהר, או מיתקן או אתר המשמש לצורך צבאי או ביטחוני;
(2) הקמה, הרחבה או פיתוח של יישוב;
(3) אתר המשמש או המיועד להנצחה, למורשת, לתיירות, או לצורכי דת לרבות תפילה וטקס דתי, או מקום קדוש;
(4) מיתקן תשתית;
(5) מיתקן תקשורת;
(6) מיתקן להתפלת מים ומיתקן מים, לרבות מאגר;
(7) אתר סילוק וטיפול בפסולת;
(8) מעגן;
(9) תחנת גז, כהגדרתה בסעיף 42 לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, תחנת כוח, קווי הולכה והספקה של גז, נפט, דלק ומוצריהם ומיתקנים לאכסונם וכל מיתקן אחר המשמש לצורכי תשתיות;
(10) צורך ציבורי אחר שאישר שר האוצר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”צורך לתשתית ציבורית“ – כל אחד מאלה ולרבות צורך הנובע מהם או הכרוך בהם:
(1) דרך;
(2) מחנה צבאי, תחנת משטרה, בית סוהר, או מיתקן או אתר המשמש לצורך צבאי או ביטחוני;
(3) תשתיות לאומיות;
”קרקע לתשתית ציבורית“ – קרקע שחלה עליה תכנית בת־תוקף כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, המייעדת אותה למטרת רכישה שהיא צורך לתשתית ציבורית בלבד.
הרכב בית־המשפט [תיקון: תש״ח־2]
(2) לצרכי הפקודה הזאת, יהא בית המשפט מורכב משופט אחד של בית־משפט מחוזי [במקור: מנשיא או מנשיא תורן של בית־משפט מחוזי, היושב לדין יחידי].
2א. הוועדה המייעצת [תיקון: תש״ע]
(א) תמונה ועדה מייעצת לשר האוצר לעניין פקודה זו, ואלה חבריה:
(1) מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי מטעמו, והוא יהיה היושב ראש;
(2) היועץ המשפטי למשרד האוצר או מי מטעמו;
(3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמו;
(4) עובד משרד המשפטים שימנה היועץ המשפטי לממשלה;
(5) מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים או מי מטעמו;
(6) השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו;
(7) היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל או מי מטעמו;
(8) עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנהל הכללי של המשרד האמור;
(9) מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה או מי מטעמו;
(10) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימנה המנהל הכללי של המשרד האמור;
(11) חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר שימנה שר האוצר לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; בפקודה זו, ”מוסד מוכר“ ו”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(12) נציג לשכת עורכי הדין שימנה שר האוצר לפי המלצת ראש לשכת עורכי הדין.
(ב) הוועדה המייעצת תמליץ לשר האוצר בכל עניין הנוגע לסמכויותיו לפי פקודה זו.
(ג) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי פקודה זו, לרבות הקמת ועדות משנה לעניינים מסוימים.
3. סמכויות שר האוצר [תיקון: תש״ח, תש״ע]
אם נוכח שר האוצר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כי דרוש או נחוץ הדבר לכל צורך צבורי רשאי הוא –
(א) לרכוש את בעלותה של כל קרקע;
(ב) לרכוש את החזקה או את השימוש בכל קרקע לתקופה מסוימת;
(ג) לרכוש כל זכות־שמוש בכל קרקע או כל זכות אחרת בה או עליה;
(ד) להטיל כל זכות־שמוש על כל קרקע או כל הגבלה אחרת על השמוש בכל זכות הקשורה בבעלות על אותה קרקע, בשלמו אותם פיצויים או אותה תמורה כפי שיוסכם עליהם או כפי שיוחלט עפ״י הוראות הפקודה הזאת.
4. חקירה מוקדמת [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
(1) כל אימת שדרושה קרקע בכל מקום שהוא לכל צורך צבורי מותר לשר האוצר ולפקידיו ולפועליו ולכל בני־האדם המורשים ע״י שר האוצר לשם זה, לעשות את הדברים דלקמן כלם או מקצתם:–
(א) לעלות עליה ולערוך מדידות מכל קרקע במקום זה;
(ב) לחפור בשכבות שמתחת לקרקע או לערוך בהן קדיחות;
(ג) לעשות את כל הפעולות האחרות שתהיינה דרושות כדי לברר אם הקרקע מתאימה למטרה זו וכן לברר את שווי הקרקע וכל הבנינים, העצים והיבול שעליה;
(ד) לפנות את הקרקע העומדת לרכישה ולפרט ולסמן את גבולות הקרקע הזאת והעבודה שעומדים לעשות עליה, אם יש עבודה כזאת;
בתנאי כי שום אדם לא יכנס לכל בנין או כל חצר גדורה או גן המחובר לבית (אלא בהסכמתו של המחזיק בהם) בלי לתת תחילה הודעה של לפחות שבעה ימים מראש על רצונו לעשות כן.
(2) בהקדם הנוח לאחר כל עלייה על קרקע שבוצעה לפי סעיף־קטן
(1) , ישלם שר האוצר תמורת כל נזק שנגרם, ובמקרה סכסוך בדבר הסכום שיש לשלמו, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או האדם התובע פיצויים לפנות אל בית־המשפט בבקשה להגדיר אותו סכום.
5. הודעות [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט, תש״ע]
(1) מקום שמתכוון שר האוצר לרכוש קרקע כל־שהיא לצורך ציבורי כל־שהוא, יגרום כי תפורסם ברשומות הודעה על כוונתו זאת, והודעה זאת תהיה בטופס א׳ או בטופס ב׳ הרשומים בתוספת, הכל לפי הטופס הנאות. כמו־כן, יגרום כי יוצגו טפסים של אותה הודעה במקומות נוחים על הקרקע, או סמוך לקרקע, שעומדים לרכשה, ונוסף על־כך יגרום, כי יימסר העתק של אותה הודעה לכל אדם, ששמו נרשם בפנקסי רישום הקרקעות כבעליה של הקרקע, או כאדם שיש לו טובת־הנאה בה, ומסירה זאת תבוצע בין מתוך מסירה לידיו ממש של האדם, שלו יש למסרה, או מתוך השארת העתק של אותה הודעה במקום מגוריו הידוע לאחרונה, או מתוך שליחתה בדואר במכתב רשום, שעליו נכתבה כתבתו של אותו אדם לפי כתובת־הדואר שלו הידועה לאחרונה, אם יש כזאת בנמצא.
(2) פרסום ברשומות של הודעה לפי סעיף־קטן
(1) יהיו רואים אותו כראייה מכרעת ששר האוצר אישר את מטרת הרכישה.
(3) לאחר שתתפרסם הודעה לפי סעיף־קטן
(1) יגרום מנהל אגף רישום והסדר הקרקעות – כל־אימת שהדבר מעשי – כי תירשם אזהרה בפנקסי רישום הקרקעות בדבר פרסומה של אותה הודעה; אותה אזהרה תבוטל לאחר שתתפרסם הודעה – לפי סעיף־קטן
(1) של סעיף 14 – על חזרה מרכישה בגין קרקע כל־שהיא, שבה נוגעת האזהרה, או לאחר שתירשם הממשלה – לפי סעיף־קטן
(2) של סעיף 19 – כבעליה של קרקע כל־שהיא, שבה נוגעת האזהרה.
5א. טענות נגד הרכישה [תיקון: תש״ע]
(א) פורסמה הודעה לפי סעיף 5, ייתן שר האוצר הזדמנות לבעל הקרקע ולמי שיש לו טובת הנאה בקרקע, לטעון את טענותיהם נגד רכישת הקרקע בפניו או בפני מי שהוא הסמיך לכך, באופן ובמועד שקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7; ואולם מצא שר האוצר כי הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות את המועד למועד מאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור, כפי שייקבע בתקנות האמורות.
פורסמו תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (שימוע בפני הוועדה המייעצת), התשע״א–2010.
(ב) בהודעה לפי סעיף 5 תצוין זכותם של בעל הקרקע ושל מי שיש לו טובת הנאה בקרקע לטעון את טענותיהם לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי קרקע שחלה עליה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה שהתקבלה החלטה על אישורה, המייעדת את הקרקע למטרת רכישה שהיא צורך לתשתית ציבורית בלבד, ולגבי קרקע כאמור המיועדת לפרויקט בטיחותי.
6. סמכות להעביר קרקע [תיקון: תש״ח, תש״ע]
מותר לכל אדם שיש לו זכות על כל קרקע –
(א) למכור אותה קרקע או להעביר בדרך אחרת את הבעלות עליה לשר האוצר;
(ב) להרשות את החזקתה או שמושה ע״י שר האוצר לתקופה מסויימת;
(ג) ליצור כל זכות שימוש עליה או כל זכות אחרת בה או עליה לטובת שר האוצר;
(ד) ליצור לטובת שר האוצר כל הגבלה על השמוש בכל זכות הקשורה בבעלות על אותה קרקע, או להסכים לכל הגבלה כנ״ל, ולהתקשר בכל חוזים הנחוצים לכל מטרה מהמטרות הנ״ל; וביחוד מותר לכל חברה, או לנאמן, לאפוטרופוס, למנהל נכסים או לאדם אחר המיצג אדם הנתון לפסלות חוקית, לעשות ביחס לאותה קרקע, בכח פקודה זו ולמרות כל דבר האומר את ההיפך בכל חוק, תזכיר התאגדות או תקנות התאגדות או בכל מסמך אחר, כל פעולה מהפעולות הנ״ל ולהתקשר לשם כך בכל החוזים הנחוצים.
7. כוח לקנות אחיזה [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
(1) שר האוצר רשאי להורות – בהודעה שתפורסם ברשומות לאחר פרסום ההודעה לפי סעיף 5, או אם הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, מטעמים שיירשמו, או שהיא קרקע שסעיף 5א אינו חל לגביה – אף יחד עם ההודעה לפי סעיף 5 – לכל אדם שיש לו אחיזה בקרקע שעומדים לרכשה, למסור את האחיזה בקרקע עם תום מועד התקופה הנקובה לכך בהודעה או לפניו, ואותה תקופה לא תפחת מכדי חדשיים מתאריך פרסום אותה הודעה ברשומות, אלא־אם דרושה הקרקע באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, והרצאת־דברים בהודעה כזאת כי הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, תהיה ראייה מכרעת לאותה עובדה; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תהיה בהתאם לטופס ב׳, ג׳ או ד׳ שבתוספת, לפי העניין, והיא תימסר למי שהיה זכאי לקבל את ההודעה לפי סעיף 5, וכן תוצג, הכל באופן הקבוע בסעיף האמור.
(1א) לא תפורסם הודעה לפי סעיף קטן
(1) אם חלפו למעלה משנתיים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5, ואולם רשאי שר האוצר, במהלך התקופה האמורה, להאריכה בתקופה נוספת, בהחלטה מנומקת בכתב, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ארבע שנים; הודעה על הארכת התקופה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
(2) כתום מועד התקופה הנקובה בהודעה, שתימסר לפי סעיף־קטן
(1) , יהיה שר האוצר זכאי להיכנס אל הקרקע, או לעלות עליה, ולקנות אחיזה בה בהתאם לכך.
7א. לא תהיה הודאה או עצירה לרגל הודעה לפי סעיף 5 או 7 [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
הודעה הנמסרת לפי סעיף 5 או 7 לא תתבאר כהודאה מצד שר האוצר כי בקרקע, הנזכרת בה, מחזיק אדם כל־שהוא בבעלות פרטית או באחיזה חוקית פרטית, ופרסום כל הודעה כזאת לא תפגע בתביעה כל־שהיא מצד הממשלה על אותה קרקע או בגינה.
7ב. התקופה להתחלת ביצועה של מטרת הרכישה [תיקון: תש״ע]
(א) בהודעה לפי סעיף 7 יקבע שר האוצר את התקופה שבמהלכה יש להתחיל בביצוע של מטרת הרכישה בקרקע, שלא תעלה על שמונה שנים ממועד פרסום ההודעה, ואולם רשאי הוא בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע בהודעה כאמור תקופה ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על 15 שנים ממועד פרסום ההודעה (להלן – תקופת התחלת ביצוע).
(ב) במהלך תקופת התחלת הביצוע שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן
(א) , רשאי הוא להאריכה הנחלטה מנומקת בכתב, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 17 שנים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7; הודעה על הארכה כאמור תפורסם ברשומות, תימסר למי שהיה זכאי לקבל את ההודעה לפי סעיף 5, ותוצג, הכל באופן הקבוע בסעיף האמור.
8. הפרוצידורה שיש לנקוט בה במקרה שאין מוסרים חזקה [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
(א) אם בעלי הקרקע העומדת להרכש, או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית־המשפט, ואם נוכח בית־המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע עפ״י סעיף 7, יתן צו שבו יצוה למסור את החזקה בקרקע.
(ב)
(1) על אף האמור בסעיף קטן
(א) , שר האוצר רשאי להיכנס לקרקע לתשתית ציבורית ולקרקע המיועדת לפרויקט בטיחותי ולקנות בה חזקה על פי סעיף 7 בלא צו של בית משפט, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מפרסום ההודעה לפי סעיף 7 תינתן לבעל הקרקע או למחזיק בה הודעה נוספת בכתב על קניית החזקה לפחות 30 ימים מראש; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי קרקע שיש עליה בית מגורים שנבנה כדין.
(2) פנה בעל הקרקע או המחזיק בה לבית משפט בבקשה למנוע או להפסיק את קניית החזקה בקרקע, כאמור בפסקה
(1) , יהיה בית המשפט רשאי ליתן צו כאמור אם מצא כי נפל פגם בקיום ההוראות לפי פקודה זו.
(ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיפים קטנים
(א) ו־
(ב) , סכסוך על גובה הפיצויים שיש לשלם בעד הרכישה או הגשת תביעה לפיצויים כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לעיכוב קניית החזקה בה.
9. סכסוכים בדבר פיצויים וזכות קנין ייושבו ע״י בית המשפט [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
אם לא הוגשה תביעה למי שהורה שר האוצר בהודעה לפי סעיף 5 במשך חודשיים מתאריך פרסומה של ההודעה – לפי סעיף 5 – ברשומות, או אם לא באו מגיש התביעה ושר האוצר לכלל הסכם בענין סכום הפיצויים שיש לשלמו בעד הזכות או טובת ההנאה באותה קרקע השייכת לאותו אדם, או אם אותו אדם לא הגיש הוכחות מספיקות לחיזוק תביעתו, או אם הוגשו תביעות נבדלות וסותרות ביחס לאותה קרקע, או אם טוענת הממשלה שהקרקע היא אדמת־ממשלה פנויה, הרי סכום הפיצויים המגיע, אם מגיעים פיצויים כאלה, וכל סכסוך כזה בענין טובת ההנאה או הזכות, ייושב ע״י בית המשפט שיהא לו שיפוט לברר את כל הענינים הנזכרים בסעיף זה ולפסוק בהם לפי בקשה שיגישנה היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת כל אדם שיש לו, או התובע, כל זכות או טובת הנאה בכל קרקע הנזכרת בכל מודעה כאמור לעיל.
9א. השגה על סכום הפיצויים [תיקון: תש״ע]
(א)
(1) על אף האמור בסעיף 9, הציע שר האוצר או מי מטעמו לבעל קרקע או לבעל זכות או טובת הנאה בקרקע (בסעיף זה – בעל הזכויות) פיצויים בעד זכויותיו בקרקע ובעל הזכויות חלק על סכום הפיצויים שהוצע לו, לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים אלא בידי שמאי מכריע או בידי ועדת ההשגות בהתאם לבחירתו של בעל הזכויות בתוך 90 ימים מיום שהובאו ההצעה לידיעתו, ובהתאם להוראות סעיף זה.
(2) בחר בעל הזכויות בשמאי מכריע ליישוב הסכסוך כאמור בפסקה
(1) , יפנה בתוך המועד הקבוע באותה פסקה ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה כי ימנה שמאי מכריע; בחר בעל הזכויות בוועדת השגות ליישוב הסכסוך כאמור בפסקה
(1) , יגיש את השגתו לוועדה בתוך המועד הקבוע באותה פסקה.
(3) הוראות סעיף זה יחולו רק על סכסוך בעניין סכום הפיצויים כאמור בסעיף 9 ואילו סכסוך באחד העניינים המנויים בסעיף האמור שאינו סכום הפיצויים, ייושב על ידי בית המשפט ויחולו לגביו הוראות סעיף 9.
(ב) וזה הרכבה של ועדת ההשגות:
(א) עובד המדינה, שיתמנה בידי שר המשפטים, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב) השמאי הממשלתי הראשי או שמאי אחר מטעמו, ובלבד שהוא עובד המדינה, הרשום בפנקס שמאי המקרקעין חמש שנים לפחות;
(ג) שמאי מכריע שימונה בידי יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן
(א) , חלקו כמה בעלי זכויות בקרקע ששר האוצר הודיע על כוונה לרכשה על סכום הפיצויים, ולא כולם פנו לשמאי מכריע כאמור בסעיף קטן
(א) , רשאים בעלי הזכויות לפנות לוועדת ההשגות בלבד.
(ד) הוראות סעיף 12 והוראות החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, התשכ״ד–1964, יחולו על החלטה בהשגה לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”בית המשפט“ יקראו ”השמאי המכריע“, ”ועדת ההשגות“, או ”ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה“, לפי העניין.
(ה) על החלטת השמאי המכריע לפי סעיף קטן
(א) ניתן לערור לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה.
(ו)
(1) הוראות סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה והתקנות שלפיו יחולו, בשינויים המחויבים, על סמכויות יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין, השמאי המכריע וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, על סדרי הדין לפניהם ועל שכרו של השמאי המכריע, לפי סעיף זה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות אחרות מההוראות הקבועות בתקנות האמורות, בכל הנוגע לסדרי דין ולשכר השמאי המכריע; תקנות כאמור לעניין שכר השמאי המכריע טעונות את אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(2) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור שר האוצר, יקבע בתקנות הוראות לעניין השגה על פיצויים לוועדת ההשגות לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרך המינוי של ועדת ההשגות, סדרי הדין לפניה והאגרות שישולמו בשל השגה כאמור.
פורסמו תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (אגרה בעד הגשת השגה), התשע״א–2010.
פורסמו תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע״א–2011.
10. החלטה בהעדרם של הצדדים [תיקון: 1946]
כל אימת שהאדם שנמסרה לו הודעה על בקשה שהוגשה לפי סעיף 9 לא הופיע בזמן הקבוע, רשאי בית־המשפט ליתן את החלטתו במעמד צד אחד בלבד אחר שמיעת העדות שהוגשה; והחלטה זו תהא שרירה וקיימת ממש כאילו נתנה במעמדו של אותו אדם.
11. אין להכריח את הצד למכור או להעביר חלק מבית [תיקון: תש״ח, תש״ע]
שום אדם לא יידרש באיזה זמן שהוא למכור או להעביר לשר האוצר כל זכות או טובת הנאה בחלק אחד בלבד של כל בית או בנין אחר אם אותו אדם מוכן ויש באפשרותו למכור ולהעביר את כל אותו הבית או הבנין.
12. תקנות בענין הערכת הפיצויים [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט, תש״ע]
בבוא בית המשפט להעריך את הפיצויים שיש לפסוק בעד כל קרקע או זכות או טובת הנאה בקרקע, ינהג לפי התקנות הבאות:–
(א) אין לו לבית־המשפט להביא בחשבון את העובדא שהקרקע נרכשה בכפיה;
(ב) בהתחשב עם המותנה לקמן יקובל כשויה של הקרקע, אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע״י המוכר מרצונו הטוב:
בתנאי שבבוא בית־המשפט להעריך פיצויים אלה, יעריכם לפי השוי שימצאנו, כשויה של הקרקע, הזכות או טובת ההנאה על אותו בסיס, בזמן ששר האוצר פרסם ברשומות את ההודעה על כוונתו לרכוש אותה, ובלי להביא בחשבון כל השבחה או עבודות שנעשו או שנבנו או שתעשינה או שתבנינה על אותה קרקע:
ובתנאי כי מקום שצבא־ההגנה לישראל [במקור: שהצבא, הימיה או האויריה] או כל מחלקה ממשלתית אחרת החזיקו בקרקע בתוקף זכות קנין שהיא פחותה מבעלות מוחלטת, יעריכו את הפיצויים בלי להתחשב בכל עליה בשויה מחמת העבודות שנבנו על אותה קרקע ע״י צבא־ההגנה לישראל [במקור: הצבא, הימיה או האויריה] או כל מחלקה ממשלתית אחרת:
ובתנאי כי בהעריך בית־המשפט פיצויים אלה, חייב הוא להביא בחשבון את כל הרשימות וההערכות של השוי היסודי או של דמי החכירה שהוגשו לצורך תשלום מסים ע״י התובע או שהתובע הסכים להן;
(ג) בית המשפט לא יביא בחשבון את התאמתה או הכשרתה המיוחדת של הקרקע לאיזו מטרה, אם זו מטרה שאי אפשר להשתמש בה אלא עפ״י סמכויות הנובעות מחוקים, או שאין ביקוש עליה בשוק חוץ מביקושה ע״י קונה מסויים לצרכיו המיוחדים או מביקושה לצרכי שר האוצר;
(ד) אם היתה הקרקע מוקדשת לתכלית אשר לפי מהותה אין ביקוש כללי או שוק לקרקע לשם אותה תכלית ואלמלא הרכישה בכפיה היתה הקרקע מוסיפה להיות מוקדשת לאותה תכלית, הרי אם יווכח בית־המשפט שמתכוננים בתום־לב לסידור־מחדש במקום אחר, רשאי הוא להעריך את סכום הפיצויים על יסוד ההוצאות ההוגנות של סידור־מחדש דומה לזה במקום אחר;
(ה) בבוא בית המשפט להעריך את דמי החכירה שיש לשלם בעד חכירת הקרקע, יעריך דמי חכירה אלה על בסיס כזה שיהא בסכום משום פיצויים הוגנים לבעל בעד ההפסד הממשי שהוא עלול לסבול מפאת הרכישה, או שיהא בו כדי הכנסה הוגנת לבעלים מן השוי היסודי של הקרקע שלא תעלה, בעד כל שנת חכירה, על ששה למאה מאותו שוי, כפי שהוערך בהתאם להוראות הפסקאות הקודמות, הכל לפי הסכום הקטן יותר;
(ו) הפיצוי שישולם בתורת דמי נזק בשל הטלת כל זכות־שימוש או כל מניעה אחרת על השמוש בכל זכות הכרוכה בבעלות, יעריכנו בית המשפט לפי שעור ההפחתה שחלה בשוי הקרקע שהוערך לפי הפסקאות הקודמות מחמת הטלתה של אותה זכות־שימוש או אותה מניעה;
(ז) מקום שעומדים לרכוש רק חלק מן הקרקע השייכת לכל אדם עפ״י פקודה זו חייב בית המשפט להביא בחשבון כל התיקרות בשוי מותר הקרקע מחמת קרבתה לכל עבודות השבחה או לכל עבודות שנעשו או הוקמו או שתעשינה או תוקמנה ע״י שר האוצר;
(ח) כמו כן יביא בית המשפט בחשבון את הנזק, אם יש נזק, שנגרם לבעל מחמת ניתוקה של הקרקע הנרכשת לצרכי צבור מקרקע אחרת השייכת לאותו בעל, או מחמת כל השפעה מזיקה אחרת שתהא נגרמת לאותה קרקע אחרת בשל השמוש בסמכויות המסורות בפקודה זו.
13. [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע]
(בוטל).
14. חזרה מרכישת קרקע [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ע, תשפ״ד]
(1) פורסמה הודעה לפי סעיף 5, וכל עוד לא קנה שר האוצר חזקה בקרקע לפי סעיף 7, רשאי הוא לחזור בו, בין לגמרי ובין במקצת, מרכישת אותה קרקע, מתוך שימסור – באופן המפורט בסעיף 5 – הודעה שהוא חוזר בו, לכל בני־אדם ששמותיהם נרשמו בפנקסי רישום הקרקעות כבעלי הקרקע, שמרכישתה הוא רוצה לחזור בו, או כבעלי כל זכות או טובת־הנאה באותה קרקע, וכן לכל בני־אדם, מלבד בני־האדם האמורים, שהגישו תביעה לאותה קרקע בהמשך להודעה על כוונה לרכוש אותה קרקע, שנמסרה לפי סעיף 5, ומתוך מילוי אחריה, ולאחר פרסום ברשומות של אותה הודעה, שהוא חוזר בו, תפוטר הקרקע הנזכרת באותה הודעה לגמרי מנפקותה של אותה הודעה על כוונה לרכוש אותה קרקע, ושר האוצר יהיה פטור מכל חיוב בגין אותה קרקע, לרבות חיוב לשלם פיצויים על