תוכן עניינים
פרק א׳: מטרות ופרשנות
פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו
סימן א׳: תכנית לאומית
סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר
סימן ג׳: רשויות מקומיות
פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים
סימן א׳: כללי
סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר
סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר
סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר
סימן ד׳: מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים
פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים
פרק ו׳: דלק
פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה
פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין
סימן א׳: פיקוח
סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר
סימן ג׳: עיצום כספי
סימן ד׳: עונשין
פרק ט׳: תביעות אזרחיות
פרק י׳: הוראות שונות
פרק י״א: תיקונים עקיפים
פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר
פרק י״ג: חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) – הוראות מעבר
תוספת ראשונה
תוספת שניה: ההגדרה ”מקור פליטה נייד“
תוספת שלישית: ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“
תוספת רביעית: מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות
תוספת חמישית: מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר
פרק א׳: מטרות ופרשנות
1. מטרות החוק [תיקון: תשפ״ד־2]
חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
(החל מיום 1.1.2027): חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
2. הגדרות [תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2]
בחוק זה –
”אוויר“ – לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
”האסדרה האירופית“ – ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
”בעל מקור פליטה“ – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד – לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
(1) מחזיק במקור פליטה;
(2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
”גורם ביטחוני בכיר“ –
(1) לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
(2) לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
(3) לעניין צבא הגנה לישראל – קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
”גישה סביבתית משולבת“ – בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק החומרים המסוכנים או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים, והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
”דיגום“ – נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
”דלק“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”היתר בניה“ – היתר כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, לרבות הרשאה לפי סעיף 145
(ו) לחוק האמור;
”היתר פליטה“ – היתר שניתן לפי הוראות פרק ד׳, למקור פליטה טעון היתר;
”היתר פליטה אחוד“ – כהגדרתו בסעיף 29א;
”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”זיהום האוויר“ – נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
”זיהום אוויר חריג“ – נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;
”חוק החומרים המסוכנים“ – חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”חוק למניעת מפגעים“ – חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;
”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”טכניקה“ – (החל מיום 1.1.2027): טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
”הטכניקה המיטבית הזמינה“ – (תוחלף ביום 1.1.2027): הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
(1) יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
(2) הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
(3) הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
”טכניקה מיטבית זמינה“ – (החל מיום 1.1.2027): טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית – לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה –
(1) יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
(2) יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
”כלי שיט“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
”מזהם“ – כל אחד מאלה:
(1) חומר המנוי בתוספת הראשונה;
(2) חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום –
(א) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
(ב) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
”הממונה“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
”הממונה“ – (החל מיום 1.1.2027): עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים בתוספת השלישית שלצידם מצוין ”(בסמכות ממונה בכיר)“ – יוסמך עובד בכיר של המשרד;
”המנהל“ – (החל מיום 1.1.2027): עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
”המנהל הכללי של משרד הבריאות“ – לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
”מערכת הביטחון“ –
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3) צבא הגנה לישראל;
(4) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, עבור גוף המנוי בפסקאות
(1) עד
(3) , ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
”מפקח“ – מי שהוסמך בהתאם להוראות סעיף 42;
”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי חוק הגנת הסביבה;
”מקור פליטה“ – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
”מקור פליטה טעון היתר“ – כמשמעותו בסעיף 17;
”מקור פליטה נייד“ – מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי בתוספת השנייה;
”מקור פליטה נייח“ – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
(1) מקור פליטה טעון היתר;
(2) מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים;
(3) מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”נותן האישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר;
”ניטור האוויר“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
”ניטור פליטה“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
”ערכי איכות האוויר“ – ערכים שנקבעו לפי סעיף 6, ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
”ערכי פליטה“ – ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
”פליטה“ – פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
”הקרן“ – הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;
”רכב מנועי“, ”רשות הרישוי“ לעניין רכב מנועי – כהגדרתם בפקודת התעבורה;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
”תחנת ניטור אוויר“ – מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
”הוועדה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
3. איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
(א) לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן
(א) , יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
(1) חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי סעיף 6
(א)
(2) ;
(2) פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.
4. הוראות לעניין איסור זיהום האוויר
(א) בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של סעיף 3 ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1) הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
(2) צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
פורסמו תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012.
פורסמו תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017.
(ב) אין באי־קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן
(א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.
פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו
סימן א׳: תכנית לאומית
5. תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
(א) בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב־שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
(1) יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי סעיף 6
(א)
(1) ;
(2) אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה
(1) ;
(3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
(ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ג) השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ד) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.
סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר
6. ערכי איכות האוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א) השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה, בפרקי זמן נתונים (בחוק זה – ערכי איכות האוויר):
(1) ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה – ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה בסעיף 5;
(2) ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה – ערכי סביבה);
(3) ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה – ערכי התרעה).
(ב) השר רשאי –
(1) לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
(2) לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
(3) להוסיף, בצו, מזהמים לתוספת הראשונה.
(ג) ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
(ד) השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
(ה) הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים בתוספת הראשונה (בחוק זה – ערכי ייחוס); הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
פורסמו תקנות אוויר נקי (איכות אויר), התשנ״ב–1992.
פורסמו תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע״א–2011.
7. מדידה והערכה של איכות האוויר
(א) השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה – המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
(ב) הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
(1) איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
(2) תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
(3) פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור בסעיף 8;
(4) תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
(ג) בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ד) הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי בתוספת השלישית או בתוספת הרביעית, או החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ה) ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים
(ג) או
(ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
(ו) השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
(1) אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
(2) אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
(3) אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
(4) דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
(ז) המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.
8. פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א) הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
(ב) הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל), לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
(ג) ראה הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל), לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן
(ב) , כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא –
(1) לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
(2) אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו – להורות לבעל מקור פליטה המנוי בתוספת השלישית או בתוספת הרביעית או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי חוק רישוי עסקים או בהתאם להוראות שניתנו לפי סעיף 41, לפי העניין;
(3) היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה
(2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
(4) להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי סעיף 12.
סימן ג׳: רשויות מקומיות
9. מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות
(א) רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
(ב) בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן
(א) .
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.
10. חוקי עזר
רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.
11. הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר
(א) נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה – אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה – רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
(ב) תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן
(א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
(ג) נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן
(א) .
12. נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר
(א) הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות סעיף 77א לפקודת התעבורה בשינויים המחויבים.
(ב) נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור בסעיף 11
(א) , ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן
(א) , בשינויים המחויבים.
(ג) סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן
(א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור בסעיף 11
(א) ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן
(א) ; בסעיף קטן זה, ”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
(ד)
(1) תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
(2) קבע השר בצו כאמור בסעיף 11
(א) כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים
(א) עד
(ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
(ה) תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
(ו) אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
(ז) לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצו