תוכן עניינים
חלק א׳: פרשנות
חלק ב׳: הטלת המס
פרק ראשון: המקור
פרק שני: המקום
פרק שלישי: תקופת השומה
חלק ג׳: חישוב ההכנסה לענין מס
פרק ראשון: פטור
סימן א׳: פטור על פי הדין
סימן ב׳: סמכות לפטור
פרק שני: ניכויים וקיזוזים
סימן א׳: ניכויי הוצאות
סימן ב׳: ניכויי פחת
סימן ג׳: קיזוז הפסדים
סימן ד׳: הוראות כלליות
פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים
חלק ד׳: חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים
פרק ראשון: חברות ביטוח
פרק ראשון 1: הפקדות לעצמאים המשרתים בשירות מילואים ולבני זוגם
פרק שני: גופים שיתופיים
סימן א׳: קיבוצים שיתופיים או מתחדשים
סימן ב׳: מושבים ואגודות חקלאיות
סימן ב׳1: בעל שליטה בחברת מעטים
סימן ג׳: שותפויות וחברות בית
סימן ד׳: חברות משפחתיות
סימן ה׳: חברה שקופה
פרק שני 1: קרן להשקעות במקרקעין
פרק שלישי: הכנסת בני־זוג
פרק שלישי 1: תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ
פרק שלישי 2: פטור השתתפות לחברת החזקות ישראלית
פרק רביעי: תושבי־חוץ
פרק רביעי 1: חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה
פרק רביעי 2: נאמנויות
פרק חמישי: רווחי חברת מעטים שלא חולקו
סימן א׳: תחולה
סימן ב׳: רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים
סימן ג׳: תוספת למס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו
פרק ששי: עסקאות מיוחדות
פרק שביעי: תקני דיווח כספי בין־לאומיים – אי־תחולה בקביעת ההכנסה החייבת לגבי שנות המס 2007 עד 2013
פרק שמיני: בעל עסק זעיר
חלק ה׳: רווחי הון
חלק ה׳1: הקצאת מניות לעובדים
חלק ה׳2: שינוי מבנה ומיזוג
פרק ראשון: פרשנות ותחולה
פרק שני: מיזוג חברות ואגודות שיתופיות
פרק שלישי: העברת נכסים תמורת מניות
פרק רביעי: פיצולי חברות, אגודות שיתופיות ועמותות
פרק חמישי: שינוי מבנה נוסף
חלק ה׳3: הכנסות מיוחדות משוק ההון (בוטל)
חלק ו׳: חיוב במס על ידי נציג
חלק ו׳1: הצמדת תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי ונקודות קיצבה, הנחות סוציאליות וסכומי תרומה מוכרים
חלק ז׳: שיעורי המס
חלק ח׳: דו״חות, הודעות וידיעות
פרק ראשון: הכנת דו״ח והגשתו
פרק שני: סמכות להשיג ידיעות
פרק שלישי: שונות
חלק ט׳: שומת הכנסה, החלטת מיסוי, השגה וערעור
פרק ראשון: השומה
פרק שני: השגה וערעור
פרק שני־א׳: שמיעה והנמקה במיטב השפיטה
פרק שני־ב׳: החלטת מיסוי
פרק שלישי: טעויות והחזרת מס
חלק י׳: תשלומים וגביה
פרק ראשון: ניכויים על חשבון מס
סימן א׳: ניכוי מדיבידנד ומריבית
סימן ב׳: ניכוי מהכנסת עבודה ומהכנסה אחרת
סימן ג׳: ניכוי מתושב־חוץ
סימן ד׳: סמכויות עזר
סימן ה׳: הוראות שונות
פרק שני: גביה
סימן א׳: מקדמות
סימן א׳1: מקדמה בשל הוצאות שניכויין אינו מותר
סימן ב׳: המועדים לתשלום המס
סימן ג׳: ריבית וקנסות
סימן ד׳: אכיפת תשלום
סימן ה׳: זקיפת תשלומיו של נישום
סימן ו׳: עיצום כספי לעניין דוח מקוון
סימן ז׳: עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין־לאומי
פרק שלישי: הקלה ממסי־כפל
סימן א׳: הסכם גומלין בין־לאומי
סימן ב׳: קביעת סכום ההקלה
סימן ג׳: הוראות שונות
פרק רביעי: חילופי מידע לפי הסכם בין־לאומי
חלק י״א: עונשין
חלק י״ב: הוראות כלליות
תוספת ראשונה (אינה חלה)
תוספת ראשונה א׳
תוספת ראשונה א׳1
תוספת שניה
חלק א׳: פרשנות
1. הגדרות [תיקון: תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ז, תשל״ח־5, תשמ״ד־5, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשנ״ב־6, תשנ״ג־6, תשנ״ה־8, תשס״א, תשס״ב־5, תשס״ב־9, תשס״ד, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ה־9, תשס״ה־10, תשס״ז, תשס״ח־4, תשס״ח־13, תש״ע־3, תשע״ב־5, תשע״ד־5, תשע״ד־8, תשע״ו, תשע״ו־15, תשע״ו־26, תשע״ז־3, תשע״ז־13]
בפקודה זו –
”אדם“ – לרבות חברה וחבר בני־אדם, כהגדרתם בסעיף זה;
”אחוזת־בית“, בשטח עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
”בורסה“ – בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת; שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע תנאים או הגבלות לעניין הגדרה זו;
פורסם צו מס הכנסה (קביעת בורסה), התשס״ד–2004.
”בן זוג“ – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;
”בן זוג רשום“ – בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;
”בנין תעשייתי“, בשטח שאינו עירוני – כמשמעותו בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
”גיל הפרישה“ – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”הכנסה“ – סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו־3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;
”הכנסה חייבת“ – הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;
”הפרשי הצמדה“ – כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה – עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער, ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם בסעיף 159א
(א) ;
”הפרשי שער“ – סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;
”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי סעיף 2
(2) ;
”זכות באיגוד מקרקעין“ – כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;
”זכות במקרקעין“ – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;
”חבר בני אדם“ – כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;
”חברה“ – חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר־תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;
”חודש“ – לרבות חלק ממנו;
”חוק מיסוי בתנאי אינפלציה“ – חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982;
”חוק תיאומים בשל אינפלציה“ – חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה), התשמ״ה–1985;
”חוק לעידוד השקעות הון“ – חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959;
”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014;
”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק עידוד החיסכון“ – חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק העמותות“ – חוק העמותות, התש״ם–1980;
”חוק עידוד התעשיה“ – חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969;
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018“ – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016;
”חוק השקעות משותפות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”סכום מתואם“ – סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;
”תושב ישראל“ או ”תושב“ –
(א) לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:
(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –
(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
לענין פסקה זו, ”יום“ – לרבות חלק מיום;
(3) החזקה שבפסקה
(2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;
(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות
(1) ו־
(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא עובד מדינת ישראל;
(ב) הוא עובד רשות מקומית בישראל;
(ג) הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;
(ד) הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;
(ה) הוא עובד חברה ממשלתית;
(ו) הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק, וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות
(1) או
(2) , לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע;
פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס״ו–2006.
(ב) לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא התאגד בישראל;
(2) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14
(א) , וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:
(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;
(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה
(א)
(1) להגדרה ”תושב ישראל“ או ”תושב“, בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה
(א) ;
”הכנסה מיגיעה אישית“ – לרבות –
(1) קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;
(2) קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית;
(3) קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות
(1) או
(2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור בהן;
(3א) קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, ”אבדן כושר עבודה“ – פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2
(1) או
(2) ;
(4) קיצבה חבת־מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי;
(5) מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;
(6) סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות
(1) עד
(4) ;
(7) סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, ”אדם“ – לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;
”מילוות מועדפים“ – מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון, שהריבית עליהם פטורה מהמס כולו או מקצתו על פי כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין, וכן תעודת השתתפות בהן;
”מס הכנסה“ או ”מס“ – בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;
”מסי חוץ“ – כהגדרתם בסעיף 199;
”מדינה גומלת“ – כמשמעותה בסעיף 196;
”משלח־יד“ – מקצוע וכל משלח־יד אחר שאיננו עסק;
”נייר ערך“ – כהגדרתו בסעיף 88;
”נישום“ – אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;
”מנהל“ – המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;
”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
”עסק“ – לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;
”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”פנקסים קבילים“ – פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו ובלבד שלא יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הודה כי אינם קבילים ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מהודאתו;
”פסולי־דין“ – קטין, שוטה, חולה־רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית;
”פקיד שומה“ – פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב לשמש בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינוים של פקיד שומה, של סגן פקיד שומה, של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;
”פיקדון“ – סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל;
”קופת גמל“, ”קופת גמל לתגמולים“, ”קופת גמל לפיצויים“, ”קופת גמל לקיצבה“, ”קופת גמל לחיסכון“, ”קרן פנסיה“, ”קופת גמל מרכזית לקצבה“, ”קופת גמל להשקעה“, ”קרן השתלמות“, ”קרן ותיקה“, ”קופת ביטוח“ ו”תכנית ביטוח“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”קרקע“, בשטח עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940; בשטח שאינו עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
”ריבית על איגרות חוב“ – ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרת חוב או לפי שטר נאמנות על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות;
”רָשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או רָשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר־תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רָשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רָשות מקומית;
”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
”שטח עירוני“ – שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
”שנת מס“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב־1 בינואר, ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת – תקופת השומה שנקבעה כאמור;
”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תכנית חיסכון“ – בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.
חלק ב׳: הטלת המס
פרק ראשון: המקור
2. מקורות הכנסה [תיקון: תשס״ב־9]
מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:
עסק ומשלח־יד
(1) השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח־יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;
עבודה [תיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3]
(2)
(א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;
פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987 בדבר השווי לכל חודש של השימוש ברכב.
פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה), התשע״ו–2015 בדבר הפחתת שווי השימוש עבור רכב משולב מנוע (hybrid), רכב פלאג־אין או רכב חשמלי.
פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס״ב–2002 לפיהן שווי השימוש לכל חודש ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד יהיה מחצית מההוצאה החודשית, או 80 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2002; בשנת 2022, 105 ש״ח; בשנים 2023–2027, 115 ש״ח), לפי הנמוך.
[תיקון: תשכ״ח־2]
(3) (בוטלה);
דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה [תיקון: תשל״ה־2]
(4) דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;
גימלאות
(5) קיצבָּה, מלוֹג או אַנוֹנָה;
אחוזת־בית וקרקע
(6) דמי שכירות, תַּמלוּגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת־בית או בקרקע או בבנין תעשייתי; בנה אדם אחוזת־בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת־בית לאחר, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור;
לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש״ן–1990, יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 4,200 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2007; בשנת 2023, 5,470 ש״ח, בשנים 2024–2027, 5,654 ש״ח) בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס.
נכסים אחרים
(7) השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת־בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;
חקלאות
(8) השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות־בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;
פטנט וזכות יוצרים [תיקון: תשע״ז־20]
(9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;
מקורות אחרים
(10) השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות
(1) עד
(9) , אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.
2א. השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים [תיקון: תשס״ג־4]
(א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.
(ב) הוראות סעיף קטן
(א) לא יחולו על כל אחד מאלה:
(1) השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;
(2) השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;
(3) השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
3. הכנסות אחרות [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־3, תשכ״ח־2]
ביטוח רווחים [תיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־7]
(א) סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו; לענין זה, ”ביטוח מפני אבדן כושר עבודה“ – ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה, והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד־פעמי ובין אם שולמו בתשלומים תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם שולמו בידי אחר.
מחילת חוב [תיקון: תשל״ה, תשמ״א־10]
(ב)
(1) אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה.
(2) אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק בגדר הכנסה, ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את המענק עד לסכום ההלוואה כחלק מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה יראו מחילת הלוואה כמתן מענק.
(3)
(א) אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח־יד, או שניתן לו מענק לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי פסקאות
(1) או
(2) לסעיף קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו־21
(ב) אינן חלות עליהם, יראו את החוב כהכנסה בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק כהכנסה בשנה שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה על 50%.
(ב) לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה
(א) , יראוה לענין סעיף 28
(ב) כהכנסה מעסק.
(ג) מס על פי פסקת משנה
(א) , יראוהו לענין סעיף 92
(א) כמס על ריווח הון.
(4) הוראות פסקאות
(2) ו־
(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה או שומטה, שנתנו המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או חברה להתיישבות חקלאית ועירונית ”רסקו“ בע״מ, לאגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה כאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באג