1. הזכיון
שטר הזכיון שבתוספת א לחוק זה, שנעשה בין המדינה לבין בעל הזכיון הנקוב בו, רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
2. זכיון־המשנה
שטר זכיון־המשנה המובא בתוספת ב לחוק זה, שנעשה בין בעל הזכיון לבין בעל זכיון־המשנה הנקוב בו, רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
3. תוקף הוראות הזכיון וזכיון־המשנה
כל הוראה מהוראות הזכיון וזכיון־המשנה, בין מפורשת ובין משתמעת, תהא בת־תוקף על אף האמור בכל דין.
4. שינויים בזכיון
שר האוצר יפרסם ברשומות כל שינוי בשטר הזכיון שייעשה על פי סעיף 40 שבו.
5. תרגומים
שר המשפטים רשאי להוציא תרגומים של חוק זה, של שטר הזכיון ושל שטר זכיון־המשנה לכל שפה זרה, ותעודת השר על נכונות התרגום תהא ראיה חותכת.
6. ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
7. תחילה
תקפו של חוק זה הוא מיום קבלתו בכנסת. הוראות סעיף זה אינן באות לפגוע בהוראות שטר הזכיון ושטר זכיון־המשנה בדבר תחילת תקפם של אלה.
8. פרסום
על אף האמור בסעיף 2
(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חדשיים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת א
כ״ו באדר תשכ״ח 26 במרס 1968
מדינת ישראל ואי. פי. סי. הולדינגס לטד.
שטר זכיון
שטר זכיון זה נעשה ביום כ״ו באדר תשכ״ח (28 במרס 1968) בין מדינת ישראל, המיוצגת על ידי ממשלת ישראל והפועלת באמצעות שר האוצר (להלן – הממשלה), מצד אחד ובין אי.פי.סי. הולדינגס לטד. (A.P.C Holdings Ltd.), חברה מאורגנת וקיימת לפי חוקי קנדה אשר משרדה הראשי הוא בקנדה, הליפקס, מחוז נובה סקוטיה (City of Halifax in the Province of Nova Scotia, Canada) (להלן – בעל הזכיון) מצד שני.
הואיל ובעל הזכיון ביקש מאת הממשלה את הזכיון המובא להלן, עם סמכות להעניק – בהסכמת הממשלה – זכיונות משנה ורשיונות לאחרים;
והואיל וחברת קו צינור אילת–אשקלון בע״מ אשר שמה באנגלית הוא (Eilat-Ashkelon Pipeline Company Ltd.) (להלן – בעל זכיון המשנה) נתארגנה על ידי בעל הזכיון למטרות, שאחת מהן היא: רכישתו, החזקתו והפעלתו של קו הצינור (במוגדר להלן) בתור בעל זכיון משנה מכוח בעל הזכיון, ובעל הזכיון ביקש את הסכמת הממשלה והממשלה נתנה הסכמתה לבעל הזכיון להענקת זכיון המשנה על ידיו;
והואיל ונתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 38 לשטר הזכיון המהווה תוספת א׳ לחוק זכיון צינורות הנפט, תשי״ט–1959, לפיהם רשאית הממשלה להעניק את ההיתר המפורט בזה להלן –
הילכך מעיד שטר־זכיון זה לאמור:
1. משמעותם של מונחים
המונחים שלהלן יהיו להם המשמעויות שבצדם, זולת אם תשתמע מן ההקשר משמעות אחרת:
”אד“ – לרבות חברה, אגודה שיתופית, וכל התאגדות אחרת, גוף מדיני, אישיות משפטית, שותפות וגוף בני אדם, אם מואגד ואם לא מואגד;
”בעל הזכיון“ – אי.פי.סי. הולדינגס לטד., נוחליה וקוני זכויותיה;
”דולר“ או ”$“ – דולר במעות או במטבע של ארצות הברית של אמריקה, שהוא אותה שעה הילך חוקי בארצות הברית של אמריקה לפרעון חובות ציבוריים ופרטיים;
”המפעל“ – העסק של הובלת נפט דרך קו־הצינור על פי זכיון זה וכל נכסי בעל הזכיון בישראל המתייחסים לעסק זה, לרבות קווי־צינור, תחנות־שאיבה, בתי־מלאכה, מחסנים וכל ציודם של תחנות, בתי מלאכה ומחסנים אלה, מיכלי החסנה לנפט ולמים, גשרים, נמלים שנבנו על פי סעיף 17 שלהלן, מיתקנים ימיים לטעינתו של נפט ולפריקתו, משרדים, בתי־מגורים לעובדים הנמצאים מחוץ לאזורי עיריות או לאזורי מועצות מקומיות, מסילות דיקוביל, כבישים, רכב־פסים, מיכליות כביש, כבלים עליים וכבלים תת־קרקעיים וכבלי חשמל, מיתקני אלחוט ורדיוטלפון, כלי־טיס ושדות תעופה וכל עבודות, מיתקנים וציוד אחרים השייכים לכך, וכן בנייתם, הקמתם, רכישתם, החזקתם והפעלתם של דברים אלה, והבעלות עליהם;
”זכיון“ – ההיתר המוענק בשטר זכיון זה;
”חודש“ – חודש לפי הלוח הגרגוריאני;
”טון“ – טון מטרי בן 1000 (אלף) קילוגראם. כל מקום שמדובר בו על ”טון“ יוכל בעל הזכיון להפכו, לפי בחירתו, לחביות או ליחידות מדידה אחרות שיתאימו לתקני מנ״א, או לתקנים מקובלים אחרים של מדידה והיפוך;
”כושר התזרומת“ – כמות הנפט הגלמי התקני שניתן להובילה במשך שנה דרך קו־הצינור והיא מחושבת על בסיס של 8000 (שמונת אלפים) שעות עבודה לשנה;
”מנ״א“ (A.P.I.) – מכון הנפט האמריקאי (American Petroleum Institute);
”נפט“ – נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, לרבות שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסאטים ופחמימנים (הידרוקרבונים) ניגרים קרובים להם, וכן אספלט ופחמימנים מוצקים אחרים כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד אתו, וכן כל צאצאיו של נפט;
”נפט גלמי“ – נפט גלמי כפי שהוא מופק במצבו הטבעי בלי עיבוד, ונפט גלמי אחרי עיבודו בשדה הנפט לשם הפרדתם וסילוקם של גאזים, נוזלים פחמימניים ופסולת;
”נפט גלמי תקני“ – נפט גלמי שמשקלו הסגולי ב־60° פרנהייט הוא 0.853 ושצמיגותו ב־60° פרנהייט הוא 8.8 סנטיסטוק, וזה על בסיס של מדידות תקניות שנעשו בהתאם לנוהל התקנים של מנ״א;
”נפט מקומי“ – נפט גלמי המופק בישראל;
”קו־הצינור“ – קו־הצינור המתואר בסעיף 2
(ב) לשטר זכיון זה;
”שנה“ – תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים רצופים;
”שר“ – שר האוצר;
”תאריך ההתחלה“ – התאריך בו נכנס זכיון זה לתקפו לפי סעיף 47 שלהלן;
”תקנים ומיפרטים של מנ״א“ – תקנים ומיפרטים שנקבעו על ידי מנ״א לציוד נפט ולמיתקני נפט שונים או תקנים ומיפרטים שווי איכות;
בכפיפות לאמור בסעיף קטן
(ג) לסעיף 40, כל איזכור של חוק, תקנה או חיקוק בשטר זכיון זה כולל שינויים או חיקוקם מחדש, כפי שהם עומדים בתקפם אותה שעה, או כל חוק או תקנה או חיקוק שיבואו במקומם.
2. זכויות המוענקות לבעל הזכיון
הממשלה מעניקה בזה לבעל הזכיון את ההיתר הבא, היינו:
(א) להוביל בצינור, דרך שטח ישראל, נפט המיובא דרך ים סוף או נפט שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא בין חוף ים סוף ובין קו מדומה העובר במקביל לחוף זה במרחק 50 (חמישים) קילומטר הימנו; וכן
(ב) לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל לצורך הובלת נפט קו־צינור בקוטר של 42 אינצ׳ עם כושר תזרומת סופי של 55 מיליון טון או יותר החוצה את שטח ישראל מנקודת ציון 143/882 בחופו של מפרץ אילת (להלן – חוף אילת) עד לנקודת ציון 105/116 בחוף אשקלון וכל מיתקנים לשאיבה, להחסנה ולטרמינוסים וכל מיתקני לוואי אחרים, ולעשות את כל הדברים הנחוצים בקשר לכך.
(ג) אם תרכוש הממשלה את קו־צינור אילת–חיפה, כולל כל המיתקנים לשאיבה, להחסנה ומיתקני טרמינוס ומיתקני לוואי אחרים, כמוגדר בשטר הזכיון המהווה תוספת א׳ לחוק זכיון צינורות הנפט, תשי״ט–1959 (להלן – קו־הצינור של 16″) ולאחר הרכישה האמורה תעביר הממשלה או תעמיד את קו־הצינור של 16″ לרשות בעל הזכיון, יהווה קו־הצינור של 16″ חלק מהמפעל, וכל ההיתרים, הזכויות וזכויות היתר שהוענקו לבעל הזכיון וההתחייבויות שהוטלו על בעל הזכיון על פי זכיון זה, יחולו גם לגבי קו־הצינור של 16″.
3. משך זמן הזכיון
משך זמן הזכיון הזה יהיה לתקופה של 49 (ארבעים ותשע) שנים המתחילה בתאריך ההתחלה.
4. זכיונות־משנה ורשיונות
(א) הזכות לבעל הזכיון להעניק, בהסכמת הממשלה, זכיונות משנה ורשיונות מכוח זכיון זה.
(ב) הממשלה מסכימה בזה להענקת זכיון־משנה על ידי בעל הזכיון לבעל זכיון המשנה בנוסח המובא בתוספת ב׳.
(ג) העניק בעל־הזכיון, בהתאם לאמור בזה, זכיון־משנה או רשיון, יהיו לבעל זכיון המשנה או לבעל הרשיון, הכל לפי הענין – בכפוף להוראות זכיון המשנה או להוראות הרשיון – כל הזכויות, זכויות היתר, הסמכויות והחסינויות של בעל הזכיון במידה שהוענקו לו באותו זכיון־משנה או באותו רשיון ויהיה כפוף לחבויותיו ולהתחייבויותיו של בעל הזכיון במידה שהן מתייחסות לנושא הנדון בזכיון המשנה או ברשיון, והכוונה בזה היא שיהיו רואים את בעל זכיון המשנה או את בעל הרשיון, במסגרת זכיון המשנה או הרשיון, כבא במקומו של בעל הזכיון.
5. אישור תווי ותרשימים
(א) קו־הצינור שייבנה על ידי בעל הזכיון מכוח שטר־זכיון זה יהיה עוקב אחרי אותו תווי ומסתיים באותם טרמינוסים ככל שיאושרו על ידי השר, ולשם קבלת אישור זה (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) יגיש בעל הזכיון לשר תרשימים מתאימים המראים את הקו שלארכו אומר בעל הזכיון להניח את קו־הצינור.
(ב) בטרם יתחיל בעל הזכיון בבנייתם, בהרחבתם או בשינויים של קו־הצינור, תחנת שאיבה או של כל עבודות אחרות הקשורים במפעל ואשר יצריכו רכישתן של קרקעות או טובת הנאה בקרקעות או זכויות שימוש מהממשלה או מרשות הפיתוח, או הפקעתן מכל אדם אחר, על בעל הזכיון לקבל את אישור השר (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) גם לתרשימים הסופיים המראים את התווי המוסכם של קו־הצינור, את עומק הטמנתו, את מיקומן של תחנות השאיבה ושל העבודות האחרות האמורות לעיל, ובעל הזכיון יבצע את הבניה בהתאם לתרשימים המאושרים.
(ג) אישור השר כאמור לעיל יהיו רואים אותו, בין השאר, כהרשאה ואישור בני תוקף, לפי חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, לביצועם של התרשימים המאושרים.
6. זכות שימוש וקרקעות
(א) מזמן לזמן, וכל אימת שיידרש הדבר, תעניק הממשלה לבעל הזכיון, למשך שארית תקופת הזכיון זכות שימוש על כל רצועת אדמה שבתוכה או שעליה יניחו את קו־הצינור; זכות שימוש זו תזכה את בעל הזכיון לעלות על כל רצועת אדמה כזאת עם פועלים, סוכנים, קבלנים ועובדים אחרים, ולבנות, להחזיק ולהפעיל עליה את קו־הצינור ולעשות כל עבודות אחרות הקשורות במפעל. כל אדם, לרבות בעל רצועת האדמה, חוכרה או מחזיקה, אך למעט בעל הזכיון, ייאסר עליו להשתמש ברצועה האמורה לשם הנחת צינורות, בניה, שתילת עצים או לשם כל שימוש אחר העלול להפריע או להזיק להפעלת קו הצינור.
(ב) רחבה של רצועת האדמה שעליה תוענק זכות שימוש, יהיה הולם את הצרכים האמורים, אך כל אימת שיידרש הדבר על ידי בעל־הזכיון תרחיב הממשלה את הרצועה לסיפוק צרכים אלה, ובלבד שכלל־רוחבה של כל רצועת אדמה כזאת לא יעלה על 30 (שלושים) מטרים, – אם אדמה כזאת נמצאת באזור מעובד או בנוי – ועל 60 (שישים) מטרים בכל מקרה אחר.
(ג) קרקע הדרושה למפעל והמוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, תוחכר לבעל הזכיון וזכויות שימוש עליה יוענקו לבעל הזכיון לשארית תקופת הזכיון בדמי חכירה או בתמורה סמליים של $1.00 (דולר אחד של ארצות הברית) לשנה עבור כל השטח המוחכר או שניתנה לגביו זכות שימוש. אולם אם היו קיימות חכירות או זכויות שימוש על קרקע ששימשה, ערב הענקת החכירה וזכויות השימוש האמורות, למטרות מסויימות, ייקבעו דמי החכירה או התמורה בהתאם להוראות סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ד) קרקע הדרושה למפעל ואינה מוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, וזכויות חכירה בה וזכויות שימוש עליה, יירכשו בדרך משא ומתן בין בעל הזכיון ובין בני האדם הזכאים לאותה קרקע, ואם לא יגיעו לידי הסכם ביניהם יפקיע השר את הקרקע האמורה, זכות החכירה בה או זכויות השימוש עליה בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ה) נרכשה בעלות על קרקע בדרך משא ומתן או בדרך הפקעה כאמור בסעיף קטן
(ד) לסעיף זה, ישולם מחירה על ידי בעל הזכיון, ואילו זכות הקנין עליה תהיה מוקנית בידי הממשלה, והממשלה תעניק לבעל הזכיון חכירה עליה למשך שארית תקופת הזכיון.
(ו) נרכשה זכות־חכירה בקרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף קטן
(ד) לסעיף זה, תילקח החכירה על ידי הממשלה לתקופה העולה בשנה אחת על שארית תקופת הזכיון והממשלה תעניק לבעל הזכיון חכירת משנה למשך שארית תקופת הזכיון. דמי החכירה לממשלה כאמור ישולמו על ידי בעל הזכיון.
(ז) נרכשה זכות שימוש בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף קטן
(ד) לסעיף זה, תוקנה זכות שימוש זו לממשלה בתור מקבל־זכות ולבעל הזכיון בתור מקבל־זכות משני, והמחיר בעד זכות השימוש ישולם לממשלה על ידי בעל הזכיון.
(ח) דמי החכירה בעד חכירה לפי סעיף־קטן
(ה) ובעד חכירת־משנה לפי סעיף קטן
(ו) , והתמורה בעד קבלת־זכות משנית לפי סעיף קטן
(ז) לסעיף זה יהיו סמליים של $1.00 (דולר אחד של ארצות הברית) לשנה עבור כל השטח המוחכר.
(ט) האמור בזה לא יהיו רואים אותו כאילו הוא מונע את האפשרות מבעל הזכיון להעביר או להחכיר בחכירת־משנה קרקע שאינה דרושה למטרה שלשמה נרכשה או שלשמה היא משמשת, בתנאי שבעל הזכיון שילם בקשר לרכישת אותה קרקע או חכירחה מחירי שוק רגילים ולא תמורה סמלית בלבד.
(י) שימוש הציבור בכבישים, בחציות, בגשרים, בקמרונים, בתעלות תת־כבישיות, בצינורות, בכבלים תת־קרקעיים, בכבלים עליים ובמעברים – הקיימים – לא יופרע על ידי בעל הזכיון תוך כדי הנאתו מזכות שימוש על פי שטר זכיון זה, אלא במידה שההפרעה היא בעלת אופי ארעי בלבד ובמידה שהיא הכרחית לבנייתם או להחזקתם של קו הצינור או כל עבודות הכלולים במפעל. אולם כל אימת שהפרעה כזאת גורמת היזק לכבישים, לחציות, לגשרים, לקמרונים, לתעלות תת־כבישיות ולמעברים, ינקוט מיד בעל הזכיון בכל האמצעים הדרושים לסילוקו של היזק זה.
(יא) בעל הזכיון לא יפריע למסילת־ברזל בלי הסכמה קודמת בכתב מאת הממשלה.
(יב) האמור בזה לא ימנע את הממשלה או כל רשות עירונית או מקומית מלבצע בהתאם לתרשימים שאושרו על ידי בעל הזכיון (והאישור לא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים), עבודות ציבוריות כגון כבישים, מסילות־ברזל, חציות, גשרים, קמרונים, תעלות תת־כבישיות, צינורות, כבלים תת־קרקעיים וכבלים עליים ומעברים על כל רצועת אדמה שעליה יש לבעל הזכיון זכות שימוש כאמור לעיל, ובלבד שתמיד יקויימו התנאים הבאים:
(1) שהעבודות הציבוריות המבוצעות כך לא יפריעו לתפעולו התקין של קו־צינור שהונח באותה רצועת אדמה או עליה או לכל עבודות אחרות המבוצעות באותה רצועת אדמה או מעליה;
(2) שכל אמצעי הזהירות הדרושים יינקטו על ידי הממשלה או על ידי הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – על מנת למנוע היזק לקו־הצינור או לעבודות אחרות של בעל הזכיון כאמור לעיל;
(3) שהממשלה, הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – תשפה את בעל הזכיון על כל הפסד או הוצאה כספית שיסבול או ישא בהם עקב ביצוע עבודות ציבוריות כאלה או בקשר לכך.
7. רישום קרקעות
הממשלה תרשום, בכל ההקדם האפשרי, במשרדי ספרי האחוזה המוסמכים את כל החכירות, חכירות המשנה וזכויות השימוש שהוענקו או שהוענקו בזכות־משנית על פי שטר זכיון זה. הרישום האמור ומתן תעודת רישום על כך יבוצעו בלי תשלום אגרת רישום קרקעות ובלי תשלום כל היטל אחר.
אולם מוצהר בזה שהענקת כל חכירה או חכירת משנה כאמור או הענקה של כל זכות שימוש תהיה בת־תוקף אף אם לא בוצע רישומן.
8. מים
לפי בקשת בעל הזכיון תספק הממשלה, במחיר הקרן, מים בכמויות הדרושות באורח סביר למפעל, ובמחירים הקיימים אותה שעה בעד הספקת מים לאניות. לגבי מים הנדרשים על ידי בעל הזכיון לשם הספקתם לאניות. כל הספקת מים לפי סעיף זה תבוצע לאחר שבעל הזכיון ישלם את ההוצאות המיוחסות במישרין להתקנתם של מיתקני הספקת המים למפעל, או את החלק היחסי של הוצאות אלה מקום שבני אדם אחרים ייהנו גם הם מהתקנתה של הספקת מים זו.
9. הנאה שלווה במשך תקופת הזכיון
במשך תקופת הזכיון יהיה המפעל בבעלותו הייחודית של בעל הזכיון, והוא ייהנה מחזקה מוחלטת ובלתי מופרעת בו. המפעל או כל חלק הימנו לא יופקע. לא עותק ולא יירכש ולא ייתפס בדרך כפיה אחרת ולא תיתפס החזקה בו בדרך כפיה אחרת.
10. החובה שעל בעל הזכיון למלא בכל עת
במשך תקופת זכיון זה ישתדל בעל הזכיון במיטב מאמציו להחזיק את קו־הצינור ואת עבודות הלוואי שלו במצב מתוקן היטב, כשהם מוכנים וראויים להובלה יעילה של סוגי הנפט השונים שבעל הזכיון נוהג להובילם דרכו, ולהגיש שירות הולם.
11. העמדת שירותים לשימוש
(א) בעל הזכיון יעמיד את שירותיו בקשר להובלת נפט לשימושם של משלחים, בכפוף לתנאים כללים ותקנות שיקבע בעל הזכיון לפי שיקול דעתו היחיד ומזמן לזמן בנדון הובלתו של נפט והתקבלותו של נפט להובלה, לרבות דרישות בנוגע לכמויות, לאיכויות ולטיפוסים של נפט שיובלו דרך קו־הצינור.
(ב) כדי להסיר כל ספק, מוצהר בזה שלא יהיו רואים את בעל הזכיון כמוביל ציבורי לפי החוק המקובל או אחרת לגבי קו־הצינור.
12. תעריפים להובלת נפט
במשך תקופת הזכיון ייקבעו התעריפים להובלת נפט ונפט מקומי על ידי בעל הזכיון באופן שייראה בעיניו מזמן לזמן לנאות לפי שיקול דעתו היחיד.
13. הובלת נפט מקומי
בכפוף להוראות הסעיפים 11 ו־12 לזכיון זה ולכל כללים ותקנות שיותקנו לפיו, יתיר בעל הזכיון לכל בעל חזקה שעל פי חוק הנפט, תשי״ב–1952, לחבר כל קו־צינור המוביל נפט משדות הנפט שלו או משדות הנפט של בעלי חזקה אחרים אל קו־הצינור המוביל טיפוס דומה של נפט; חיבור זה, לרבות מיתקני שאיבה, החסנה וכל מיתקנים אחרים שיהיו דרושים מזמן לזמן, ייעשו על חשבון בעל החזקה.
בעל הזכיון יוביל נפט זה דרך קו־הצינור בכפוף לכללים, לתקנות ולתנאים הנוהגים בשעת המשלוח והחלים עליו; בתנאי שבעל החזקה ימסור לבעל הזכיון, לא פחות מששה חדשים מראש. הודעה שבה יציין את הכמות והתדירות של המשלוחים שברצונו לשלוח במשך ששת החדשים המתחילים אחרי תקופת ההודעה האמורה, וימציא כל פרטים אחרים בקשר למשלוחים אלה, ככל שידרוש ממנו בעל הזכיון; ובתנאי נוסף שבעל החזקה יביא נפט זה, על חשבונו והוצאותיו, אל קו־הצינור באותו לחץ וימלא אחרי אותם תנאים שיהיה צורך בהם כדי להבטיח סדר סביר של זרימה.
14. תיוק העתקים
העתקים של כללים, תקנות, טפסי הסכם סטנדרטיים ולוחות תעריפים של בעל הזכיון יוגשו, בהקדם האפשרי לאחר עריכתם, למפקח על הדלק ויישמרו אצלו.
כל אדם רשאי לבדוק כל מסמך מן המסמכים האמורים השמורים אצל המפקח על הדלק, בשלמו את האגרה שיקבע השר בתקנות שיפורסמו ברשומות, וכל אדם רשאי לדרוש שהעתק או נסח של כל מסמך כזה יאומת על ידי המפקח על הדלק, לאחר תשלום אותה אגרה שיקבע השר בתקנות שיפורסמו ברשומות.
15. גישה אל הטרמינוסים
הממשלה תרשה גישה חפשית אל הטרמינוסים של קו־הצינור לאניות של כל הדגלים לשם טעינה ופריקה של נפט באילת וכן באשקלון, מקום בו יסתיים קו־הצינור.
16. השימוש בנמלים
(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 17 לזכיון זה, תגרום הממשלה לכך שיינקטו צעדים במגמה להבטיח שכל נמל או נמלים בישראל שישתמש בהם בעל הזכיון לצרכי מפעלו יספקו לבעל הזכיון ולקבלניו כל מיתקנים ושירותים סבירים לשם טעינתם ופריקתם של חמרים (כפי שיוגדרו להלן) ושל מטען אחר והטיפול בהם תמורת היטלי שירות סבירים.
(ב) בעל הזכיון יהיה זכאי להשתמש בפורקותיו ובארבותיו שלו ובכלי שיט אחרים שלו בכל נמל כאמור לעיל לצרכי המפעל ולהסדיר הסדרים עם רשויות המכס להחסנת חמרים כאמור לעיל בקרפיפיו וסככותיו של בעל הזכיון.
17. זכות לבנות נמלים
(א) בעל הזכיון יהיה זכאי לבנות על חשבונו נמל או נמלים לטעינה ולפריקה של נפט שיהיו דרושים למפעל (אך לא לצרכי סחר כללי) באותה נקודה או באותן נקודות על חוף אילת ועל חוף אשקלון ככל שייקבע על ידי בעל הזכיון באישור הממשלה (והאישור לא יעוכב מטעמים בלתי סבירים) ואז יחולו הוראות הסעיפים 5 ו־6 לזכיון זה בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) בעל הזכיון בלבד תהיה לו הזכות להטיל ולגבות לטובתו אגרות נמל, מגדלור, מצוף, עגינה, גרירה, קשירה, ניתוב, רציף, מנוף או היטלים אחרים על אניות הנכנסות לכל נמל כזה או יוצאות ממנו, ואגרות אלה ייקבעו על ידי בעל הזכיון בהסכמה עם הממשלה.
המשרדים הנוגעים בדבר יבצעו, לפי הסדר עם בעל הזכיון, את שירותי המכס, ההסגר, העליה והשגחת המשטרה הדרושים בכל נמל כזה. בעד שירותים אלה ובעד כל שירות מיוחד אחר שיינתן ישלמו בעל הזכיון או כלי השיט המשתמשים בכל נמל כזה לפי סולם שיוסכם עליו עם הממשלה.
עגינה סמוך לדולפינים או לקווי טעינה מוטבלים או תת־ימיים של בעל הזכיון בכל נמל כזה, תהיה אסורה.
(ג) בעל הזכיון רשאי, בתחומי כל נמל או נמלים כאלה, ובהסכמת הממשלה, להניח מצופי קשירה, מצופי הדרכה ומצופים מוארים, להתקין סימנים ואורות חופיים, שוברי־גלים, מזחים, רציפים וקווי טעינה תת־ימיים, ולקבל עליו בדרך כלל עבודות חפירה ימית ועבודות סידור, שימור, תברואה והחזקה ככל שייראה לדרוש בעיני בעל הזכיון לצרכי פעולתם היעילה של כל נמל או נמלים כאלה, ולספק שירותים ימיים הולמים ויעילים לכל המיכליות הסרים אל אותם הנמלים לשם פריקתו של נפט לתוך קו־הצינור או לשם טעינתו מתוכו; שירותים אלה יכללו, בין השאר, מספנה (מקום שמצויות מספנות לסוג הנפט הנטען או נפרק באותו זמן), קשירה, הדרכה, ניתוב וכל שירותים אחרים שנהוג לספקם למיכליות בנמלים.
(ד) בכפוף להוראות סעיף זה יחזיק ויפעיל בעל הזכיון כל נמל כזה בהתאם לכל חוק, כלל או תקנה העומדים בתקפם אותה שעה.
18. מיתקני הפחמה
(א) בעל הזכיון רשאי להקים ולהחזיק או לגרום לכך שיוקמו ויוחזקו באילת ובאשקלון מיכלי החסנה ומתקנים נלווים להספקת דלק הפחמה ורשאי לספק או לגרום לכך שיסופקו שירותי הפחמה במקומות האמורים.
(ב) נדרש בעל הזכיון על־ידי הממשלה (להלן – הדרישה) להקים או לגרום לכך שיוקמו מיכלי החסנה ומתקנים נלווים כאמור, ולספק או לגרום לכך שיסופקו שירותי הפחמה תוך תקופה כפי שנקבע בדרישה ושלא תהיה קצרה משנים עשר חדשים ובעל הזכיון עשה אחד מאלה:
(1) הודיע לממשלה תוך תקופה של שלושה חדשים לאחר תאריך הדרישה כי אינו מוכן למלא אחרי הדרישות שבדרישה, או
(2) כלל לא השיב לממשלה לדרישה, תוך תקופה של שלושה חדשים מתאריך הדרישה, או
(3) הודיע לממשלה על נכונותו למלא אחר הדרישה אולם לא הניח את דעתה של הממשלה במידה מספקת תוך תקופה של שלושה חדשים מתאריך הדרישה שהוא אמנם עוסק בביצוען המהיר והיעיל של הדרישות שנקבעו בדרישה,
אז תהיה הממשלה זכאית לדרוש מבעל הזכיון להקים ולהחזיק או לגרום לכך שיוקמו ויוחזקו מיכלי החסנה ומתקנים נלוים כאמור ולספק או לגרום לכך שיסופקו שירותי הפחמה כאמור על חשבון הממשלה או על חשבון כל צד שלישי שייקבע על ידי הממשלה למטרה זו, ובעל הזכיון ימלא אחר דרישה זו של הממשלה בשקידה ראויה.
(ג) בעל הזכיון יבצע את כל העבודות בשם הממשלה או בשם מי שימונה על ידיה והממשלה או מי שימונה על ידיה ישלם לבעל הזכיון:
(1) את כל היציאות המתייחסות להקמת המתקנים, בצירוף הוצאות כלליות סבירות;
(2) את כל היציאות המתייחסות להחזקתם ולהפעלתם של המתקנים, בצירוף הוצאות כלליות סבירות;
(3) תשלום סביר שיוסכם עליו בין הממשלה ובעל הזכיון לכל הבית של דלק הפחמה שיסופק על ידי הממשלה או על ידי מי שימונה על ידיה ויטען בכל אניה שתיקבע על ידי הממשלה או על ידי מי שימונה על ידיה.
(ד) שירותי הפחמה האמורים לעיל יסופקו לאניות של כל דגל שהוא ללא הפליה ובהיטלי שירות סבירים.
19. קשר
בעל הזכיון תהיה לו הזכות להקים, להחזיק ולהפעיל, על חשבונו, מערכת טלגרף וטלפון (בין עילית ובין תת־קרקעית), מיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה ואלחוט, המספקים קשר בין תחנות השאיבה השונות, המשרדים ושאר מוסדות המפעל, ואולם מערכת כזאת של טלגרף או טלפון או מיתקנים כאלה של טלפרינטר, טלקומוניקציה ואלחוט ישמשו אך ורק למפעל ויעמדו לפיקוח הממשלה ולא ייבנו ולא יופעלו כך שיפריעו לפעולת כל מערכת של טלגרף או טלפון או לפעולת כל מיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה או אלחוט של רשויות הדואר והצבא או של כל אדם המפעיל באותה שעה זכיון מהממשלה לטלגרף או לטלפון, למיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה או אלחוט.
20. אמצעי בטחון
(א) הממשלה מעריכה שבשים לב לטיבו ומקומו של המפעל ולהגנה המיוחדת שהוא מחייב, יהיה עליה לנקוט באמצעי בטחון נאותים לשם כך.
(ב) אם תבנה הממשלה או אם תדרוש מבעל הזכיון לבנות קירות מגן של ביטון סביב לכל מיכל מהמיכלים או סביב לכל עבודות או נכסים אחרים המהווים חלק של קו־הצינור לפי זכיון זה או אם תדרוש לנקוט בקשר לכך באמצעים אחרים בטחוניים, צבאיים או אמצעי זהירות בפני התקפות אויר, תישא הממשלה בהוצאות הכרוכות