תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
פרק ב׳: השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים
פרק ג׳: סילוק פסולת וגרוטות רכב
פרק ד׳: מכלים למשקה
פרק ה׳: קרן לשמירת הניקיון
פרק ו׳: היטלים
פרק ז׳: אכיפה ועונשין
פרק ז׳1: הוראות חילוט
פרק ח׳: הוראות שונות
תוספת
תוספת שנייה (פקעה)
[תיקון: תשס״ז]פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ז, תשע״א־3]
בחוק זה –
”גרוטות רכב“ – רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
”השלכה“ – לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;
”כלי שיט“ – כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”מכל למשקה“ – כלי קיבול לשימוש חד־פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
”פסולת“ – לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
”פסולת בנין“, ”פסולת גושית“ – חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
”רכב“, ”רכב מסחרי“ ו”רכב ציבורי“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה;
”רשות הרבים“ – כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
”רשות מקומית“ – למעט ועד מקומי;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
[תיקון: תשס״ז, תשע״ח]פרק ב׳: השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים
2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.
2א. הבערת פסולת [תיקון: תשע״ח]
(א) בסעיף זה –
”אירוע כבאות והצלה“ ו”רשות הכבאות וההצלה“ – כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;
”הבערה“ – שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
”זיהום אוויר חזק או בלתי סביר“ – כמשמעותו בחוק אוויר נקי;
”חוק אוויר נקי“ – חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק אוויר נקי;
”פסולת“ – לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
(ב) לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
(1) הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
(2) הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
(3) הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
(4)
(א) הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה ”אירוע כבאות והצלה“, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(ב) הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה
(א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
(ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן
(ב) , שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
3. אחריות לגבי קטינים ברכב
כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.
4. חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב [תיקון: תשנ״ב]
(א) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
(ב) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
(ג) הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין סעיף 2 את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.
5. חזקה לענין גרוטות רכב
הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.
5א. חזקות לענין לכלוך רשות הרבים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז]
(א) הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין סעיף 2, כמלכלך את רשות הרבים.
(ב) הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן
(א) , רואים לענין סעיף 2, גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
(ג) (בוטל).
(ד) בסעיף זה, ”כתב“ – לרבות ציור, שרטוט או חריטה.
6. חובת שילוט ברכב [תיקון: תשע״א־5]
באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב – בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת – בעל הרכבת; לעניין זה, ”רכבת“ – כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.
[תיקון: תשס״ז]פרק ג׳: סילוק פסולת וגרוטות רכב
7. אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז]
(א) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת, השר לאיכות הסביבה.
(ב) (בוטל).
(ג) הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
(ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן
(א) , אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
(ה) לענין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.
8. סמכות סילוק גרוטות רכב [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב]
(א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
(ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
(ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
(ד) סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן
(א) , זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן
(ב) ; תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.
8א. השארת רכב ברשות הרבים [תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב]
(א)
(1) הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
(2) חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה
(1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
(ב) לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן
(א)
(2) , אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
(ג) הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
(ד) בסעיף זה –
”דרך מקוונת“ – דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
”רכב שנחזה להיות רכב נטוש“ – לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי פקודת התעבורה;
(2) אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי פקודת התעבורה, במשך שלושים ימים לפחות;
(3) ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.
8ב. מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו [תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב]
(א) נגרר רכב לפי האמור בסעיף 8א, ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 8א
(ג) , תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
(ב) ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
(ג) נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן
(ב) .
(ד) תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים
(ב) ו־
(ג) , תהא ראיה להוצאותיה.
8ג. עידוד מסירה לסילוק [תיקון: תשמ״ח]
רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב (י״פ תשע״ח, 7052).
8ד. דין גרוטות רכב [תיקון: תשמ״ח]
רכב שהובא או נגרר כאמור בסעיפים 8 עד 8ג, יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין פקודת התעבורה, והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.
[תיקון: תשס״ז]פרק ד׳: מכלים למשקה
9. סימון מכלים למשקה
לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
פורסמו תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ״ז–1987.
[תיקון: תשס״ז]פרק ה׳: קרן לשמירת הניקיון
10. קרן לשמירת הנקיון [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ז, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2, תשפ״ד]
(א) מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן – הקרן).
(ב) מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011, ולקידום מטרותיו.
(ג) השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
פורסמו תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ״ו–1986.
(ד) כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
(ה) כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי סעיף 11ב, קנסות לפי סעיף 13, הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
(ו) השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
[תיקון: תשס״ז]פרק ו׳: היטלים
11. [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־3, תש״ע, תשע״א]
(בוטל).
11א. הגדרות - פרק ו׳ [תיקון: תש״ס, תשס״ז, תשפ״ד־2]
בפרק זה –
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת בתוספת;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”היטל הטמנה“ – היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט בטור ג׳ לתוספת, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת בהתאמה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מפעיל“ – מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
”פסולת“ – לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.
11ב. היטל על הטמנת פסולת [תיקון: תשס״ז]
(א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות פרק זה.
(ב) היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.
11ג. ייעוד כספי היטל הטמנה [תיקון: תשס״ז, תשס״ט־3, תשע״ג, תשע״ז־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ד]
(א) היטל הטמנה ישולם לקרן.
(ב) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן
(ב1) , למטרות אלה:
(1) פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);
(2)
(א) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
(ב) (הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027): לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
(ב1) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
(ג) הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים
(ב) ו־
(ב1) , לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
(ד) (פקע).
11ד. תשלום היטל הטמנה וגבייתו [תיקון: תשס״ז, תשפ״ד־2]
(א) היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה־15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
(ב) לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן
(א) , ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ג) על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
11ה. רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת [תיקון: תשס״ז]
(א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
(1) מספר רישוי של הרכב;
(2) שם הנהג;
(3) מועד כניסת הרכב לאתר;
(4) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
(ב) הרישום כאמור בסעיף קטן
(א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי התוספת.
11ו. דיווח לענין תשלום היטל הטמנה [תיקון: תשס״ז]
במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.
11ז. דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח [תיקון: תשס״ז]
חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי סעיף 11ו; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
11ח. קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד [תיקון: תשס״ז]
לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור בסעיף 11ו, או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.
11ט. עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו [תיקון: תשס״ז, תשע״א־4, תשפ״ד־2]
(א) (בוטל).
(ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
(ג) התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ד) (בוטל).
11י. הצמדה למדד [תיקון: תשס״ז]
(א) סכומי היטל ההטמנה הנקובים בטור ג׳ לתוספת, יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) בסעיף זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
”יום העדכון הראשון“ – כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008).
11יא. תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה [תיקון: תשס״ז]
אין בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף 13
(א)
(6) עד
(9) כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
11יב. שינוי התוספת [תיקון: תשס״ז]
השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת.
11יג. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת [תיקון: תשס״ז, תשפ״ד]
הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.
[תיקון: תשס״ז]פרק ז׳: אכיפה ועונשין
12. מפקחים ונאמני נקיון [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשס״ט־4, תשע״א־3]
(א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי חוק הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
(1) עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
(2) עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
(3) עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
במקום האמור בסעיף 4
(1) לחוק האמור יבוא ”הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו“.
(ב1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן
(א) (בסעיף זה – מפקח) –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ג) השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים.
(ה) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.
12א. איסור מינהלי על שימוש ברכב [תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־3, תשע״א־4]
(א) היה למפקח שמונה לפי חוק הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי סעיף 13
(ג)
(1א)
(א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ב) הוראות סעיפים 57א
(ב) עד
(ו) , 57ב, 57ד, 57ה, 57ו ו־57ז לפקודת התעבורה, יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן
(א) שהשר הסמיך לעניין זה.
13. עונשין [תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־4, תשע״ח]
(א) העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61
(א)
(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1) (נמחקה);
(2) אינו