Understairs Laws
חקיקה ישראלית — חיפוש, שלבי חקיקה, נוסח מלא

→ חזרה לחיפוש

חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994

חוק · כנסת 13
1
נוסח מלא ומעודכן
נוסח
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
פרק ב׳: מועצת האזורים החופשיים
פרק ג׳: נציגים מוסמכים באזור
פרק ד׳: קביעת אזור חופשי
פרק ה׳: בעלי זכיון
פרק ו׳: עסקים באזור החופשי
פרק ז׳: תנאים השוררים באזור חופשי
סימן א׳ – פרשנות
סימן ב׳: פטורים והקלות ממסים
סימן ג׳: יצוא ויבוא באזורים חופשיים
סימן ד׳: מטבע חוץ
סימן ה׳: תכנון ובניה
סימן ו׳: תנאי תעסוקה ותנאים נוספים
פרק ח׳: הוראות שונות
פרק א׳: פרשנות
1. מטרות החוק
מטרות חוק זה הן לקדם ולעודד פיתוח וייצור במדינת ישראל, יצירת מקומות עבודה, שיפור במאזן התשלומים, צמיחה כלכלית, הגברת הכושר התחרותי בשוקי העולם ומשיכת השקעות כלכליות ישירות חדשות.
2. הגדרות [תיקון: תשנ״ו]
בחוק זה –
”אזור חופשי“ או ”אזור“ – אזור שנקבע לפי סעיף 19;
”בזק“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק;
”בעל זכיון“ – תאגיד שמטרתו להקים, לפתח ולנהל אזור חופשי ואשר קיבל זכיון על פי חוק זה;
”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32
(9) לפקודה;
”גוף פרטי“ – כל תאגיד שאינו גוף ציבורי;
”גוף ציבורי“ – ממשלת ישראל, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, וכן כל גוף המתוקצב, במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה;
”הועד הציבורי“ – הועד הציבורי שמונה לפי סעיף 5א;
”הכללים“ – כללי היישום להפעלת אזור חופשי שתקבע המועצה ותפרסם מכוח חוק זה;
”המועצה“ – מועצת האזורים החופשיים המוקמת לפי חוק זה;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”השר“ – שר האוצר;
”חוק הבזק“ – חוק הבזק, התשמ״ב–1982;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק הפיקוח על המטבע“ – חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
”חוק מע״מ“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”מוסד כספי“ – כמשמעותו בחוק מע״מ;
”מס עקיף“ – מכס, מס קניה, בלו, היטל סחר וכן כל מס או היטל אחר שמוטל או שיוטל על יבוא טובין, אך למעט מס ערך מוסף;
”מס ערך מוסף“ או ”מע״מ“ – כמשמעותו בחוק מע״מ וכן מס בלו מוסף החל ביהודה, שומרון וחבל עזה;
”נציג מוסמך“ – נציג, של משרד ממשלתי, של יחידת סמך או של רשות שהוקמה על פי חוק, למעט רשות מקומית, הפועל מכוח חוק זה באזור חופשי;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”ספק שירותים נילווים“ – מי שקיבל רשיון למתן שירותים נילווים באזור חופשי לפי חוק זה;
”עסק באזור חופשי“ או ”עסק באזור“ – גוף פרטי שקיבל רשיון להפעיל עסק באזור חופשי לפי חוק זה;
”שירותים נילווים“ – שירותים לעסקים באזור אשר לדעת המועצה ראוי לתיתם באזור, כדי להבטיח את הפעלתם התקינה והיעילה של העסקים באזור ואשר אינם כלולים בשירותים שבעל הזכיון חייב לספק באזור, וכן מסעדות, ושירותים הניתנים על ידי מוסד כספי לכל מי שפועל באזור, לרבות לעובדיו;
”תשתיות“ – דרכים, מסילות ברזל, קווים עיליים או תת־קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק, ביוב, מים, דלקים, מיתקנים להולכת גז, לסילוק פסולת ולטיפול בביוב; ולענין בזק – גם מערכות אלחוט, בכפוף לאמור בסעיף 65.
פרק ב׳: מועצת האזורים החופשיים
3. הקמת המועצה
(א) מוקמת בזה מועצת האזורים החופשיים.
(ב) המועצה היא תאגיד.
(ג) המועצה היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
(ד) מקום מושבה של המועצה יהיה באזור החופשי הראשון שיוקם; הוקם אזור חופשי נוסף, יהיה מקום מושבה של המועצה בירושלים והיא תהיה רשאית להקים סניפים ומשרדים בכל אזור חופשי שיוקם.
4. תפקידי המועצה וסמכויותיה [תיקון: תשנ״ו]
(א) ואלה תפקידי המועצה וסמכויותיה:
(1) לאתר ולהציע שטחים שיהיו אזורים חופשיים תוך התייחסות להיקפם, לצרכי המשק, להיצע, לביקוש, לפריסה, לסוגי העסקים שיוקמו באזורים ולכל תנאי נוסף שתמצא לנכון ולהביאם לאישור הממשלה כאמור בסעיף 19;
(2) לקבוע כללים בכל הענינים הדרושים להפעלת האזורים החופשיים ולניהולם;
(2א) לפקח על פעולותיו של בעל הזכיון ועל קיום תנאי הזכיון, ובכלל זה לדון ולהחליט בכל ענין הקשור בזכיון, לרבות שינוי תנאיו, התליתו, הגבלתו, ביטולו והמשך תוקפו;
(3) למנות מבין חבריה ועדת מכרזים לבחירת בעלי זכיון כאמור בסעיף 20
(א) ;
(4) לבדוק בקשות לרשיונות להפעלת עסק באזור חופשי, או למתן שירותים נילווים באזור, לאשרם או לדחותם וכן לקבוע בהם תנאים;
(5) לרכז עבור בעלי הזכיון, העסקים באזור וספקי השירותים הנילווים שאינם מוסד כספי באזור, את כל הליכי מתן האישורים הנדרשים לפעולתם;
(6) לשמש גוף מוסמך למינוי מפקחים לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985; כל מינוי יהיה באישור השר הממונה על החוק שלפיו נקבעה עבירה מסוימת כעבירה מינהלית ולגבי אותן עבירות שהשר אישרן לענין זה;
(7) לדאוג להקמת נציגויות מוסמכות באזור ולסייע לנציג המוסמך בהפעלת סמכויותיו באזור;
(8) לפעול על פי כל סמכות שתוקנה לה בדין.
(ב) במילוי התפקידים ובהפעלת הסמכויות כאמור בסעיף קטן
(א) יפעל חבר המועצה במגמה להגשים את מטרות החוק.
5. הרכב המועצה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג]
(א) במועצה יהיו ארבעה עשר חברים שימונו כדלקמן:
(1) שבעה נציגים של המגזר העסקי שימנה השר על פי המלצת הועד הציבורי; הנציגים יומלצו, לאחר שנתנו את הסכמתם להתמנות כחברי המועצה ונתקיימו בהם התנאים הקבועים בחוק זה, מתוך רשימה שהרכיב הועד הציבורי, לאחר שפנה לציבור להציע מועמדים ופרסמה בעתונות; כן רשאי הועד לקבל הצעות למינוי נציגים, מבעל הזכיון;
(2) ששה נציגי הממשלה שימנו השרים הבאים, כל שר מקרב עובדי משרדו: ראש הממשלה, שר האוצר, שר התעשיה והמסחר, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, והשר לאיכות הסביבה;
(3) נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה השר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002.
(ב) הרכב המועצה ושמות חבריה יפורסמו ברשומות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן
(א) , עד לבחירת בעל הזכיון הראשון יכהנו במועצה נציגי הממשלה בלבד; עד למינויים ימלא השר את תפקידי המועצה.
(ד) חברי המועצה שהם נציגי המגזר העסקי ימונו לראשונה תוך שלושים ימים מיום בחירת בעל הזכיון הראשון.
5א. הועד הציבורי [תיקון: תשנ״ו]
(א) הממשלה תמנה, לפי הצעת שר האוצר, ועד ציבורי אשר ימליץ על מינוי חברי המועצה שהם נציגי המגזר העסקי.
(ב) הועד הציבורי יהיה של חמישה חברים, וזה הרכבו:
(1) שופט שיציע שר המשפטים, אשר יכהן כיושב ראש הועד הציבורי;
(2) ארבעה חברים בכירים בתחום המשק והכלכלה או אנשי סגל אקדמי במועצה להשכלה גבוהה.
(ג) על חבר הועד הציבורי יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 9, ובלבד שבמקום הועד הציבורי כאמור באותו סעיף תבוא הועדה שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות.
(ד) תקופת כהונתו של חבר הועד הציבורי היא שלוש שנים; חבר הועד הציבורי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4) אם הממשלה מצאה כי אינו ממלא תפקידו כראוי.
(ה) רוב חברי הועד הציבורי יהיו מנין חוקי בישיבותיו, החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועד קול נוסף.
(ו) חברי הועד הציבורי יהיו זכאים לגמול השתתפות בישיבות בשיעור הגבוה ביותר בהתאם לסעיף 96י לפקודת החברות.
(ז) הועד הציבורי יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה.
(ח) על אף הוראות סעיף 5
(א) , חברי הועד הציבורי, הראשונים, יהיו אותם חברי הועד הציבורי שמונו לפי סעיף 6 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993.
(ט) פקעה תקופת כהונתם של חברי הועד הציבורי הראשונים, תמנה הממשלה חברים אחרים לועד ציבורי על פי חוק זה.
6. יושב ראש המועצה
(א) המועצה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה; עד לבחירה ואישור כאמור בסעיף קטן
(ב) ישמש נציג השר יושב ראש המועצה.
(ב) ישיבת המועצה שבה ייבחר יושב ראש המועצה תנוהל בידי השר או בידי מי מטעמו; המינוי טעון אישור השר.
7. תקופת כהונה [תיקון: תשנ״ו]
(א) תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו, ואולם לא יכהן חבר במועצה יותר משלוש תקופות כהונה עוקבות.
(ב) (נמחק).
(ג) פקעה כהונתו של חבר המועצה במהלך תקופת כהונתו, ימונה חבר חדש במקומו ליתרת תקופת כהונתו על פי ההרכב הקבוע בסעיף 5
(א) .
8. פקיעת כהונה [תיקון: תשנ״ו]
(א) כהונתו של חבר המועצה תפקע לפני תום התקופה שלה נתמנה אם התקיים אחד מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4) אם הוא נציג הממשלה – חדל לעבוד במשרד שבו עבד בעת מינויו, או אם ראה השר שמינה אותו כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, ואם הוא נציג המגזר העסקי – אם ראה השר, בהתייעצות עם הועד הציבורי, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(5) הועבר מתפקידו בהחלטה של שני שלישים מחברי המועצה ובאישור השר;
(6) נתקיימו בו נסיבות אשר היו מונעות את מינויו כחבר מועצה על פי סעיף 9.
(ב) נודע לשר, למועצה או לאחד מחבריה כי מתקיימת בחבר מועצה אחת מהוראות סעיף קטן
(א)
(2) ,
(3) או
(6) יודיעו על כך ללא דיחוי לועד הציבורי; מצא הועד הציבורי כי התקיימו לגבי חבר מועצה נסיבות כאמור, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, יודיע לשר כי עליו להעבירו מכהונתו.
9. תנאי כשירות והגבלה לאחר סיום הכהונה [תיקון: תשנ״ו]
(א) חברי המועצה יהיו אנשים, שהועד הציבורי אישר, שמתמלאים בהם תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיפים 96ב עד 96ה לפקודת החברות, וכן תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות; מצא הועד הציבורי כי למועמד לכהונה כחבר המועצה יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, הוא לא ימונה אלא אם כן מצא הועד הציבורי שיש לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת לכהונה האמורה. לענין החוקים האמורים, ולענין סעיף זה, ”חברה“ היא כל אחד מאלה:
(1) עסק באזור החופשי;
(2) בעל זכיון;
(2א) ספק שירותים נילווים;
(3) בעלים של אחד מהמנויים בפסקאות
(1) עד
(2א) .
(ב) על אף האמור בסעיף קטן
(א) , קשרים עסקיים שהם שגרתיים ורגילים, קשרים עם עסק באזור החופשי או קשרים עם ספק שירותים נילווים, או עם בעליהם, או קשרים כאמור עם בעל הזכיון, או עם בעליו, אשר הועד הציבורי קבע כי אינם מהותיים ואין בהם כדי ליצור ניגוד ענינים עם החברות במועצה, לא ייחשבו לענין החברות במועצה כקשר מהותי להנהלה העסקית של החברה או של תאגיד קשור לו.
(ג) חבר המועצה לא יכהן כדירקטור בחברה או בחברה הנשלטת בידי חברה ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של חברה או של חברה נשלטת בידי חברה במשך שנה מיום סיום כהונתו.
(ד) חברי המועצה שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים הבאים:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;
(4) חוק העונשין, התשל״ז–1977 – העבירות הנוגעות לעובדי ציבור;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969.
9א. פיזור המועצה [תיקון: תשנ״ו]
(א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה, יודיע ליושב ראש המועצה, כי אם תוך תקופה שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה כפי שפירט בדרישתו הוא יפעל לפיזור המועצה כאמור בסעיף קטן
(ב) .
(ב) לא מילאה המועצה את שהוטל עליה, במועד שקבע השר בהודעתו לפי סעיף קטן
(א) , רשאי הוא באישור הממשלה, להורות על פיזורה, ולהטיל את ביצוע תפקידיה, עד למינוי מועצה חדשה, על מי שיקבע; לפני החלטת הממשלה כאמור תינתן למועצה הזדמנות להביא עמדתה בפני הממשלה.
(ג) תוך 45 ימים מיום פיזור המועצה תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה בחוק זה.
10. חובת גילוי ואיסור התקשרות
(א) חבר המועצה שיודע כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו או חברה שהוא בעל ענין בה, בעסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך, בכתב, ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לעסקה או לענין או הקשורה בהם.
(ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל שליטה בו או מנהל או נושא משרה אחר בו, לא יתקשר עם בעל זכיון או עם עסק באזור החופשי.
(ג) בסעיף זה –
”קרוב“ – כמשמעותו בסעיף 76
(ד) לפקודה;
”נושא משרה“ – כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות;
”בעל ענין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
11. נוהל עבודת המועצה [תיקון: תשנ״ו]
(א) החלטות המועצה יתקבלו ברוב של חברי המועצה הנוכחים.
(ב) החלטה של המועצה תהיה תקפה רק אם בעת קבלת ההחלטה נכח מנין של ששה חברים לפחות, שמתוכם לפחות שלשה נציגי הממשלה, ושלושה חברים לפחות, כל עוד מורכבת המועצה מששה חברים או פחות.
(ג) המועצה רשאית להקים מבין חבריה ועדות קבועות או לענין מסוים, ובלבד שבכל ועדה יהיה לפחות חבר אחד שהוא נציג הממשלה.
(ג1) חמישה או יותר מבין חברי המועצה רשאים לפנות לשר אם קיים לדעתם חשש כי החלטה שקיבלה המועצה תגרום לפגיעה בענינים חיוניים של המדינה; השר רשאי להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים שבמהלכם תקיים המועצה דיון נוסף בהחלטה, בנוכחות השר או מי שהוא הסמיך לענין זה.
(ד) המועצה רשאית לקבוע לעצמה סדרי עבודה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.
(ה) לענין תשלום גמול והוצאות, דין חברי המועצה כדין דירקטורים לפי חוק החברות הממשלתיות.
(ו) החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במועצה או בועדה, לפי הענין, פנוי מכל סיבה שהיא.
12. תקציב המועצה ומקורות המימון [תיקון: תשנ״ו]
הוצאות המועצה, כפי שיאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, יכוסו בידי בעלי הזכיון לפי כללים שתקבע המועצה.
פרק ג׳: נציגים מוסמכים באזור
13. קביעת נציגים מוסמכים
(א) כדי להקל על פעילות המועצה, בעלי הזכיון והעסקים באזור החופשי, תזמין המועצה, ככל שייראה לה רצוי, בהסכמת בעלי הזכיון, נציגים מוסמכים להקים ולהפעיל נציגויות של הרשויות המוסמכות בשטח האזור החופשי.
(ב) הזמנה כאמור בסעיף קטן
(א) תופנה לשר הממונה על המשרד הממשלתי או יושב ראש מועצת הרשות, לפי הענין, ומשנתבקשו כאמור יעשו כן, אלא אם כן הסכים השר לפטור אותם מכך.
14. מעמד הנציג המוסמך וסמכויותיו
(א) בכל ענין שלא נמסר לסמכות המועצה יהיה לכל נציג מוסמך מעמד של המשרד הממשלתי או של הרשות על פי דין שמכוחם הוא פועל; השר הנוגע בדבר רשאי לקבוע את סמכויותיו של הנציג המוסמך ואת הנהלים והכללים לפעולתו במגמה להקל על הפעלה יעילה של האזור החופשי.
(ב) הנציג המוסמך יישאר עובד הגוף שאותו הוא מייצג.
15. החלטות הנציג המוסמך או הגורם המוסמך
(א) בעל זכיון, עסק באזור או כל אדם מעונין, יפנה אל הנציג המוסמך, בין במישרין ובין באמצעות המועצה, בכל בקשה הנוגעת לאזור החופשי שהיא בתחום סמכויות המשרד הממשלתי או הרשות הנוגעים לענין.
(ב) החלטת הנציג המוסמך או החלטת המשרד או הרשות, לפי הענין, בבקשה, תינתן תוך 45 ימים ממועד קבלתה; לא ניתנה כל החלטה תוך המועד האמור, יראו את הבקשה כאילו נענתה, ובלבד שהוגשה לגורם המתאים ובהתאם להנחיותיו.
16. ערר
(א) בכפוף לאמור בכל דין, רשאי מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה שניתנה לפי סעיף 15
(א) להגיש עליה ערר, בעצמו או באמצעות המועצה, לגורם המוסמך לפי כל דין לדון ולהחליט בערר.
(ב) לא נקבעו בדין הליכים לענין הערר לפי סעיף קטן
(א) , יקבע כל שר הנוגע לענין, בהתייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את הגורם המוסמך לדון ולהחליט בערר וכן כללים לגבי אופן הגשתו והדיון בו.
(ג) על אף האמור בכל דין, החלטה בערר לפי סעיף זה תינתן תוך 60 ימים ממועד הגשת הערר.
17. מימון הנציגים המוסמכים
(א) הוצאות הקמת משרדי הנציגים המוסמכים באזור החופשי ימומנו על ידי המועצה.
(ב) תקציב הוצאות ההחזקה והתפעול השוטף של משרדי הנציגים המוסמכים באזור יכוסה בידי המועצה.
(ג) השר יקבע את השיטה ואופן ההתחשבנות שבין המועצה לבין הגופים שיש להם נציג מוסמך באזור.
פרק ד׳: קביעת אזור חופשי
18. איתור שטחים לאזור חופשי [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]
(א) המועצה, בהתייעצות עם מנהל רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות), עם יושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועם המנהלים הכלליים של משרד התעשיה והמסחר והמשרד לאיכות הסביבה, תאתר ותמליץ לשר על שטחים המוצעים לאזורים חופשיים ובלבד שבמועד ההצעה יהיו השטחים בתחום אזורי עדיפות לאומית; לענין זה, ”אזורי עדיפות לאומית“ – האזורים שנקבעו לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חוק לעידוד השקעות הון).
(ב)
(1) השטחים המוצעים לאזורים חופשיים ייבחרו מתוך השטחים המיועדים לתעשיה בתכנית מתאר ארצית או בתכנית מתאר מחוזית כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;
(2) על פי בקשת המועצה, תוכל המועצה הארצית לתכנון ולבניה או ועדת משנה שלה שמונתה לכך, לאשר ייעוד שטחים נוספים לתעשיה לענין חוק זה, גם אם אינם כלולים בתכנית מתאר ארצית או מחוזית; החלטת המועצה הארצית או ועדת המשנה תינתן תוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה לגבי אותו אזור.
19. קביעת אזור חופשי [תיקון: תשנ״ו]
(א) הממשלה, לפי הצעת השר, תקבע את האזורים החופשיים תוך 30 ימים מהיום בו נמסרה לה ההצעה לגבי אותו אזור; הודעה על הקביעה תפורסם ברשומות.
(ב) הממשלה תממן את הוצאות הקמתן של תשתיות מסויימות שיפורטו במסמכי המכרז עד לגבול כל אזור שנקבע; ביקש בעל הזכיון להביא תשתיות נוספות עד לגבול האזור, יהיה רשאי לעשות כן בתיאום עם השרים הנוגעים לענין, ובלבד שיחולו עליו כל ההוצאות הכרוכות בתשתיות אלה וניתנו כל האישורים הנחוצים על פי כל דין.
(ג) קבעה הממשלה אזור חופשי ופורסמה על כך הודעה ברשומות, כאמור בסעיף קטן
(א) , יראו בכך ראיה שאינה ניתנת לסתירה כי הקמת האזור החופשי הינה צורך ציבורי לענין פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, כי הפעלת סמכויותיו של השר לפי אותה פקודה דרושה ונחוצה לצורך הציבורי כאמור.
(ד) אזור חופשי יוצא מתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה הוא מצוי ולמועצה יוקנו בתחום האזור כל התפקידים והסמכויות המוקנים למועצה מקומית תעשייתית, לפי סעיף 2א
(ב)
(4) לפקודת המועצות המקומיות.
פרק ה׳: בעלי זכיון
20. ועדת מכרזים [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]
(א) ששת נציגי הממשלה במועצה וכן נציג הרשות – יהוו ועדת מכרזים לבחירת בעלי זכיון (להלן – ועדת המכרזים); נציג השר יהיה יושב ראש ועדת המכרזים.
(ב)
(1) ועדת המכרזים תקבע את תוכן המכרז ותנאיו ואת ההוראות והתנאים שייקבעו בזיכיון, ככל שנדרש לדעתה למילוי הוראותיו של חוק זה ולשם הגשמת מטרותיו;
(2) בין השאר רשאית ועדת המכרזים לקבוע בזיכיון תשלומים שישלם בעל הזיכיון לטובת אוצר המדינה במקרה של אי הגשמת היעדים שנקבעו בזכיון או במקרה של הפרת תנאים שנקבעו בו, כולם או חלקם, וערבויות שעל בעל הזכיון להמציא למועצה לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון ודרכי מימושן, וכן תנאים למתן הזכיון לזוכה במכרז; בין מסמכי המכרז ייכללו גם עיקרי הסכם הפיתוח והסכם החכירה שיחתום בעל הזכיון עם הרשות לגבי מקרקעי ישראל פנויים, לפי תנאים שתקבע הרשות.
(ב1) ועדת המכרזים תקבע את סדרי עבודתה ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות.
(ג) מכרז לבחירת בעל זכיון יפורסם תוך 120 ימים מיום הקמת המועצה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה.
(ד) חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, והתקנות על פיו לא יחולו על המכרז לבחירת בעל זכיון, ועל הענקת זכויות לפי חוק זה.
21. בחירת בעל זכיון [תיקון: תשנ״ו]
(א) המבקש להיות בעל זכיון (להלן – המבקש) יגיש הצעה לועדת המכרזים תוך התקופה שתיקבע על ידיה, ואשר לא תעלה על 120 ימים; ועדת המכרזים רשאית להאריך את המועד להגשת הצעות בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימים נוספים.
(ב) ועדת המכרזים תבחר בעל זכיון תוך 100 ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות.
(ג) סברה ועדת המכרזים כי המבקש אינו עומד בתנאי הכשירות לפי סעיף 22, או שיש לדחות את בקשתו מטעמים של פגיעה בבטחון המדינה או בכל ענין חיוני אחר של המדינה, תודיע על כך למבקש בכתב במהלך התקופה שנקבעה לבדיקת ההצעות, ולמבקש תהיה זכות להשמיע טענותיו בפני ועדת המכרזים לפי כללים שייקבעו.
(ד) לכל אזור חופשי ייבחר בעל זכיון אחד; הודעה על בחירתו תימסר למועצה ותפורסם ברשומות.
22. תנאי כשירות
(א) על המבקש לקיים אחר כל אלה:
(1) להיות –
(א) גוף פרטי;
(ב) רשום כעוסק לענין חוק מע״מ;
(ג) בעל יכולת כספית וארגונית מספקת להקמתו, לניהולו ולהפעלתו של אזור חופשי;
(ד) בעל יכולת, כישורים וידע לניהול ולהפעלה של אזור חופשי.
(2) הגיש למועצה תכנית עסקית לפרויקט שהוא מציע, המצביעה על יתרונותיו בצירוף מכתבי כוונות מעסקים המעונינים לפעול באזור שבהם יצוינו המספרים המשוערים של העובדים שיועסקו;
(3) בחמש השנים שקדמו למועד שבו הגיש את הבקשה לאישורו כבעל זכיון:
(א) לא הורשע, הוא או בעל שליטה בו או מי שבידיו אמצעי השליטה בבעל שליטה כאמור, בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על בטחון המדינה;
(ב) לא הוכרז פושט רגל או לא היה בעל שליטה בחברה שפורקה על ידי בית משפט במועד הגשת הבקשה לפירוקה או במחצית השנה שקדמה לכך, אלא אם כן שוכנעה ועדת המכרזים כי הפירוק לא נבע ממעשיו או ממחדליו.
(ב) המועצה תקבע בכללים את הדוחות והמסמכים שעל המבקש להגיש ומועדם.
(ג) בסעיף זה –
”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”עבירה על בטחון המדינה“ – עבירה שנקבעה בצו שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
פורסם צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה), התשנ״ה–1995.
23. זכיון [תיקון: תשס״ט]
(א) בחרה ועדת המכרזים מועמד לבעל זכיון, תעניק לו המועצה זכיון לארבעים ותשע שנים.
(ב) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן
(א) תהיה רשאית המועצה להאריך את הזכיון או להעניקו לאחר, והכל בכפוף להוראות סעיף 22 וסעיף קטן
(א) .
(ג) המועצה רשאית, באישור השר, לבטל זכיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הזכיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
(1) בעל הזכיון או בעל השליטה בו לא קיים הוראות חוק זה, התקנות או הכללים על פיו, או התחייבויותיו כלפי המועצה;
(2) חדלו להתקיים בבעל הזכיון אחד או יותר מהתנאים בסעיף 22;
(3) מונה לבעל הזכיון כונס נכסים או מפרק זמני או ניתן צו לפירוקו או שבעל הזכיון החליט על פירוקו מרצון.
(ד) בוטל, הוגבל או הותלה הזכיון כאמור בסעיף קטן
(ג) יראו בכך עילה עצמאית לרשות מקרקעי ישראל לבטל את הסכם הפיתוח או הסכם החכירה, לפי הענין, שבינה לבין בעל הזכיון.
(ה) על ביטול לפי סעיפים קטנים
(ג) ו־
(ד) יחולו הוראות חוק

מקור · ויקיטקסט