1. סמכות להוציא שטרי־חסכון צמודי־דולר
(א) שר האוצר מורשה בזה להוציא, בשם מדינת ישראל, ניירות־ערך שייקראו ”שטרי־חסכון צמודי־דולר“ (להלן – שטרי־חסכון).
(ב) שטרי החסכון יוצאו בסדרות.
(ג) שטרי החסכון ייערכו לזכות הבעלים הרשומים, ולא יהיו ניתנים להעברה, לערבות או לשעבוד.
2. הגבלות על רכישת שטרי־חסכון
(א) שטרי־חסכון לא יוצאו לחבר בני אדם, בין מאוגד ובין בלתי מאוגד, אלא אם שר האוצר הורה אחרת, בתקנות, אם דרך כלל ואם לסוגים.
(ב) שר האוצר יקבע, בתקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים, את הערך הנקוב המכסימלי של שטרי־חסכון שניתן להוציא לאדם אחד.
(ג) שר האוצר רשאי להורות, בתקנות, שלא יוצאו שטרי־חסכון, אלא לאדם ששילם, בעד תקופה שנקבעה בתקנות, מס לפי פקודת מס הכנסה, 1947; ורשאי הוא, בתקנות, לקבוע סוגים של בני אדם שאותה הוראה לא תחול עליהם.
3. תנאי שטרי־החסכון
(א) שטר־חסכון ישא ריבית או יגדיל את הסכום שתמורתו הוצא (להלן – הקרן) הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות.
(ב) שר האוצר יקבע, בתקנות, את סך כל ערכם הנקוב של שטרי־חסכון של כל סדרה וסדרה, דרכי פדיונם ומועדיו, ושיעורי הריבית שלהם או גדילת קרנם בכל שנה, ובלבד שסך כל הריבית או הגדילה עד למועד הפדיון לא יעלה על ממוצע של 31⁄2 אחוז מן הערך הנקוב לכל שנה.
(ג) שר האוצר רשאי לקבוע, בתקנות, מועד שלפני מועד הפדיון הקבוע לפי סעיף קטן
(ב) , שבו ייעשה אחד משנים אלה, הכל כפי שיורה שר האוצר, בהודעה שפורסמה ברשומות לא יאוחר מששה חדשים לפני אותו מועד:
(1) ייפדו שטרי החסכון על ידי תשלום הקרן בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד אותו מועד;
(2) ייהפכו שטרי החסכון לשטרי־חסכון למוכ״ז.
(בחוק זה, פרט לסעיפים 1 ו־2, הביטוי שטר־חסכון כולל שטר־חסכון למוכ״ז).
(ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לגבי כל סדרה של שטרי־חסכון לפני הוצאתה, ולא יהיו ניתנות לשינוי.
4. זכות לדרוש פרעון לפני מועד הפדיון
בעל שטר־חסכון זכאי, על ידי מתן הודעה מוקדמת של שלושים יום, לדרוש בכל עת, לפני מועד הפדיון, או – אם נקבע מועד לפי סעיף 3
(ג) – לפני אותו מועד, את פרעון סכום הקרן של שטר החסכון, בצירוף הריבית או סכום הגדילה עד תום זמן ההודעה המוקדמת.
5. הצמדה לשער הדולר
(א) בעד כל לירה מהסכומים העומדים לתשלום לפי שטרי החסכון ישולם בלירות סכום השווה ל־2.80 דולר (מטבע של ארצות הברית של אמריקה) לפי שער הקניה הגבוה ביותר שהיה קבוע לדולר בישראל תוך ששת החדשים שלפני מועד הפדיון. ואולם, אם במועד הפדיון לא תהיה קיימת על פי החוק הגבלה על השימוש החפשי בדולרים בישראל, ייעשה התשלום בדולרים לפי שער חליפין של 2.80 דולר ללירה.
(ב) הוראות סעיף קטן
(א) לא יחולו –
(1) על פרעון אותו חלק מהערך הנקוב של שטרי־חסכון שהוצאו לאדם אחד – העולה על הערך הנקוב המכסימלי שנקבע על פי סעיף 2
(ב) ;
(2) על פרעון מוקדם של שטר חסכון על פי דרישת בעלו לפי סעיף 4.
6. תשלום ובטחון
הקרן והריבית המשתלמים לפי שטרי החסכון, ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך רכושה.
7. פטור ממס בולים
שטרי החסכון פטורים ממס בולים.
8. חתימה
שטרי החסכון ישאו את חותם חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.
9. ערך נקוב ושאר התנאים
ערכם הנקוב של שטרי החסכון, צורתם, נוסחם, סימונם ושאר תנאיהם ייקבעו בתקנות, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות לפי סעיף 3.
10. ביצוע ותקנות
(א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אלא שתקנות לפי הסעיפים 2 ו־3 טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ב) ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך אוצר המדינה.
נתקבל בכנסת ביום ד׳ בניסן תשי״א (10 באפריל 1951).
דוד בן־גוריוןראש הממשלה
אליעזר קפלןשר האוצר
חיים ווייצמןנשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.