תוכן עניינים
חלק א׳ – מבוא
חלק ב׳ – הוראות לענין מסמכים בדרך כלל
חלק ג׳ – הוראות בנוגע למסמכים מיוחדים
חלק ד׳ – מכירת בולי הכנסה דבקים
חלק ה׳ – עברות הנוגעות לבולים
חלק ו׳ – מו״מ משפטי
חלק ז׳ – שונות
התוספת
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת מס הבולים“.
חלק א׳ – מבוא
2. פירוש [תיקון: תש״ח, תש״ט־5]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בנק“ או ”בנקאי“ כולל כל אדם המנהל עסקי בנק;
”הממונים“ פירושם הממונים על מס הבולים שיתמנו עפ״י סעיף 3;
”חברה“ כוללת אגודה שיתופית;
”חותמת“ כוללת כל לוח, קלישה [גלופה], כלי או מכשיר שמשתמשים בהם לפי הוראות הממונים כדי לבטא או לציין בהם כל מס או שיעור מס או כדי לציין את העובדא ששולם מס או שעור מס או קנס או שאיזה מסמך נושא בולים כחוק או שאינו טעון כל מס, או כדי לסמן כל תשלום, והיא כוללת כל חלק מאותו לוח, קלישה [גלופה], כלי או מכשיר;
”מסמך“ כולל כל כתב;
”מס“ פירושו מס הבולים שחייבים בתשלומו עפ״י פקודה זו;
”מקויים“ ו”קיום“ כולל ”נחתם בחתימת יד“ ו”חתימת יד“ ו”נחתם בחותמת“ ו”חותמת“;
”זיוף“ ו”מזויף“ כוללים כל מיני זיוף וחקוי;
”חומר“ כולל כל מין חומר שאפשר להביע בו מלים או מספרים;
”כסף“ כולל כל סכום המובע במטבע ישראלי או בכל מטבע אחר;
”נחתם בחתימת יד“ ו”חתימת יד“ כוללים ”נחתם בחותמת“ ו”חותמת“;
”בול“ פירושו – בול שהוטבע בחותמת, בול דבק וכל סימן אחר ששר האוצר קבעו בצו לשמש כבול; ו”בול דבק“ פירושו בול־הכנסה דבק שהוצא עפ״י סעיף 5;
”נושא בולים“, לגבי מסמכים וחומר, חל גם על מסמכים וחומר שהוטבעו בהם בולים בחותמת וגם על מסמכים וחומר שהדביקו בהם בולים דבקים וגם על מסמכים וחומר שסומנו בסימן ששר האוצר קבעו לשמש כבול.
3. הממונים על מס הבולים [תיקון: תש״ח]
(1) לצורך פקודה זו ימנה שר האוצר בצו שני אנשים או יותר, שיכנה אותם בשמם או במשרתם, להיות ממונים על מס הבולים.
(2) כל שני ממונים כאלה יהיו מהוים מנין חוקי.
חלק ב׳ – הוראות לענין מסמכים בדרך כלל
הטלת מס על מסמכים
4. מס על מסמכים
מיום תחילת תקפה של פקודה זו ואילך יהיו המסים השונים המפורטים בתוספת לפקודה זו, מסי הבולים אשר יוטלו על המסמכים השונים המפורטים בה, והם ישמשו במקום המסים שהיו חלים עד כאן, ויחולו עליהם הפטורים הכלולים בפקודה זו ובכל פקודה אחרת הנוהגת באותה שעה.
4א. תשלום אגרות בבולים [תיקון: תש״ט־5, תשל״ה]
שר האוצר רשאי – בהסכמתו של שר הממונה על ביצוע של כל פקודה או חוק – להורות בצו שאגרה המשתלמת לפיהם ואינה עולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת תשולם על־ידי הדבקת בול־הכנסה או הטבעתו על גבי המסמכים או התעודות שבקשר אתם משתלמת האגרה.
פורסם צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים), תשל״ט–1979.
פורסם צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש״ם–1980.
פורסמו תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים), התשמ״ד–1984.
5. בולים מוטבעים ודבקים [תיקון: 1941-2, 1945, 1945-2, תש״ח, תש״ט־5]
שר האוצר יצוה להתקין חותמות בולים ובולי הכנסה דבקים כדי לציין בהם את המסים החלים עפ״י פקודה זו; ופרט למקרים שנקבעה לגבם בפקודה זו הוראה מפורשת האומרת את ההיפך יסומנו מסים אלו על ידי בולים מוטבעים:
בתנאי שיכול שר האוצר להכריז בתקנה שיתקין עפ״י סעיף 94 כי המס שפקודה זו מחייבת או מתירה לסמנו בבול דבק, יהא צריך או מותר לסמנו בבול מוטבע, או בסימן אחר ששר האוצר קבעו בצו לשמש כבול, למן תאריך מסויים שיקבע באותה תקנה:
ובתנאי נוסף שבלי לפגוע בכל הוראה אחרת מהוראותיה של הפקודה הזאת, המרשה להשתמש בבולי־דואר כדי לסמן מס, רשאי שר האוצר להכריז בצו, שאפשר לסמן את המס – אשר לפי הפקודה הזאת יש לסמנו בבולי־הכנסה – בבולי־דואר של אותו ערך, שיהיה עשוי להינקב בצו.
6. כיצד כותבים מסמכים ונותנים בהם בולים
(1) כל מסמך שנכתב על גבי חומר הנושא בולים צריך להכתב באופן שהבול יופיע על פני המסמך ובאופן שלא יהא אפשר להשתמש בו בכל מסמך אחר שנכתב על גבי אותה פיסת חומר, וכל מסמך שנכתב כלו או מקצתו לפני שנתנו בו בולים, יסומן בבולים באותו האופן.
(2) אם נכתב יותר ממסמך אחד על גבי אותה פיסת חומר, צריך כל אחד ואחד מן המסמכים לשאת בולים באופן נבדל וברור בערך המס המוטל עליו.
7. מסים מיוחדים יוטלו על מסמכים לכל ענין מיוחד
פרט למקרים שנקבעו לגבם בפקודה זו או בכל פקודה אחרת הוראות מפורשות האומרות את ההיפך, הרי –
(א) מסמך המכיל ענינים שונים נבדלים זה מזה או מתיחס לענינים שונים כאלה, יוטל עליו מס מיוחד ונבדל לכל ענין מן הענינים הנכללים בו כאילו היה זה מסמך מיוחד;
(ב) מסמך שנעשה תמורת דבר החייב במס ”אד ולורם“ וגם תמורת כל דבר אחר או דברים אחרים בעלי ערך, מטילים עליו מס מיוחד ונבדל לכל אחת מן התמורות המפורשות בו כאילו היה זה מסמך מיוחד.
8. עובדות ומסבות הנוגעות למס יפורשו במסמכים [תיקון: 1946, תש״ח־3, תשי״ד־2]
חובה לפרש במסמך במלואן ולאמיתן את כל העובדות והמסבות הנוגעות לחובתו של מסמך בתשלום מס או הנוגעות לסכום המס החל על אותו מסמך, וכל אדם אשר מתוך כוונת מרמה –
(א) מקיים כל מסמך שלא פורשו בו כל העובדות והמסבות הללו במלואן ולאמיתן, או
(ב) בהיותו עסוק או מעורב בעריכת מסמך אינו מוסר או מתרשל למסור את כל העובדות והמסבות הללו במלואן ולאמיתן,
קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
9. כיצד מחשבין את המס בכסף נכרי או בסטוק [תיקון: תש״ח]
(1) מקום שמוטל על מסמך מס ”אד ולורם“ ביחס –
(א) לכל כסף המובע שלא במטבע ישראלי, או
(ב) לכל סטוק של בטחון עובר לסוחר,
מחשבין את המס לפי שויו של הכסף במטבע ישראלי בתאריך המסמך, על יסוד שער החליפין שבאותו תאריך, או לפי שוים של הסטוק או של שטר הבטחון עפ״י המחיר הממוצע שלהם ושער החליפין הנוהג באותו תאריך יקבע עפ״י השעור הממוצע שנרשם בשוק הלונדוני בתאריך המסמך.
(2) מסמך המכיל חשבון בשער חליפין הנוהג באותו זמן או בדבר מחיר ממוצע, הכל לפי הענין, והוא נושא בולים בהתאם לאותו חשבון, רואין אותו בכל הנוגע לענין הנידון במסמך, כאילו הוא נושא בולים כהלכה, בלתי אם הוכח שהחשבון אינו נכון וכי על צד האמת אין המסמך נושא בולים בשיעור מספיק.
השימוש בבולים דבקים ובבולי דואר
10. בטול בולים דבקים ובולי דואר [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז]
(1) מסמך שעפ״י החוק צריך או מותר לסמן עליו את המס ע״י בול דבק אין לראותו כמסמך הנושא בולים דבקים כחוק אלא אם כן אותו האדם החייב עפ״י החוק לבטל את הבול הדבק, ביטלו שעה שחתם לראשונה על המסמך על ידי שכתב על הבול או לרוחב הבול, או סמן בו באופן אחר שאינו נתן להמחק, את שמו או את ראשי תבותיו של שמו או את השם או את ראשי התבות של שם הפירמה שלו בצירוף התאריך הנכון של כתיבתו זאת.
(2) כשמשתמשים בשני בולים דבקים או יותר משנים על מנת לציין בהם את המס שעל המסמך צריך לבטל כל בול ובול באופן שנזכר לעיל.
(3) כל שנדרש עפ״י החוק לבטל בול דבק וסרב או התרשל לעשות זאת כהלכה ובאופן ממשי כאמור לעיל קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
(4) מקום שמותר עפ״י הוראות פקודה זו להשתמש בבול דואר כדי לסמן את מס הבולים, תחולנה הוראות סעיף זה על כל בול דואר שהשתמשו בו כך.
11. קנס בשל מעשי תרמית בקשר עם בולים דבקים ובולי דואר [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
כל אדם –
(א) המסיר בתרמית ממסמך או גורם להסיר ממסמך כל בול דבק או בול דואר שהשתמשו בו כדי לסמן בו מס בולים או מדביק על מסמך אחר בול דבק או בול דואר שהוסרו כאמור, מתוך כונה שיוכלו להשתמש שנית בבול, או המשתמש באותו בול דבק או בול דואר לכל צורך מצרכי הדואר מתוך אותה כונה, או
(ב) המוכר או מציע למכירה או מפיץ בול דבק או בול דואר שהוסר כאמור או מפיץ כל מסמך שיש עליו כל בול דבק או בול דואר אשר ידע שהוסר כאמור,
קונסין אותו בקנס של 250 לירות, נוסף על כל קנס או עונש אחר שיהא צפוי לו.
סימון בולים
12. סימון בולים
אם המס המוטל על מסמך תלוי באופן מן האופנים במס ששולם בעד מסמך אחר, מסמנין את תשלום המס שהוזכר לאחרונה על גבי המסמך הנזכר בראשונה כפי שימצאו הממונים לנכון לאחרי שיפנו אליהם בבקשה ויראו להם את שני המסמכים.
החלטה בנידון המס
13. הערכת המס תהא מסורה בידי הממונים
(1) בהתחשב עם התקנות שיתקינו עפ״י הפקודה הזאת, רשאי כל אדם לדרוש מאת הממונים להביע את דעתם ביחס לאיזה מסמך מקויים בשאלות דלקמן –
(א) אם המסמך חייב במס;
(ב) מהו סכום המס שחייבים בו.
(2) הממונים רשאים לדרוש להמציא להם העתקה או תמצית מן המסמך המקורי ואותן הוכחות שיראו צורך בהן כדי שיתברר להם כדי הנחת דעתם אם נמסרו להם לאמיתן ובמילואן כל העובדות והמסבות הנוגעות לחובת המסמך במס או לסכום המס שהמסמך חייב בו.
14. בולים לציון החלטת הממונים
(1) אם סבורים הממונים שהמסמך אינו חייב כלל במס מותר ליתן במסמך בול מיוחד לסימן שאין המסמך חייב במס כל עיקר.
(2) אם סבורים הממונים שהמסמך חייב במס, עליהם להעריך את המס שהמסמך חייב בו, לדעתם, ואם נשא המסמך בול בהתאם להערכה אפשר לשים עליו בול מיוחד לסימן כי המסמך נושא בולים כחוק.
(3) כל מסמך הנושא עליו את הבול המיוחד המסמן שאין הוא חייב במס בולים או שהוא נושא בולים כחוק יקובל כהוכחה ויהא בר־תוקף לכל דבר למרות כל התנגדות בנוגע למס:
בתנאי –
(א) שמסמך שהממונים העריכו את המס המוטל עליו והוא אינו נושא בולים כלל או אינו נושא בולים בשעור מספיק, לא ישא בולים אלא בהתאם להערכה;
(ב) ששום דבר האמור בסעיף זה לא יחול על כל מסמך הטעון מס ”אד ולורם“ והמשמש בטחון לכסף או לנירות ערך בלי גבול;
(ג) שהצהרה שניתנה לצורך סעיף 13 אין להשתמש בה בכל מו״מ משפטי נגד האדם המוסר אותה, חוץ מבחקירה בשאלת המס שחייב בו המסמך שההצהרה נוגעת אליו; וכל המוסר אותה הצהרה ומשלם את המס המוטל על המסמך שההצהרה נוגעת אליו, פוטרין אותו מכל קנס או פסול שהוא עלול להיות צפוי להם מחמת שלא מסר במסמך באופן נכון כל עובדה או מסבה שפקודה זו דורשת למסרן בו.
15. ערעורים על הערכות [תיקון: תש״ח־2]
(1) כל שאינו מרוצה מהערכת הממונים [במקור: הנאמנים] יהא רשאי במשך עשרים ואחד יום לאחרי יום ההערכה, ובשלמו את המס בהתאם לאותה הערכה, לערער על ההערכה בפני בית המשפט המחוזי [במקור: בירושלים], ולשם כך יהיה רשאי לדרוש מאת הממונים להגיש את טענותיהם ולחתום עליהן ולפרט בהן את השאלה שנדרשה חות דעתם עליה ואת ההערכה שנעשתה על ידם.
(2) משעשו כן יערכו ויחתמו הממונים את כתב טענותיהם וימסרוהו לאדם הדורש זאת ובמשך עשרה ימים שלאחר מכן יוכל אדם זה להגיש את הדבר למשפט.
(3) לאחר שדן בית המשפט בענין יפסוק בשאלה המוגשת לפניו ואם סבור בית המשפט שהמסמך הנידון חייב במס, יעריך בית המשפט את המס שהוא חייב בו.
(4) אם החליט בית המשפט שהערכתם של הממונים מוטעית, יצוה בית המשפט להחזיר למערער כל יתרת־מס ששלם בהתאם להערכה המוטעית, יחד עם כל קנס או כסף ענושים ששלם כתוצאה מן ההערכה המוטעית, אם בצירוף הוצאות המשפט או בלעדיהן, ככל אשר יצוה בית המשפט.
(5) אם נתאשרה הערכת הממונים יוכל בית המשפט ליתן צו לשלם לממונים את ההוצאות שהוציאו בקשר עם הערעור.
הגשת מסמכים בתורת עדות
16. באיזה תנאים מותר לקבל כחומר עדות מסמכים שאינם נושאים בולים כדין [תיקון: תש״ח, תש״ח־3]
(1) הוגש בבית משפט אזרחי או דתי או בפני בורר כל מסמך החייב במס כחומר עדות, על השופט או הבורר ליתן את דעתו לחסרון הבול או לבול הבלתי מספיק שעל המסמך, ואם היה המסמך ממין המסמכים שמותר עפ״י החוק ליתן בהם בולים לאחר שקוימו יהא מותר לקבלו כחומר עדות, לאחר שישולם לבית המשפט או לבורר סכום המס החסר והקנס שצריך לשלמו בשעת נתינת הבול ועוד קנס נוסף בסך לירה אחת, פרט למקרים צודקים יוצאים מן הכלל מטעמים אחרים.
(2) פקיד בית המשפט או הבורר המקבל את המס ואת הקנס יתן קבלה על כך וירשום בפנקס שיתנהל לשם כך את עצם התשלום ואת סכום התשלום, ועליו למסור לשר האוצר [במקור: לראש בית האוצר] את השם או הנושא של המשפט שבו קבל את המס והקנס ואת שם הצד שממנו נתקבל המס או הקנס ואת תאריך המסמך ותאורו, ועליו להעביר לאוצר [במקור: לראש בית האוצר] את הכסף שקבל בתור מס או קנס.
(3) הגישו לממונים כל מסמך ששולם עליו מס או קנס יחד עם קבלה, רושמין במסמך את דבר תשלום המס והקנס.
(4) פרט לאמור לעיל, הרי המסמך שקויים בכל חלק מחלקי ישראל או בכל מקום אחר, – ואין נפקא מינה היכן – אלא שהוא מתייחס לנכסים הנמצאים בכל חלק מחלקי ישראל או לענין שנעשה או העומד להעשות בכל חלק מחלקי ישראל, לא יוגש כחומר עדות אלא במשפט פלילי, ולא יהא בר־תוקף לכל צורך שהוא אלא אם כן הוא נושא בולים כחוק בהתאם לחוק הנוהג בזמן שהמסמך קויים לראשונה.
הנותן בולים במסמכים לאחר שקויימו
17. עונשו של הנותן בולים במסמך לאחר קיומו [תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(1) פרט למקרים שנקבעו לגבם בפקודה זו הוראות מפורשות אחרות, מותר לתת בול טבוע בכל מסמך שאינו נושא בולים כלל או שאינו נושא בולים בשיעור מספיק לאחר שקויים, לאחר שישולם המס שלא נפרע וקנס של חמישים לירות, ומקום שהמס שלא נפרע עולה על חמישים לירות ישולם קנס נוסף בסכום השווה לסכום המס שלא נפרע.
(2) (בוטל).
(3) פרט למקרים שנקבעו לגבם הוראות מפורשות אחרות בפקודה זו בנוגע לכל מסמך מיוחד, הרי –
(א) כל מסמך שקויים לראשונה באיזה מקום שהוא בחו״ל ואינו נושא בולים או נושא בולים בשעור בלתי מספיק, אפשר לשים בו בול תוך שלשים יום מיום שנתקבל לראשונה בישראל כדי שער המס שלא נפרע ולא יותר מכן; וכן
(ב) אם ימצאו הממונים לנכון, יוכלו להפחית או למחול כל כסף עונשים המגיע בשעת נתינת הבולים במסמך.
(4) תשלום כל קנס שישולם בעת הטבעת בולים יסומן במסמך ע״י בול מיוחד.
(5) למרות כל האמור בסעיף זה ובסעיף הקודם, רשאי כל בית דין של שבט בנפת באר שבע לקבל מסמכים שבשעה שקויימו לא היו נושאים בולים או שנשאו בולים בשעור בלתי מספיק; וכל פקיד מסדר המוציא לפועל סדור עניני קרקעות עפ״י פקודת הקרקעות (סדור זכות הקנין) רשאי לקבל מסמך שקויים לפני תחילת תקפה של פקודה זו, ובשעת קיומו לא היה נושא בול או היה נושא בול בלתי מספיק, ולעולם לאחר שישולם המס שלא נפרע, ואותו מס יהא מסומן בבול דבק. ומשנתנו בו באותו מסמך את הבול כאמור יקובל ע״י כל בית משפט המברר ערעור על הפסק של בית דין השבטי או של הפקיד המסדר.
רשימות בפנקסים וכו׳
18. פנקסים, וכו׳ יהיו פתוחים לבקורת [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
כל פקיד ממשלתי שנתונים להשגחתו כל ספר, רשימה, נירות, מסמכים או פרוטוקולים שאם יבקרום ימצאו שיש מקום להטלת מס או להוכחת כל מרמה או השתמטות ביחס לכל מס או שיש בהם כדי להביא לידי גילוייה של מרמה או השתמטות ביחס לכל מס, חייב בכל עת מתאמת להרשות לכל אדם שהממונים [במקור: שהנאמנים] ייפו את כוחו לכך לבקר את הספרים, הרשימות, הנירות, המסמכים והפרוטוקולים ולרשום אותם רשימות וקטעים שהוא ימצא לנכון בלי תשלום או תגמול, ואם יסרב בכך קונסין אותו בקנס חמישים לירות על כל עברה ועברה.
19. קנס על הרושם מסמכים שאינם נושאים בולים כהלכה [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
(1) כל אדם שמתפקידו לרשום בפנקסים כל מסמך החייב במס בולים ורושם מסמך שאינו נושא בולים כחוק, קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
(2) כל אדם שמתפקידו לרשום העברה של בטחון עובר לסוחר או העברת מניות או סטוק בפנקסי החברה, רשאי לדרוש מאת מבקש ההעברה להוכיח לו שהתמורה שנמסרה בשטר ההעברה היא התמורה הנכונה וכן רשאי הוא לדרוש שהמסמך יוגש לממונים להחלטה.
תרגומים
20. מותר לדרוש תרגום מסמכים שלא נערכו בשפות רשמיות
לצורך ההחלטה בשאלת המס יוכלו הממונים או כל פקיד שחובתו היא להטביע בולים, לדרוש שימציאו להם תרגום לאחת משלוש השפות הרשמיות של כל מסמך שלא נכתב באחת מאותן שפות.
חלק ג׳ – הוראות בנוגע למסמכים מיוחדים
[תיקון: תשכ״א]הסכמים (כותרת בוטלה)
21. [תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
22. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]פסקי בוררין (כותרת בוטלה)
23. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]שטרי חליפין ושטרי חוב (כותרת בוטלה)
24. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
25. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
26. [תיקון: 1937, תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
27. [תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
28. [תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
29. [תיקון: 1937]
(הושמט).
30. [תיקון: 1937, תשכ״א]
(בוטל).
31. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]שטרי מטען (כותרת בוטלה)
32. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]תעודות (כותרת בוטלה)
33. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ד־2]חוזה מכירות של אניה (כותרת בוטלה)
34. [תיקון: תשי״ד־2]
(בוטל).
35. [תיקון: תש״ח, תשי״ד־2]
(בוטל).
36. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]העברה אגב מכירה (כותרת בוטלה)
37. [תיקון: 1937, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]העסקות או קטעים מפנקסים (כותרת בוטלה)
38. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]העתקות או קטעים מפנקסים. (כותרת בוטלה)
39. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]דופליקטים ושאר העתקים (כותרת בוטלה)
40. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]חוזי שכירות (כותרת בוטלה)
41. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
42. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
43. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
44. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]מכתבי הקצאת מניות, מניות ארעיות ותעודות מניה ארעיות (כותרת בוטלה)
45. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]רשיון לנשואין (כותרת בוטלה)
46. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]מניספט (כותרת בוטלה)
47. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
48. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]בטחונות העוברים לסוחר (כותרת בוטלה)
49. [תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
50. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]משכנתאות וכו׳ (כותרת בוטלה)
51. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
52. [תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
53. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]אקטים נוטריונים (כותרת בוטלה)
54. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]פוליסות של ביטוח (כותרת בוטלה)
55. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]פוליסות של ביטוח ימי (כותרת בוטלה)
56. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
57. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
58. [תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
59. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
60. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
61. [תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]פוליסות ביטוח חוץ מביטוח ימי (כותרת בוטלה)
62. [תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
63. [תיקון: תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
64. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
65. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
66. [תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג]כח והרשאה (כותרת בוטלה)
67. [תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]קבלות (כותרת בוטלה)
68. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
69. [תיקון: 1937, תש״ח־3, תשכ״א]
(בוטל).
70. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: 1946, תשי״ד־2]דינים־וחשבונות של חברות (כותרת בוטלה)
70א. [תיקון: 1946, תשי״ד־2]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]תעודות סטוק למוכ״ז ותעודות מניה למוכ״ז (כותרת בוטלה)
71. [תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
72. [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
סטוק ומניות
73. פירושם של סטוק או מניות לצורך הטלת מס על העברתן או מכירתן [תיקון: תש״ח]
”סטוק“ או ”מניות“ פירושם, לצורך הטלת המס על העברתן או מכירתן, סטוק או מניות המוצאים ע״י כל חברה, מועצת עיריה או מועצה מקומית שנתכוננו בישראל, או מטעמן.
כרטיסים – שעשועים צבוריים
74. קביעות בדבר מס על כרטיסי־שעשועים [תיקון: 1943, 1946, תש״ח־3, תש״ט, תש״ט־2, תש״ט־4, תש״ט־5, תשי״ד־2, תשי״ז, תשי״ט]
(1) לצרכי הפקודה הזאת –
”בעל“, ביחס לכל שעשועים, מובנו האדם שניתן לו רשיון לפי פקודת השעשועים הציבוריים, 1935, להחזיק אותם שעשועים, ובכל מקרה שבו לא ניתן רשיון לפי הפקודה ההיא להחזיק אותם שעשועים, או, מקום שאין רשיון להחזיק אותם שעשועים נדרש לפי קביעות הפקודה ההיא, מובנו האדם האחראי להנהלתם;
”זכות כניסה לשעשוע“ פירושה זכות כניסה למקום שבו נערך שעשוע, כאחד מקהל המבקרים;
”כרטיס־כניסה“ מובנו כרטיס המקנה זכות־כניסה לשעשועים;
”משימת־כניסה“, ביחס לכל שעשועים, מובנה מחירו של כרטיס־כניסה לאותם שעשועים, להוציא סכום כל חישוב שתטיל על אותו מחיר מועצת עירייה או מועצה מקומית או כל חישוב אחר שהוא, שיורם מאותו מחיר;
”שעשועים“ מובנם כל שעשועים שאליהם יש לבני־אדם זכות־כניסה תמורת תשלום, והם כוללים כל שעשועים של תיאטרון או קולנוע, קבריט, קרקס, קונצרט, ריקודים, מקום החלקה, וכל תערוכה, הצגה, התבדרות, משחקים או אספורט, שאליהם נותנים לאנשים זכות־כניסה כנ״ל, אולם אין הוא כולל כל הרצאה, או ויכוח, שמטרתם העיקרית היא לימוד, ואפילו היו אותם הרצאה או ויכוח מלווים תמונות בדרך כל־שהיא;
”שעשועים החייבים במס מוקטן“ פירושם תערוכות וכן שעשועים שבהם האמנים, המציגים או השחקנים, מופיעים גופם בפני קהל המבקרים, למעט שעשועים כאלה הנערכים בבית קפה;
לצורך הגדרה זו ”בית קפה“ כולל מלון וכל מקום שבו מספקים בתמורה מאכל או משקה.
(2) בעל שעשועים כל־שהם יוציא כרטיסי־כניסה עם תלושי בקורת, שבכל אחד מהם יצויינו נכונה הפרטים הבאים:–
(א) מחירו;
(ב)