1. הזכיון
שטר הזכיון שבתוספת א לחוק זה, שנעשה בין המדינה לבין בעל הזכיון הנקוב בו רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
2. זכיון־המשנה
שטר זכיון־המשנה המובא בתוספת ב לחוק זה, שנעשה בין בעל הזכיון לבין בעל זכיון־המשנה הנקוב בו, רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
3. הסמכה לכרות הסכמים
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מוסמך לעשות בשם המדינה הסכמים בין המדינה, בין בעל הזכיון ובין בעל זכיון־המשנה, שיכילו את ההוראות, התנאים וההתחייבויות שייראו בעיניו ואשר יסכימו להם בעלי ההסכמים האמורים.
ואלה ההסכמים:
(1) הסכם התזרומת והתעריפים המאוזכר בסעיף 22 לשטר הזכיון;
(2) הסכם המיתקנים והשירותים הימיים המאוזכר בסעיף 23 לשטר הזכיון;
(3) הסכם שירותי שדה המיכלים המאוזכר בסעיף 24 לשטר הזכיון,
ומשעשה הסכמים כאמור, רואים אותם כבני־תוקף לכל מטרותיהם.
4. תוקף הוראות הזכיון, זכיון־המשנה וההסכמים
כל הוראה מהוראות הזכיון, זכיון־המשנה וההסכמים האמורים, בין מפורשת ובין משתמעת, תהא בת־תוקף על אף האמור בכל דין.
5. שינויים בזכיון
שר האוצר יפרסם ברשומות כל שינוי בשטר הזכיון שייעשה על־פי סעיף 49 שבו.
6. תרגומים
שר המשפטים רשאי להוציא תרגומים של חוק זה, של שטר הזכיון, של שטר זכיון־המשנה ושל כל הסכם מההסכמים האמורים לכל שפה זרה, ותעודת השר על נכונות התרגום תהא ראיה חותכת.
7. ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
8. תחילה
תקפו של חוק זה הוא מיום קבלתו בכנסת. הוראות סעיף זה אינן באות לפגוע בהוראות שטר הזכיון ושטר זכיון־המשנה בדבר תחילת תקפם של אלה.
9. פרסום
על אף האמור בסעיף 2
(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חדשיים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת א
יום י״א בתמוז תשי״ט 17 ביולי 1959
מדינת ישראל וטרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד.
שטר זכיון
שטר זכיון זה נעשה ביום י״א בתמוז תשי״ט (17 ביולי 1959) בין מדינת ישראל, המיוצגת על ידי ממשלת ישראל והפועלת באמצעות שר האוצר (להלן – הממשלה), מצד אחד ובין טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד. (Tri Continental Pipe Lines Ltd.), חברה מאורגנת וקיימת לפי חוקי קנדה אשר משרדה הראשי הוא בקנדה, אלברטה, קלגרי, מערב השדרה השמינית 231 (231 Eighth Avenue West, Calgary, Alberta, Canada) (להלן – בעל הזכיון) מצד שני.
הואיל ובעל הזכיון ביקש מאת הממשלה את הזכיון המובא להלן, עם סמכות להעניק – בהסכמת הממשלה – זכיונות־משנה ורשיונות לאחרים;
והואיל וחברת קו־צינור אילת בע״מ אשר שמה באנגלית הוא – (Eilat Pipeline Company Limited) (להלן – חברת קו־הצינור) נתארגנה על ידי בעל הזכיון למטרות, שאחת מהן היא: רכישתו, החזקתו והפעלתו של קו־הצינור אילת–חיפה (כמוגדר להלן) בתור בעל־זכיון־משנה מכוח בעל הזכיון, ובעל הזכיון ביקש את הסכמת הממשלה להענקת זכיון־המשנה על ידיו לחברת קו־הצינור;
והואיל והממשלה התחילה לבנות, על חשבונה ועל אחריותה, את קו־הצינור אילת–חיפה והיא מוכנה להתקשר עם חברת קו־הצינור בהסכם (להלן – הסכם המכר), שלפיו תתחייב הממשלה להשלים, על חשבונה ועל אחריותה את קו־הצינור אילת–חיפה ולמכרו ולמסרו לחברת קו־הצינור;
והואיל והממשלה מוכנה להתקשר עם בעל הזכיון וחברת קו־הצינור בהסכם תזרומת ותעריפים ובהסכמים אחרים כמובא להלן –
הילכך מעיד שטר זכיון זה לאמור;
1. משמעותם של מונחים
המונחים שלהלן יהיו להם המשמעויות שבצדם, זולת אם תשתמע מן ההקשר משמעות אחרת:
”אדם“ – לרבות חברה, אגודה שיתופית, וכל התאגדות אחרת, גוף מדיני, אישיות משפטית, שותפות וגוף בני־אדם, אם מואגד ואם לא מואגד.
”בעל הזכיון“ – טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד., נוחליה וקוני זכויותיה.
”דולר“ או ”$“ – דולר במעות או במטבע של ארצות־הברית של אמריקה, שהוא אותה שעה הילך חוקי בארצות־הברית של אמריקה לפרעון חובות ציבוריים ופרטיים.
”טען בין־לאומי“ – נפט המובל דרך קווי־הצינור של המפעל, למעט טען פנים.
”טען פנים“ – נפט המובל דרך קווי־הצינור של המפעל לתצרוכת פנים או שרואים אותו בהתאם לסעיף 18
(ב) , כמובל כאמור לתצרוכת פנים.
”המפעל“ – העסק של הובלת נפט דרך קווי־צינור על פי זכיון זה וכל נכסי בעל הזכיון בישראל המתייחסים לעסק זה, לרבות קווי־צינור, תחנות־שאיבה, בתי־מלאכה, מחסנים וכל ציודם של תחנות, בתי־מלאכה ומחסנים אלה, מיכלי החסנה לנפט ולמים, גשרים, נמלים שנבנו על פי סעיף 27 שלהלן, מיתקנים ימיים לטעינתו של נפט ולפריקתו, משרדים, בתי־מגורים לעובדים הנמצאים מחוץ לאזורי עיריות או לאזורי מועצות מקומיות, מסילות דיקוביל, כבישים, רכבי־פסים, מיכליות־כביש, כבלים עליים וכבלים תת־קרקעיים וכבלי חשמל, מיונקני אלחוט ורדיוטלפון, כלי־טיס ושדות תעופה וכל עבודות, מיתקנים וציוד אחרים השייכים לכך, וכן בנייתם, הקמתם, רכישתם, החזקתם והפעלתם של דברים אלה, והבעלות עליהם.
”זכיון“ – הזכיון המוענק בשטר זכיון זה.
”חודש“ – חודש לפי הלוח הגריגוריני.
”טון“ – טון מטרי בן 1000 (אלף) קילוגראם. כל מקום שמדובר בו על ”טון“ יוכל בעל הזכיון להפכו, לפי בחירתו, לחביות או ליחידות מדידה אחרות שיתאימו לתקני מנ״א, או לתקנים מקובלים אחרים של מדידה והיפוך.
”כושר התזרומת“ – כמות הנפט הגלמי התקני שניתן להובילה במשך שנה מאילת לחיפה דרך קו־הצינור אילת–חיפה והיא מחושבת על בסיס של 8000 (שמונת אלפים) שעות־עבודה לשנה.
”מנ״א“ (A.P.I.) – מכון הנפט האמריקאי (American Petroleum Institute).
”נפט“ – נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, לרבות שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסאטים ופחמימנים (הידרוקרבונים) ניגרים קרובים להם, וכן אספלט ופחמימנים מוצקים אחרים כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד אתו, וכן כל צאצאיו של נפט.
”נפט גלמי“ – נפט גלמי כפי שהוא מופק במצבו הטבעי בלי עיבוד, ונפט גלמי אחרי עיבודו בשדה־הנפט לשם הפרדתם וסילוקם של גאזים, נוזלים פחמימניים ופסולת.
”נפט גלמי תקני“ – נפט גלמי שמשקלו הסגולי ב־60° פרנהייט אינו עולה על 0.9 ושצמיגותו ב־60° פרנהייט אינה עולה על 16 סנטיסטוק, וזה על בסיס של מדידות תקניות שנעשו בהתאם לנוהל התקנים של מנ״א, אולם חישובי תזרומת המתייחסים לנפט גלמי תקני שבזכיון ובמסמכי הזכיון נעשים על בסיס של נפט גלמי תקני שמשקלו הסגולי הוא 0.853 ושצמיגותו היא 8.8 סנטיסטוק.
”נפט מקומי“ – נפט גלמי המופק בישראל.
”קו־צינור אילת–חיפה“ – הצינור בעל קוטר של 16 אינצ׳ים הנמשך מחופה של אילת עד אגנו (פלאנז׳) בשדה המיכלים בחיפה, אשר יושלם ויצויין על ידי הממשלה, בהתאם להסכם המכר, וכל המיתקנים לשאיבה, להחסנה ומיתקני טרמינוס ומיתקני לוואי אחרים, זכויות־דרך, קרקעות ובניינים הקשורים בו, ואשר יימכר על ידי הממשלה לחברת קו־הצינור בהתאם להסכם המכר, וכל ההרחבות וההסתעפויות של קו־הצינור, חילופים ושינויים בו והוספות עליו.
”שנה“ – תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים רצופים.
”שר“ – שר האוצר.
”תאריך ההתחלה“ – התאריך בו נכנס זכיון זה לתקפו לפי סעיף 58 שלהלן.
”תאריך הממסר הראשון“ – התאריך בו קיבלה חברת קו־הצינור מהממשלה את קו־הצינור אילת–חיפה בשלבו הראשון כאמור בהסכם המכר.
”תאריך הממסר השני“ – התאריך בו קיבלה חברת קו־הצינור מהממשלה את קו־הצינור אילת–חיפה בשלבו השני כאמור בהסכם המכר.
”תזרומת“ – כמות הנפט בטונים לכל יחידת זמן המורקת בטרמינוס שלתוכו מורק הצינור, תוך התחשבות בשינויי־מלאי במיכלי־ביניים להחסנה.
”תקנים ומיפרטים של מנ״א“ – תקנים ומיפרטים שנקבעו על ידי מנ״א לציוד־נפט ולמיתקני נפט שונים או תקנים ומיפרטים שווי איכות.
כל איזכור של חוק, תקנה או חיקוק בשטר־זכיון זה כולל שינויים או חיקוקם מחדש, כפי שהם עומדים בתקפם אותה שעה, או כל חוק או תקנה או חיקוק שיבואו במקומם.
2. זכויות המוענקות לבעל הזכיון
הממשלה מעניקה בזה לבעל הזכיון את הזכיון הייחודי הבא, היינו:
(א) להוביל בצינור, דרך שטח ישראל אל כל נקודה או נקודות בישראל ואל כל נקודה או נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, נפט המיובא דרך ים סוף או נפט שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא בין חוף ים סוף ובין קו מדומה העובר במקביל לחוף זה במרחק 50 (חמישים) קילומטר הימנו, ויתר על כן, שום אדם זולת בעל הזכיון לא תהיה לו הזכות להוביל דרך שטח ישראל מים־סוף אל כל נקודה או נקודות בישראל, או אל כל נקודה או נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, בקו צינור או חלקו בקו־צינור וחלקו באמצעים אחרים, נפט המיובא דרך ים־סוף או נפט שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא כמתואר לעיל; וכן
(ב) לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל לצורך הובלת נפט קו־צינור אחד או יותר מאחד החוצים את שטח ישראל מנקודה או מנקודות בחופו של מפרץ אילת (להלן – חוף אילת) עד לנקודה או לנקודות בישראל ועד לנקודה או לנקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, ככל שיוסכם בין הצדדים, וכל מיתקנים לשאיבה, להחסנה ולטרמינוסים וכל מיתקני לוואי אחרים, ולעשות את כל הדברים הנחוצים בקשר לכך.
3. משך־זמן הזכיון
משך־זמן הזכיון הזה יהיה תקופה המתחילה בתאריך ההתחלה וגומרת עם תום 49 (ארבעים ותשע) שנים למן תאריך הממסר הראשון.
4. זכיינות־משנה ורשיונות
(א) הזכות לבעל הזכיון להעניק, בהסכמת הממשלה, זכיונות־משנה ורשיונות מכוח זכיון זה.
(ב) הממשלה מסכימה בזה להענקת זכיון־משנה על־ידי בעל הזכיון לחברת קו־הצינור בנוסח המובא בתוספת ב.
(ג) העניק בעל־הזכיון, בהתאם לאמור בזה, זכיון־משנה או רשיון, יהיו לבעל זכיון־המשנה או לבעל הרשיון, הכל לפי הענין – בכפוף להוראות זכיון־המשנה או להוראות הרשיון – כל הזכויות, זכויות־היתר, הסמכויות והחסינויות של בעל הזכיון במידה שהוענקו לו באותו זכיון־משנה או באותו רשיון ויהיה כפוף לחבויותיו ולהתחייבויותיו של בעל הזכיון במידה שהן מתייחסות לנושא הנדון בזכיון־המשנה או ברשיון, והכוונה בזה היא שיהיו רואים את בעל זכיון־המשנה או את בעל הרשיון, במסגרת זכיון־המשנה או הרשיון, כבא במקומו של בעל הזכיון.
5. אישור תווי ותרשימים
(א) כל קו־צינור שייבנה על ידי בעל הזכיון מכוח שטר זכיון זה יהיה עוקב אחרי אותו תווי ומסתיים באותם טרמינוסים ככל שיאושרו על ידי השר, ולשם קבלת אישור זה (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) יגיש בעל הזכיון לשר תרשימים מתאימים המראים את הקו שלארכו אומר בעל הזכיון להניח קו־צינור זה.
(ב) בטרם יתחיל בעל הזכיון בבנייתם. בהרחבתם או בשינויים של כל קו־צינור, תחנת שאיבה או של כל עבודות אחרות, הקשורים במפעל ואשר יצריכו רכישתן של קרקעות או טובת־הנאה בקרקעות או זכויות־דרך מהממשלה או מרשות הפיתוח, או הפקעתן מכל אדם אחר, על בעל הזכיון לקבל את אישור השר (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) גם לתרשימים הסופיים המראים את התווי המוסכם של קו־הצינור, את עומק הטמנתו, את מיקומן של תחנות השאיבה ושל העבודות האחרות האמורות לעיל, ובעל הזכיון יבצע את הבניה בהתאם לתרשימים המאושרים.
(ג) אישור השר כאמור לעיל יהיו רואים אותו, בין השאר, בהרשאה ואישור בני־תוקף, לפי פקודת תכנון ערים לביצועם של התרשימים המאושרים.
6. זכות־דרך וקרקעות
(א) מזמן לזמן, וכל אימת שיידרש הדבר, תעניק הממשלה לבעל הזכיון למשך שארית תקופת־הזכיון זכותי־דרך על כל רצועת אדמה שבתוכה או שעליה יניחו את קו־הצינור או קווי־הצינור של המפעל. זכות־דרך זו תזכה את בעל הזכיון לעלות על כל רצועת אדמה כזאת עם פועלים, סוכנים, קבלנים ועובדים אחרים, ולבנות, להחזיק ולהפעיל עליה את קו־הצינור או קווי־הצינור האמורים ולעשות כל עבודות אחרות הקשורות במפעל. כל אדם, לרבות בעל רצועת האדמה, חוכרה או מחזיקה, אך למעט בעל הזכיון, ייאסר עליו להשתמש ברצועה האמורה לשם הנחת צינורות, בניה, שתילת עצים או לשם כל שימוש אחר העלול להפריע או להזיק להפעלת קו־הצינור או קווי־הצינור האמורים.
(ב) רחבה של רצועת האדמה שעליה תוענק זכות־דרך יהיה הולם את הצרכים האמורים, אך כל אימת שיידרש הדבר על ידי בעל הזכיון תרחיב הממשלה את הרצועה לסיפוק צרכים אלה, ובלבד שכלל־רחבה של כל רצועת אדמה כזאת לא יעלה על 30 (שלושים) מטרים.
(ג) קרקע הדרושה למפעל והמוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, תוחכר לבעל הזכיון וזכויות־דרך עליה יוענקו לבעל הזכיון לשארית תקופת הזכיון בדמי חכירה או בתמורה סמליים. אולם אם היו קיימות חכירות או זכויות־דרך על קרקע ששימשה ערב הענקת החכירה וזכויות־הדרך האמורות, למטרות מסויימות, ייקבעו דמי־החכירה או התמורה בהתאם להוראות סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ד) קרקע הדרושה למפעל ואינה מוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, וזכויות־חכירה בה וזכויות־דרך עליה, יירכשו בדרך משא ומתן בין בעל הזכיון ובין בני־האדם הזכאים לאותה קרקע, ואם לא יגיעו לידי הסכם ביניהם יפקיע השר את הקרקע האמורה, זכות־החכירה בה או זכויות־הדרך עליה בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ה) נרכשה בעלות על קרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה כאמור בסעיף־קטן
(ד) לסעיף זה, ישולם מחירה על ידי בעל הזכיון ואילו זכות־הקנין עליה תהיה מוקנית בידי הממשלה, והממשלה תעניק לבעל הזכיון חכירה עליה למשך שארית תקופת הזכיון.
(ו) נרכשה זכות־חכירה בקרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף־קטן
(ד) לסעיף זה, תילקח החכירה על ידי הממשלה לתקופה העולה בשנה אחת על שארית תקופת הזכיון והממשלה תעניק לבעל הזכיון את החכירה הזאת למשך שארית תקופת הזכיון. דמי החכירה לממשלה כאמור ישולמו על־ידי בעל הזכיון.
(ז) נרכשה זכות־דרך בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף־קטן
(ד) לסעיף זה, תוקנה זכות־דרך זו לממשלה בתור מקבל־זכות ולבעל הזכיון בתור מקבל־זכות משני, והמחיר בעד זכות־הדרך ישולם לממשלה על ידי בעל הזכיון
(ח) דמי־החכירה בעד חכירה לפי סעיף־קטן
(ה) ובעד חכירת־משנה לפי סעיף־קטן
(ו) , והתמורה בעד קבלת־זכות־משנית לפי סעיף־קטן
(ז) לסעיף זה, יהיו סמליים בלבד.
(ט) האמור בזה לא יהיו רואים אותו כאילו הוא מונע את האפשרות מבעל הזכיון להעביר או להחכיר בחכירת־משנה קרקע שאינה דרושה למטרה שלשמה נרכשה או שלשמה היא משמשת.
(י) שימוש הציבור בכבישים, בחציות, בגשרים. בקמרונים, בתעלות תת־כבישיות, בצינורות, בכבלים תת־קרקעיים, בכבלים עליים ובמעברים – הקיימים – לא יופרע על ידי בעל הזכיון תוך כדי הנאתו מזכות־דרך על־פי שטר־זכיון זה, אלא במידה שההפרעה היא בעלת אופי ארעי בלבד ובמידה שהיא הכרחית לבנייתם או להחזקתם של כל קו־צינור או כל עבודות הכלולים במפעל. אולם כל אימת שהפרעה כזאת גורמת היזק לכבישים, לחציות, לגשרים, לקמרונים. לתעלות תת־כבישיות, לצינורות. לכבלים תת־קרקעיים ולכבלים עליים ולמעברים, ינקוט מיד בעל הזכיון בכל האמצעים הדרושים לסילוקו של היזק זה.
(יא) בעל הזכיון לא יפריע למסילת־ברזל בלי הסכמה קודמת בכתב מאת הממשלה.
(יב) האמור בזה לא ימנע את הממשלה או כל רשות עירונית או מקומית מלבצע בהתאם לתרשימים שאושרו על ידי בעל הזכיון (והאישור לא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים), עבודות ציבוריות כגון כבישים, מסילות־ברזל, חציות, גשרים, קמרונים, תעלות תת־כבישיות, צינורות, כבלים תת־קרקעיים וכבלים עליים ומעברים על כל רצועת אדמה שעליה יש לבעל הזכיון זכות־דרך כאמור לעיל, ובלבד שתמיד יקויימו התנאים הבאים:
(1) שהעבודות הציבוריות המבוצעות כך לא יפריעו לתפעולו התקין של כל קו־צינור שהונח באותה רצועת אדמה או עליה או לכל עבודות אחרות המבוצעות באותה רצועת אדמה או מעליה;
(2) שכל אמצעי הזהירות הדרושים ינקטו על ידי הממשלה או על ידי הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – על מנת למנוע היזק לקו־הצינור או לקווי־הצינור או לעבודות אחרות של בעל הזכיון כאמור לעיל;
(3) שהממשלה, הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – תשפה את בעל הזכיון על כל הפסד או הוצאה כספית שיסבול או ישא בהם עקב ביצוע עבודות ציבוריות כאלה או בקשר לכך.
7. רישום קרקעות
הממשלה תרשום, בכל ההקדם האפשרי, במשרדי ספרי האחוזה המוסמכים. על שמו של בעל הזכיון את כל החכירות, חכירות־המשנה וזכויות־הדרך שהוענקו לבעל הזכיון או שקבלן בקבלת־זכות־משנית על פי שטר־זכיון זה. הרישום האמור ומתן תעודת־רישום על כך לבעל הזכיון יבוצעו בלי תשלום אגרת רישום קרקעות ובלי תשלום כל היטל אחר.
אולם מוצהר בזה שהענקת כל חכירה או חכירת־משנה כאמור או הענקה או הענקות־משנה של כל זכות־דרך תהיה בת־תוקף אף אם לא בוצע רישומן.
8. מים
לפי בקשת בעל הזכיון תספק הממשלה מזמן לזמן, במחיר הקרן, מים בכמויות הדרושות באורח סביר למפעל, במחירים הקיימים אותה שעה בעד הספקת מים לאניות, לגבי מים הנדרשים על ידי בעל הזכיון לשם הספקתם לאניות. כל הספקת מים לפי סעיף זה תבוצע לאחר שבעל הזכיון ישלם את ההוצאות המיוחסות במישרין להתקנתם של מיתקני הספקת המים למפעל, או את החלק היחסי של הוצאות אלה מקום שבני־אדם אחרים ייהנו גם הם מהתקנתה של הספקת מים זו.
9. קו־הצינור אילת–חיפה
(א) קו־הצינור הראשון להובלת נפט גלמי שיופעל לפי זכיון זה יהיה קו־הצינור אילת–חיפה, ומשיחתום השר על הסכם המכר הרי זה כאילו אישר את התווי והתרשימים של קו הצינור האמור בהתאם לסעיף 5 לשטר־זכיון זה.
(ב) הפקעת זכות־דרך בהתאם לסעיף 6
(א) לזכיון זה על רצועת אדמה שבה או עליה הונח או יונח צינור אילת–חיפה, תתפוס את מקום הפקעתן של זכויות־דרך באותה רצועת אדמה או עליה שנעשתה לפני תאריך ההתחלה, ובלבד שכל פיצוי המשתלם לפי סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, לגבי אותה זכות־דרך, יהא משתלם כאילו אותה זכות־דרך הופקעה בתאריך ההפקעה שמקומה נתפס כאמור.
(ג) לכשיחתמו השר וחברת קו־הצינור על פרוטוקול של ממסר וקיבול, כמותנה בהסכם המכר, לגבי כל עבודות ונכסים (לרבות חכירות חכירות־משנה וזכויות־דרך) הכלולים בממכר שלפי הסכם המכר, יקומו העבודות והנכסים המפורטים בפרוטוקול לקנין חברת קו־הצינור. פרוטוקול כזה ישמש ראיה חותכת על האמור בו ועל העובדה שהעבודות והנכסים המפורטים בו קמו לקנין חברת קו־הצינור.
(ד) לכשייחתם פרוטוקול של ממסר וקיבול כאמור לעיל, או בהקדם האפשרי לאחר מכן, יפרסם השר הודעה על כך ברשומות. טופס של רשומות המכיל בו את ההודעה הזאת יקובל בעדות בכל בית משפט או בית־דין ובכל הליכי בוררות, וההודעה האמורה שפורסמה בו תהיה ראיה חותכת שפרוטוקול כזה נחתם כאמור לגבי העבודות והנכסים המפורטים בו.
10. הובלה באמצעות קווי־צינור קיימים ואחרים
(א) עד לתאריך הממסר הראשון תהיה הממשלה זכאית להוביל, או להתיר לאחרים להוביל, נפט המיובא מים־סוף דרך קו־הצינור הקיים בן 8 האינצ׳ים הנמשך מאילת לבאר־שבע ודרך קו־הצינור הקיים בן 8 האינצ׳ים מנקודה בקילומטר 8 (שמונה) מזרחית לאשדוד־ים ועד אשדוד־ים, ואילו מתאריך הממסר הראשון ובמשך קיומו של הזכיון לא יובל שום נפט דרך קווי־הצינור האמורים בלי הסכמה קודמת בכתב מאת בעל הזכיון.
(ב) במשך תקופת הזכיון תחזיק הממשלה את קו־הצינור האמור הנמשך מנקודה בקילומטר 8 (שמונה) מזרחית לאשדוד־ים ועד אשדוד־ים במצב פעולה מתוקן וטוב. במשך תקופות חירום תתיר הממשלה לבעל הזכיון, תמורת דמי שכירות סבירים, להשתמש בקו־צינור זה להובלת נפט.
(ג) עד לתאריך הממסר הראשון תהיה הממשלה זכאית להוביל, ולהתיר לאחרים להוביל, נפט המיובא מים־סוף דרך כל חלק של קו־הצינור אילת–חיפה.
(ד) האמור בזכיון זה לא יראו אותו כאוסר להוביל, בקווי־צינור או באמצעי הובלה אחרים מאיזה בית־זיקוק שהוא בישראל לכל נקודה בישראל או בכל מקום אחר, מוצרים מזוקקים שהופקו בכל בית־זיקוק כזה מנפט שיובא דרך ים־סוף, או שמקורו באיזו נקודה שהיא בשטח החוף של ים־סוף המתואר בסעיף 2
(א) לזכיון זה, ושהובל אל אותו בית זיקוק דרך קו־צינור של המפעל.
11. הגדלה בכושר התזרומת של קו־הצינור אילת–חיפה
(א) כל אימת שהובלת נפט גלמי דרך קו־הצינור אילת–חיפה היתה במשך תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים רצופים בשיעור ממוצע של 83% (שמונים וחמישה אחוזים למאה) מכושר התזרומת של קו־הצינור אותה שעה או למעלה משיעור זה, ולפי אומדן סביר תגדל הובלה זו של נפט גלמי במשך 3 (שלוש) שנים, בסדירות ובהתמדה, לכדי כמות העולה על כושר החזרומת של קו־הצינור אותה שעה, רשאית הממשלה לדרוש מזמן לזמן מבעל הזכיון להתקין ולהפעיל מיתקנים נוספים, ככל שיהיו דרושים באורח סביר, על מנת להגדיל את כושר התזרומת באופן שיתאים להגדלה הנאמדת בהובלת נפט גלמי. כל דרישה כזאת תהיה בכתב ותפרט את הבסיס לכל אומדן של הובלה מוגדלת, את סוגו ומקורו של הנפט הגלמי הנדון באומדן ואת טיבם והיקפם של המיתקנים הנוספים הנדרשים.
המונח ”מיתקנים נוספים“ בסעיף זה ובסעיף הבא אחריו כולל מיתקנים לצרכי שאיבה, החסנה וטרמינוסים, וכן צינורות, בין בנוסף על הצינור הראשון בן 16 האינצ׳ים של קו־הצינור אילת–חיפה ובין במקומו.
(ב) בעל הזכיון לא יידרש לגשת להתקנת מיתקנים נוספים אלא אם כן –
(1) ההגדלה הנדרשת בכושר התזרומת והתקנת המיתקנים הנוספים הן מעשיות מבחינה טכנית; וכן
(2) הממשלה תתחייב לספק, או תביא לידי כך שיסופקו, מיתקני נמל וים נוספים בחיפה, באילת או בכל מקום אחר, ומיתקנים ושירותים של שדה־מיכלים בחיפה, ככל שיידרשו בהתאם להוראות הסכם המיתקנים והשירותים הימיים והסכם שדה־המיכלים והשירותים; וכן
(3) ההגדלה הנאמדת בהובלת נפט גלמי תביא, לפי התעריפים שיוטלו עליה, לידי אמורטיזציה של ההשקעה הדרושה להתקנת המיתקנים הנוספים תוך תקופת האמורטיזציה המפורטת להלן, בתוספת ריווח נקי על ההשקעה של לא פחות מ־8% (שמונה אחוזים למאה) בשנה, אחר שילום כל המסים. האמורטיזציה של מיתקנים נוספים אלה תתפשט על תקופה של 15 (חמש־עשרה) שנה, אלא שלגבי כל רכיב (קומפוננט) של מיתקנים אלה שאורך־ימיו התועלתי הוא פחות מ־15 (חמש־עשרה) שנה, תתפשט האמורטיזציה שלו על אורך־ימיו התועלתי,
(ג) סירב בעל הזכיון להתקין מיתקן מהמיתקנים הנוספים או לא התקינו, לא יראו את הסירוב או את אי־ההתקנה כהפרה או אי־מילוי של התחייבות מהתחייבויותיו על פי זכיון זה, ואף לא יפסלו, ולא יביאו לידי קץ ולא יגבילו זכיון זה או זכות מזכויותיו של בעל הזכיון על פי זכיון זה, מאיזו בחינה שהיא, ואף לא יפטרו את הממשלה משום התחייבות מהתחייבויותיה כלפי בעל הזכיון על פי הסכם החזרומת והתעריפים. אולם אם בעל הזכיון אינו מתחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה תוך תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים מתאריך דרישתה האמורה של הממשלה, או אם לאחר מכן אין בעל הזכיון ניגש בשקידה הראויה להתקנתם או הפעלתם של מיתקנים נוספים אלה, תהיה הממשלה זכאית – בכפוף להוראות פסקאות (i) ו־(ii) לסעיף־קטן
(ג) זה להביא לידי קץ, על ידי מסירת הודעה לבעל הזכיון, את זכות הייחודיות של בעל הזכיון להובלת נפט גלמי, ואז תהיה הממשלה זכאית להוביל, ולהתיר לאחרים להוביל, דרך שטח ישראל נפט גלמי המיובא דרך ים סוף או שמקורו בשטח החוף של ים־סוף כמתואר בסעיף 2
(א) לעיל, ולהתקין, להחזיק ולהפעיל בעצמה, או להתיר לאחרים להתקין, להחזיק ולהפעיל, קו־צינור או קווי־צינור להובלת נפט גלמי כזה.
(i) לא יהיו רואים את בעל הזכיון כמי שלא התחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה אם מסר, תוך התקופה האמורה של 12 (שנים־עשר) חדשים. הודעה על רצונו לקבל עליו את העבודה, והדיחוי בהתקנתה או בהשלמתה נגרם מפאת היקפה או טיבה של העבודה שיש לבצעה.
(ii) כמו כן לא יהיו רואים את בעל הזכיון כמי שלא התחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה תוך התקופה האמורה של 12 (שנים־עשר) חרשים, אם, תוך 6 (ששה) חרשים מתאריך הודעת השר כאמור לעיל, מסר בעל הזכיון לשר הודעה בכתב ובה הביע התנגדות לדרישת השר בנימוק שהיא אינה מוצדקת ודרש בה מאת השר להביא את המחלוקת לבוררות על פי הוראות זכיון זה. ואולם יהיו רואים את בעל הזכי