תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
פרק ב׳: עבירות
פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים
סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים
סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות
סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
פרק ד׳: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה
פרק ד׳1: נותני שירותי מטבע (בוטל)
פרק ד׳1א׳: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה (פקע)
פרק ד׳2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם
פרק ה׳: עיצום כספי
פרק ו׳: הוראות חילוט
פרק ז׳: פטור מאחריות וסמכויות עזר
פרק ח׳: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו
פרק ט׳: הוראות שונות
פרק י׳: תיקוני חקיקה
התוספת הראשונה: פירוט עבירות
תוספת ראשונה א׳: סוגי אבני חן
התוספת השניה: סוגי רכוש
התוספת השלישית: גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג׳
תוספת שלישית א׳: גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות
התוספת הרביעית: סכומי כספים החייבים בדיווח
פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
בחוק זה –
”אבן חן“ – אבן המנויה בתוספת ראשונה א׳;
”אבנים יקרות“ – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשיטים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה;
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1) הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר;
(2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(3) הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד;
(4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(5) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
”בורסה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”בנק הדואר“ – (החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986;
”בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי“ – בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021, שקיבל אישור מאת רשות ניירות ערך לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”בעל שליטה“ –
(1) יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה
(1) , יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך;
(3) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות
(1) ו־
(2) , בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חבר בורסה“ – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;
”חברה בעלת רישיון זירה“ – חברה בעלת רישיון זירה לפי סעיף 44יג לחוק ניירות ערך;
”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוק איסור מימון טרור“ – (נמחקה);
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק המאבק בטרור“ – חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”חוק מוסדות לגמילות חסדים“ – חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”חלפן כספים“ – (נמחקה);
”יהלום“ – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם;
”כספים“ – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ״ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, ”כרטיס תשלום“ – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;
”מנהל תיקים“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”מפעיל מערכת לתיווך באשראי“ – (פקעה);
”נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי“ – (פקעה);
”נותן שירותי מטבע“ – (נמחקה);
”נותן שירותים פיננסיים“ – נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
”מוסד לגמילות חסדים“ – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק מוסדות לגמילות חסדים, וכן מי שעיסוקו בשירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
”סוחר באבנים יקרות“ – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה למזומנים בסכום כולל השווה ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
”עסקה באבנים יקרות“ – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;
”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;
”פקודת הסמים המסוכנים“ – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”פקיד מכס“ – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה;
”פרטי זיהוי“ – לרבות הליך של הכרת הלקוח;
”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
”שירותי מטבע“ – (נמחקה);
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק שהואגד בישראל, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק וכן תאגיד בשליטתו שהתאגד בישראל; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק האמור וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי אותו חוק.
פרק ב׳: עבירות
2. עבירת מקור
(א) בפרק זה, ”עבירה“ – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן
(א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג) התנאי האמור בסעיף קטן
(ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה
(18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות
(19) ו־
(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה
(18) .
3. איסור הלבנת הון [תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2]
(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות
(1) עד
(4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61
(א)
(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב)
(1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61
(א)
(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”מסירת מידע כוזב“ – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה
(1) , לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן
(א) .
4. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור [תיקון: תשע״ח־2]
העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61
(א)
(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”ידיעה“ – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20
(ג)
(1) לחוק העונשין.
5. הוכחת ידיעה
לענין סעיפים 3 ו־4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.
6. סייג לאחריות פלילית [תיקון: תשע״ב]
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:
(1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;
(2) דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א – אם הוראות הסעיפים חלות עליו.
(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן
(א)
(1) .
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה), התשס״א–2000.
[תיקון: תשע״ב]פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים
[תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים
7. גופים פיננסיים [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4]
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו – ”נהנה“ – אדם שעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד;
(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה
(1) ;
(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה
(2) ;
(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן
(א) , שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ו–2015.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ז–2017.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024.
(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ו–2015.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026.
(ג1) על אף האמור בסעיפים קטנים
(ב) ו־
(ג) , נקבעו בצו כאמור באותם סעיפים קטנים הוראות לעניין מוסד לגמילות חסדים, יחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של צו (בסעיף קטן זה – יום התחילה), ותיקבע תקופה נוספת שלא תפחת משלוש שנים וחצי לאחר יום התחילה שיחולו בה הוראות מעבר לעניין לקוחות קיימים של מוסדות לגמילות חסדים.
(ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.
(ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –
(1) נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;
(2) השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס״ב–2002.
7א. הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות [תיקון: תשע״ב]
מי שחלות עליו חובות לפי סעיף 7 ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי אותו סעיף, וכן יפקח על מילוי החובות.
8. אחראי על חובות תאגיד [תיקון: תשע״ב]
(א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיפים 7 ו־7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.
(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיפים 7 ו־7א.
[תיקון: תשע״ב]סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות
8א. הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ח־2]
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה;
(2) ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה
(1) ;
(ב) פרטי הדיווח כאמור בפסקה
(2) ;
(ג) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן
(א)
(1) , בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי.
(ג) על אף ההוראות לפי סעיף קטן
(א)
(1) , סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א׳ רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי בתוספת שלישית א׳ שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:
(1) הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;
(2)
(א) הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה
(1) חמש שנים לפחות;
(ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה.
(ד) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן
(א) , סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה.
(ה) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע), התשע״ח–2018.
(ו) הוראות סעיפים 7א ו־8 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע תנאי כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור בסעיף 8 תהיה נתונה לשר.
[תיקון: תשע״ד־2]סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
8ב. הטלת חובות על נותן שירות עסקי [תיקון: תשע״ד־2]
(א) בפרק זה –
”לקוח“ – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;
”נותן שירות עסקי“ – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו;
”פעולות בפיקוח בית משפט“ – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350
(ב) לחוק החברות, אפוטרופסות או ניהול עיזבון;
”שירות עסקי“ – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו־6 לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –
(1) לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בסעיף 7
(א)
(1)
(ב) ;
(2) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה
(1) ;
(ב) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
פורסם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014.
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן
(ב) .
(ד) הוראות לפי סעיף קטן
(ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בי