תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
פרק ב׳: תיאום הכנסה שלגביה נוהלו פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה
פרק ג׳: הכנסה שלגביה אין חובת ניהול פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה
פרק ד׳: הוראות שונות
תוספת א׳: הון
תוספת ב׳
תוספת ג׳
פרק א׳: פרשנות
1. פרשנות [תיקון: תשמ״ו]
בחוק זה –
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) או בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מס שבח), לפי הענין, זולת אם יש בחוק זה הוראה מפורשת אחרת;
(2) ”הכנסה חייבת“ – לרבות שבח מקרקעין, ובחבר־בני־אדם – גם לרבות הכנסה שחייבים בשלה במס הכנסה שאיננו מס חברות;
(3) ”חוק המיסוי“ – חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982;
(4) ”חוק עידוד התעשיה“ – חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969;
(5) ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(6) ”מדד של חודש“ פלוני – המדד של אותו חודש, המתפרסם בחודש שלאחריו;
(7) ”מלאי“ – מלאי עסקי כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה;
(8) ”נכסים קבועים“ – כהגדרתם בתוספת ב׳;
(9) ”סכום מתואם“ – סכום כלשהו, בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;
(10) ”עסק“ – לרבות משלח־יד;
(11) ”עקרונות חשבונאיים“ – עקרונות חשבונאיים שהיו מקובלים בישראל ביום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984);
(12) ”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;
(13) ”שיעור עליית המדד“ בתקופה פלונית – ההפרש שבין המדד של החודש שבו מסתיימת התקופה לבין המדד של החודש שקדם לחודש שבו מתחילה התקופה, מחולק במדד של החודש שקדם לחודש שבו מתחילה התקופה;
(14) ”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;
(15) ”שער החליפין“ למועד פלוני – השער היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שפרסם בנק ישראל באותו מועד, ואם לא פרסם באותו מועד – השער היציג שפרסם לאחרונה לפני אותו מועד.
פרק ב׳: תיאום הכנסה שלגביה נוהלו פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה
2. תחולת פרק ב׳ [תיקון: תשמ״ו]
הוראות פרק זה יחולו בקביעת ההכנסות שלהלן:
(1) הכנסה של חבר־בני־אדם שאיננו שותפות;
(2) הכנסה של יחיד ושל שותפות שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
3. ניכוי בשל פחת או הפחתה [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך הוראות הסעיף ימשיכו לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, לפחות באחת משנות המס 2002 עד 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א
(2) ו־
(3) ):
(א) על אף האמור בכל דין, הפחת שהנישום זכאי לו לגבי נכסים קבועים יהא בשיעורים שייקבעו בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
פורסמו תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ״ו–1986.
פורסמו תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), התשנ״ז–1997.
פורסמו תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לנכס שנרכש בתקופה הקובעת), התשס״ג–2002.
פורסמו תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת), התשס״ו–2005.
(ב) יותר ניכוי נוסף בשל פחת, או הפחתה לפי סעיף 2
(ב) לחוק עידוד התעשיה, שהנישום זכאי להם לגבי נכסים קבועים, בסכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור הפחת או ההפחתה שנקבע לגבי אותו נכס בסכומים המתקבלים מהכפלת כל חלק שהוצא או שולם על חשבון החלק מהמחיר המקורי שבעדו הוא זכאי לפחת בשיעור עליית המדד מהחודש שבו החלק שהוצא או שולם הובא בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, והכל עד תום שנת המס 2007; ואם היה זכאי בעבר לגבי אותו נכס לניכוי בשל פחת לפי סעיף 15 לחוק המיסוי או לפי סעיף 18 לחוק זה, יחושב שיעור עליית המדד מהחודש שבו רכש את הנכס, אך לא לפני תחילת שנת המס 1982, עד תום שנת המס 2007.
(ג) לא יותרו בשנת המס תוספת פחת, ניכוי נוסף או ניכוי התחלתי, על פי כל דין אחר, למעט ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות ובעד מכונות להוצאת כרטיסי נסיעה ברכב ולמעט הניכויים על פי סעיף 11 לפקודה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן
(ב) , לא יותר ניכוי נוסף בשל פחת לגבי רכב פרטי כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשל״ה–1975, שאינו רכב המשמש להשכרה בעסק להשכרת רכב או ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה.
(ה) הוראות סעיפים קטנים
(א) עד
(ג) לא יחולו לגבי נכס שהנישום תבע בשלו בשנת המס ניכוי לפי סעיף 2 לחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 או פחת לפי סעיף 21
(ד) לפקודה, וסעיף קטן
(א) לא יחול לגבי בנין להשכרה שהפחת לגביו נקבע לפי סעיף 53ג לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
(ו) (בוטל).
4. תיאום הכנסה בשל מלאי [תיקון: תשמ״ו]
(לא חל בשנות המס 1985 עד 1989 ובשנות המס 1994 עד 2007; פקע בתום שנת המס 2007):
(א) בסעיף זה –
(1) ”מלאי סופי“ – המלאי לתום שנת המס כפי שנקבע לצורך קביעת ההכנסה;
(2) ”ערך המלאי הסופי“ – הערך שנקבע למלאי הסופי לענין מס הכנסה;
(3) ”הערך הממוצע של המלאי“ – מחצית ערך המלאי הסופי, בתוספת מחצית הערך האמור כשהוא מוכפל במדד של החודש האחרון של שנת המס הקודמת ומחולק במדד של החודש האחרון של שנת המס;
(4) ”תקופת החזקת מלאי“ –
(א) מספר חדשים כמספר המתקבל מהכפלת הערך הממוצע של המלאי במספר החדשים שבתקופת הדו״ח, מחולק בסכום עלות המכירות בתקופת הדו״ח; לענין זה, ”עלות המכירות“ – לפי עקרונות חשבונאיים בניכוי הוצאות ריבית שנזקפו לעלות כאמור;
(ב) פסקת משנה
(א) לא תחול אם הנישום בחר שלגבי כל חלק שבמלאי הסופי תיקבע תקופת החזקה נפרדת, לפי מספר החדשים שבהם החזיק באותו חלק בשנת המס, אם הוכיח את תקופת ההחזקה להנחת דעתו של פקיד השומה;
(5) ”סכום תיאום מלאי“ – ערך המלאי הסופי בניכוי הוצאות הריבית שנזקפו לערך כאמור, כשהוא מוכפל במחצית שיעור עליית המדד בחדשים האחרונים של שנת המס שמספרם כמספר החדשים שבתקופת החזקת המלאי, כאמור בפסקה
(4)
(א) , או במלוא שיעור עליית המדד בתקופת החזקת המלאי כאמור בפסקה
(4)
(ב) ; כללה תקופת החזקת המלאי חלק של חודש, יהיה שיעור עליית המדד בו, חלק יחסי משיעור עליית המדד בחודש הראשון מבין החדשים האמורים, כיחס חלק החודש האמור לחודש שלם.
(ב) יווסף להכנסה סכום תיאום מלאי, ויראוהו כהכנסה מעסק.
(ג) הוכיח הנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, שנזקפו לערך המלאי הסופי הוצאות ריבית, יופחתו הוצאות הריבית האמורות מסכום תיאום המלאי, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום תיאום המלאי.
(ד) הוכיח הנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ערך המלאי הסופי בתוספת סכום תיאום המלאי עולה על שווי השוק של המלאי ביום האחרון של שנת המס, יוקטן סכום תיאום המלאי בסכום ההפרש שביניהם.
(ה) הוראות סעיפים קטנים
(ב) עד
(ד) לא יחולו על נישום שקבע את ערך המלאי הסופי לפי העלות של המלאי כשהעלות מתואמת לפי מלוא השינוי בשער החליפין ממועד רכישת המלאי עד תום שנת המס. בחר הנישום בתקופת תחולתו של חוק זה, לקבוע כך את ערך המלאי הסופי, לא יוכל לחזור בו מבחירתו במשך שתי שנות מס לאחר השנה שבה בחר כאמור.
(ו) הוראות סעיפים קטנים
(ב) עד
(ד) לא יחולו על נישום שקבע את ערך המלאי הסופי לפי מחירי מכירה, והוא יהא רשאי לנכות מהסכום שבו העריך את המלאי כאמור את שני הסכומים האלה:
(1) סכום השווה לערך המלאי הסופי כאמור כשהוא מוכפל ביחס שבין סך כל הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות לבין סך כל המכירות, כפי שמתקבל מדו״ח ריווח והפסד לשנת המס;
(2) סכום השווה לערך המלאי הסופי כאמור כשהוא מוכפל ביחס שבין 30% מהריווח התפעולי שנקבע לפי עקרונות חשבונאיים לאחר ניכוי הוצאות ריבית לבין סך כל המכירות, בשנת המס;
בסעיף קטן זה –
”מחירי מכירה“ – לגבי מלאי שטרם הבשיל או טרם הגיע לגמר ייצורו, הכנתו של בנייתו (להלן – תהליך ייצור) – מחיר מכירה שלו אילו הסתיים תהליך ייצורו בניכוי חלק יחסי ממנו כיחס סך ההוצאות שיש להוציא להשלמת תהליך ייצורו לסך הוצאות ייצורו;
”הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות“ – למעט –
(1) הוצאות ריבית;
(2) תשלומים כלשהם לבעל שליטה כהגדרתו בסעיף 32
(9) לפקודה, ובנישום יחיד – לקרובו כהגדרתו בסעיף 76
(ד) לפקודה.
(ז) לא יווסף להכנסתו של נישום סכום תיאום מלאי בשל מלאי סופי שהוא יבול שטרם נקטף או נקצר ובשל מלאי בעלי חיים המשמשים לייצור ההכנסה, אם הנישום העריך את המלאי הסופי האמור בדרך שקבע הנציב לענין זה.
(ח) סכום שהוסף להכנסה לפי סעיף זה, יווסף לעלות המלאי ההתחלתי בשנת המס הבאה.
5. תיאום מקדמות מלקוחות ומקדמות לספקים [תיקון: תשמ״ו]
(לא חל בשנות המס 1985 עד 1989 ובשנות המס 1994 עד 2007; פקע בתום שנת המס 2007):
(א) בסעיף זה, ”סכום תיאום מקדמות“ – סך כל המקדמות שקיבל או שילם נישום במזומן על חשבון מכירת מלאי או רכישתו (להלן – מקדמות) שהיו רשומות בפנקסיו בסוף שנת המס, כשכל אחת מהן מוכפלת בשיעור עליית המדד ממועד קבלתה או תשלומה או מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, עד תום שנת המס; התקבלו או שולמו המקדמות האמורות במועדים שונים בשנת המס, יראו את מועדי קבלתן או תשלומן לפי הסדר מהמועד המאוחר בשנת המס ועד למועד המוקדם שבו התקבלו או שולמו.
(ב) סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות שקיבל נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן
(א) , יותר כהוצאה, ובלבד שהסכום שיותר כהוצאה לא יעלה על סכום תיאום המלאי לפי סעיף 4
(ב) בתוספת סכום ההכנסה לפי סעיף קטן
(ג) ; היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שיותר כהוצאה על פי סעיף קטן זה.
(ג) סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות ששילם נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן
(א) , יווסף להכנסה ויראוהו כהכנסה מעסק; היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שהוסף על פי סעיף קטן זה.
(ד) הוראות סעיפים קטנים
(ב) ו־
(ג) והוראות סעיף 4 לא יחולו לגבי מלאי שהוא יחידת עבודה כהגדרתה בסעיף 18
(ד) לפקודה ולגבי קרקע שהינה מלאי עסקי שהוראות סעיף 18
(ד) לפקודה חלות עליה.
(ה) סכום שהותר כהוצאה על פי סעיף זה יווסף להכנסה בשנת המס הבאה, וסכום שהוסף להכנסה על פי סעיף זה ינוכה ממנה.
6. [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה]
(בוטל).
7. ניכוי או תוספת בשל אינפלציה [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב־2]
(פקע בתום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א
(4) ו־
(5) ):
(א) בסעיף זה –
”סיכום ההון“ – סכום ההון כאמור בתוספת א׳ בתוספת סכום השינויים החיוביים כאמור בתוספת ג׳, ובניכוי סכום הנכסים הקבועים כאמור בתוספת ב׳ וסכום השינויים השליליים כאמור בתוספת ג׳;
”הכנסה חייבת“ – הכנסה חייבת שהוראות פרק זה חלות בקביעתה, לפני כל אלה, ולמעט הכנסה חייבת שמקורה בחלוקת הכנסות לפי סעיף 62 לפקודה:
(1) ניכוי לפי סעיף זה שאינו יתרת ניכוי לפי סעיף זה המועברת משנת מס קודמת;
(2) ניכוי מיוחד לפי סעיף 8;
(3) יתרת ניכוי לשמירת ההון או יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34 לחוק המיסוי;
(4) ניכוי לפי כל דין, המוגבל בשיעור מההכנסה החייבת.
(ב) כאשר סיכום ההון הוא סכום חיובי, ינוכה מההכנסה סכום השווה לסיכום ההון כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בשנת המס, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 70% מהכנסה החייבת; כללה ההכנסה החייבת הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, ייעשה הניכוי לפי הסדר החל מההכנסה שנקבע לגביה שיעור המס הגבוה ביותר, ובלבד שסכום הניכוי מכל אחד מסוגי ההכנסה לא יעלה על השיעור האמור ממנה; ואולם אם ההכנסה החייבת כללה הכנסה שהיא סכום אינפלציוני לפי סעיף 88 לפקודה או לפי סעיף 47 לחוק מס שבח או לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, רשאי הנישום שלא לנכות את הניכוי לפי סעיף זה מההכנסות האמורות; יתרת הסכום שלא נוכה בשנת המס תנוכה מההכנסה בשנת המס הבאה, כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה; הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק.
(ג) הגבלת הניכוי מההכנסה החייבת כאמור בסעיף קטן
(ב) לא תחול על הכנסה מפקדון שהופקד אצל החשב הכללי במשרד האוצר שלא בידי מוסד כספי כהגדרתו בסעיף 22 וכן על הכנסה שהיא ריווח מניירות ערך כאמור בסעיף 6
(ב) שמקורה מאיגרות חוב הנסחרות בבורסה כהגדרתה בסעיף 6, שהונפקו בידי המדינה או בערבותה, או מתעודות השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות שהוצעו לציבור על פי תשקיף שבו התחייב המנפיק להשקיע לפחות 75% מנכסי הקרן באיגרות חוב כאמור וההתחייבות האמורה קויימה; השקעה של קרן כאמור בניירות ערך שחל עליהן הסדר לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסם בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט״ז בחשון התשמ״ד (23 באוקטובר 1983), שנעשתה אחרי יום חתימת ההסכמים שבהסדר כאמור, יראוה כהשקעה באיגרות חוב כאמור.
(ד) כאשר סיכום ההון הוא סכום שלילי, יווסף להכנסה סכום השווה לסיכום ההון כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בשנת המס ויראוהו כהכנסה מעסק; כללה ההכנסה החייבת מעסק הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, יווסף לכל אחד מסוגי ההכנסה חלק יחסי מסכום התוספת האמורה כיחס כל סוג הכנסה חייבת מעסק לכלל ההכנסה החייבת מעסק.
(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים
(ב) עד
(ד) , הניכוי לפי סעיף קטן
(ב) מהכנסה מעסק שהוא בניה של יחידות עבודה או התוספת להכנסה כאמור לפי סעיף קטן
(ד) יהיו כמפורט להלן:
(1) הסכום המותר בניכוי בשנת המס לפי סעיף קטן
(ב) או
(ג) לרבות ניכוי שלא נוכה בשנת המס הקודמת בשל הוראות סעיף קטן
(ב) , יוקטן באותו חלק מסכום הניכוי שהיה נזקף ליחידות עבודה או קרקע שהן מלאי עסקי שההכנסה ממכירתן לא דווחה בשנת המס אילו הניכוי היה הוצאות ריבית; הסכום שיוקטן כאמור יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס עד תום שנת המס שבה ההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע האמורות דווחה לראשונה, וינוכה מההכנסה כפי שדווחה באותה שנת מס;
(2) סכום התוספת האמורה בסעיף קטן
(ד) יופחת מהוצאות הריבית לענין סעיף 18
(ד) לפקודה, עד גובה הוצאות הריבית, ועל הסכום שבו עודף סכום התוספת על הוצאות הריבית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן
(ד) ;
לענין סעיף קטן זה, ”יחידות עבודה“ ו”הוצאות ריבית“ – כהגדרתן בסעיף 18
(ד) לפקודה.
8. ניכוי מיוחד [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א) יותר ניכוי מיוחד כמפורט להלן:
(1) היה שיעור עליית המדד בשנת המס בין 25% ל־50% – 2.5% מההכנסה החייבת;
(2) עלה שיעור עליית המדד בשנת המס על 50% – ניכוי כאמור בפסקה
(1) ו־2.5% נוספים מההכנסה החייבת לכל 100% נוספים של שיעור עליית המדד או חלק מהם.
(ב) כללה ההכנסה החייבת הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, ינוכה כנגד כל אחד מסוגי ההכנסה חלק יחסי מהניכוי האמור בסעיף קטן
(א) , כיחס אותה הכנסה לכלל ההכנסה החייבת.
(ג) בסעיף זה, ”הכנסה חייבת“ – הכנסה חייבת שהוראות פרק זה חלות בקביעתה, לפני כל אלה, ולמעט הכנסה חייבת שמקורה בחלוקת הכנסה לפי סעיף 62 לפקודה:
(1) ניכוי לפי סעיף זה;
(2) יתרת ניכוי לשמירת ההון או יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34 לחוק המיסוי;
(3) ניכוי לפי כל דין, המוגבל בשיעור מההכנסה החייבת, למעט ניכוי לפי סעיף 7.
9. הפסדים [תיקון: תשמ״ו, תשס״ה, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך סעיף קטן
(ג) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א
(6) ):
(א) הפסדים משנים קודמות, הניתנים לקיזוז לפי הפקודה, וחלק ההפסדים הניתנים לקיזוז לפי סעיף 36 לחוק עידוד התעשיה, יתואמו בשנת המס לפי שיעור עליית המדד בשנת המס; ואולם הפסדים כאמור שקוזזו במהלך השנה כנגד ריווח הון או שבח מקרקעין שנוצרו באותה שנה, יתואמו לפי שיעור עליית המדד מתחילת שנת המס עד החודש שקדם לחודש שבו נוצר ריווח ההון או השבח.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן
(א) לא יתואמו הפסדים מעסק בידי חבר־בני־אדם, שקוזזו עד תום שנת המס הקודמת כנגד הכנסה שאיננה חייבת במס חברות.
(ג) במכירת נכס קבוע בר פחת שאינו רכב פרטי או בנין שחל עליו חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 וכן במכירת נכס קבוע שהוא נייר ערך, יראו הפסד ריאלי כהפסד הון לענין סעיף 92 לפקודה; לענין זה, ”הפסד ריאלי“ – הסכום שבו נמוך ריווח ההון או השבח מהסכום המתקבל מצירופם של שני סכומים אלה:
(1) יתרת המחיר המקורי של הנכס, למעט מחצית הוצאות ההחזקה שלא הותרו בניכוי ולמעט יתרת הוצאות השבחה, הכל כמשמעותן בחלק ה׳ לפקודה, כפול בשיעור עליית המדד מהיום שבו הנכס הובא בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, ועד תום שנת המס 2007;
(2) יתרת הוצאות כל השבחה כשהיא מוכפלת בשיעור עליית המדד מהיום שבו ההשבחה הובאה בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, עד תום שנת המס 2007; מכירה שיש בה הפסד הון כאמור בסעיף 92 לפקודה יראוה, לענין זה, כמכירה בריווח הון ששיעורו הוא אפס.
10. ריבית בשל הון [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
על אף האמור בכל דין, לא תותר בניכוי ריבית בשל פריט הון כאמור בתוספת א׳ או בתקנות לפי סעיף 33
(ב) , לרבות ריבית בשל פריטים המהווים שינוי חיובי כאמור בתוספת ג׳.
11. הוצאות ריבית לפני שהנכס החל לשמש בייצור הכנסה [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך סעיף קטן
(ב) ימשיך לחול לגבי סכום הוצאות ריבית על הון שהותר בניכוי לפי סעיף קטן
(א) לפני תום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א
(7) ):
(א) הוצאות ריבית על הון ששימש לרכישת נכס קבוע לפני שהנכס החל לשמש בייצור הכנסה, יותרו בניכוי על אף האמור בסעיף 17 לפקודה, והוצאות ריבית כאמור שנזקפו לנכס קבוע על פי סעיף 18
(ד) לפקודה יותרו בניכוי, ובלבד שסכום ריבית כלשהי שיותר בניכוי על פי סעיף קטן זה לא יעלה על כל סכום שהובא בחשבון בשל הנכס האמור כנכס קבוע או כשינוי שלילי, לפי הענין, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מתחילת שנת המס או מהיום שבו הובא בחשבון כאמור, לפי המאוחר, עד החודש שקדם לחודש שבו הנכס החל לשמש בייצור הכנסה או עד תום שנת המס, לפי המוקדם.
(ב) סכום הניכוי לפי סעיף קטן
(א) לא יווסף למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב הפחת וחישוב ריווח ההון והשבח במכירת הנכס.
(ג) סעיף 17
(1)
(ב) לפקודה לא יחול אם הנישום קיבל ריבית או הפרשי הצמדה בשל מס יתר, כהגדרתו בתוספת א׳, שהובא בחשבון כנכס קבוע או כשינוי שלילי, לפי הענין.
12. מכירת נכס מוגן או נכס קבוע [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך ימשיך לחול בכפוף להוראות סעיף 33א
(8) ):
(א) נישום שכלל בדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, הכנסה ממכירת נכס שאינו נכס קבוע ושהיה נכס מוגן לפי חוק המיסוי, ושההכנסה ממכירתו היא בידיו הכנסה לפי סעיף 2
(1) לפקודה בשנת המס, רשאי להפחית מההכנסה האמורה בשנת המס סכום השווה לסכום הנכס המוגן כפי שנקבע ליום הקובע או כפי שנקבע לענין הגריעה מההון, הכל לפי הוראות חוק המיסוי, ובנכס בר פחת – סכום כאמור פחות סכומי הפחת שהותרו בניכוי, הכל כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים לענין הגריעה מההון, לפי הענין, עד תום שנת המס 1984, והסכום המתקבל יתואם לפי שיעור עליית המדד מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס 2007 (להלן – סכום ההפחתה); את סכום ההפחתה לא יראו כהכנסה; סכום ההפחתה החלקי, המתואם עד תום שנת המס 1993, יחוייב במס בשיעור של 10%; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הכנסה שהיא ריווח ממגרש שהוחלו לגביו הוראות סעיף 4 לחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981; על הכנסה ממכירת בנין להשכרה שחלות לגביה הוראות סעיף 53ג לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ועל הכנסה ממכירת בנין או מגרש שחלות לגביה הוראות סעיף 85
(ד) לפקודה.
(ב) נישום שכלל בדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, הכנסה ממכירת נכס קבוע שההכנסה ממכירתו היא בידיו הכנסה לפי סעיף 2
(1) לפקודה בשנת המס, רשאי להפחית מהריווח ממכירת הנכס כאמור, סכום השווה לסכום הנכס הקבוע כפי שנקבע ליום הקובע או כפי שנקבע לענין הגריעה מההון, הכל לפי הוראות חוק המיסוי, או כפי שנקבע בתחילת שנת המס או כפי שנקבע לענין השינויים השליליים כאמור בתוספת ג׳, ובנכס בר פחת – סכום כאמור פחות סכומי הפחת שהותרו בניכוי, הכל כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים לענין הגריעה מההון או מתחילת שנת המס או מהיום שהובאו בחשבון כשינוי שלילי כאמור בתוספת ג׳, הכל לפי הענין, ועד תום שנת המס 2007, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום הריווח ממכירת הנכס; סכום שהופחת כאמור לא יראוהו כהכנסה, והחלק היחסי של הסכום שהופחת, כשהוא מתואם עד תום שנת המס 1993, יחוייב במס בשיעור של 10% והמס ישולם תוך 30 ימים מהיום שבו נמכר הנכס או מיום פרסום חוק זה, לפי המאוחר. את סכום המס שיש לשלם במהלך שנת המס יראו כמקדמה לפי סעיף 175 לפקודה ואותו חלק ממנו שלא שולם עד תום שנת המס יראו כחוב מס מתום שנת המס.
(ג) לענין סעיף זה, ”נכס“ – לרבות חלק מנכס.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן
(א) ובסעיף 34
(2) לחוק המיסוי, נישום שהיו לו בשנת המס הכנסה כאמור בסעיף קטן
(א) ויתרת סכום מוסף כאמור בסעיף 34
(2) לחוק המיסוי שלא קוזזה בשנת המס לפי הוראות הסעיף האמור, יקזז בשנת המס מהיתרה האמורה את סכום ההפחתה כאמור בסעיף קטן
(א) ; עלה סכום ההפחתה על היתרה האמורה יופחת ההפרש מההכנסה כאמור בסעיף קטן
(א) ; נותרה יתרת סכום מוסף לאחר הפעלת הוראות סעיף קטן זה יחולו עליה הוראות סעיף 34
(2) לחוק המיסוי.
13. דין שותפות המנהלת פנקסים בשיטה הכפולה [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
בקביעת הכנסתה של שותפות יחולו הוראות פרק זה בכפוף להוראות אלה:
(1) לכל אחד מהשותפים שהשקעתו בשותפות רשומה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעתה ייוחס חלק מההכנסה, לפני הניכוי או התוספת לפי סעיף 7 והניכוי המיוחד לפי סעיף 8, לפי החלק שהוא זכאי לו בהכנסת השותפות לפי סעיף 63 לפקודה;
(2) יתרת ההכנסה או ההפסד שלא יוחסו לפי פסקה
(1) ייוחסו לכל אחד מהשותפים שפסקה
(1) לא חלה עליו, לפי החלק שהוא זכאי לו ביתרת ההכנסה כאמור; על הכנסה או הפסד שיוחסו לשותף כאמור יחולו יתר הוראות פרק ב׳ שלא הוחלו לפי פסקה
(1) ; לענין סעיף 7
(א) סיכום ההון של שותף כאמור יהא חלק יחסי מסיכום ההון של השותפים כאמור בשותפות, כיחס חלקו של השותף ביתרת ההכנסה או ההפסד כאמור;
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו בקביעת הכנסתה של אגודה שיתופית חקלאית שביקשה להחיל עליה את הוראות סעיף 62 לפקודה, ודינה לענין חוק זה יהא כדין חברה.
14. דין חבר־בני־אדם בפירוק
(פקע בתום שנת המס 2007):
בחבר־בני־אדם שפירוקו הסתיים בשנת המס יחולו הוראות אלה:
(1) יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34