1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הבנקאות, 1941“.
2. פירוש [תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשע״ב, תשפ״ד, תשפ״ו]
(1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”בנק“ - (נמחקה);
”עסקי בנק“ - (נמחקה);
”בנקנוט“ - (נמחקה);
”חברה“ - (נמחקה);
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הועדה“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6;
”המועצה“ – (נמחקה);
”מוסד בנקאי“ – (נמחקה);
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;
”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”שביתה“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;
”פקדון ללא תנועה“ – פקדון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון.
(2) משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).
2א. [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
2ב. [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
3. [תיקון: 1944, תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2]
(בוטל).
3א. [תיקון: תשכ״א־3, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2]
(בוטל).
4. הגבלת השמוש בתואר ”בנק“ [תיקון: תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו]
(1) אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק ולבנק חוץ, להשתמש או להוסיף ולהשתמש בלא הסכמת הנגיד, במלה ”בנק“ או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
(2) כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעברה.
(3) הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה ”בנק“ או כל מלה הגזורה הימנה.
(4) הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן
(3) לגבי בנק או בנק חוץ כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי סעיפים 8ד או 8יד.
(5) (בוטל).
(6) לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן
(3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד בשינויים המחוייבים.
4א. שמות העלולים להטעות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשע״ב]
(א) ניהל אדם, שאינו תאגיד בנקאי, עסקים בשם שאינו כולל את המלה ”בנק“ או מלה הגזורה ממנה, אך יש בו כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי), רשאי הנגיד – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו – בנוסף לסמכויותיו לפי סעיף 4, להורות לאותו אדם כי תוך המועד שיקבע הנגיד ושלא יפחת מ־28 ימים ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים כל מלה או ביטוי אחרים שיש בהם כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב) הוראה לפי סעיף קטן
(א) דינה כדין הוראה לפי סעיף 4
(3) ומי שלא מילא אחריה דינו כדין מי שממשיך להשתמש במלה ”בנק“ כחלק משמו ללא היתר.
5. המפקח על הבנקים וסמכויותיו [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ט־2]
(א) הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים (להלן – המפקח), ומשנתמנה יהיה עובד בנק ישראל ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והבקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה החשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו, או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור, להעתיקו או לצלמו; נדרשה ידיעה המאוחסנת במחשב תומצא הידיעה בדרך שתידרש.
(ב) המסרב להיענות לדרישה לפי סעיף קטן
(א) , דינו – מאסר שנה.
(ג) שר המשטרה רשאי להסמיך כל עובד מעובדי בנק ישראל, המוסמך על פי סעיף קטן
(א) לבוא מטעמו של המפקח, לערוך חקירות בענין עבירות על פקודה זו, על חוק הבנקאות (רישוי) או על חוק בנק ישראל, או בענין עבירות בנכסי לקוחותיו של תאגיד בנקאי; עובד שהוסמך כאמור יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה על פי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות אותה פקודה יחולו על חקירות כאמור.
(ג1) המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן
(א) , לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו, כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
(ג2)
(1) הוראות ניהול בנקאי תקין אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2) הוראות ניהול בנקאי תקין וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
(ד) הנגיד רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למפקח.
6. הקמת ועדה מיעצת [תיקון: תש״ח, תשכ״ט]
(1) יכול הנגיד למנות ועדה מיעצת ליעץ אותו בענינים הנוגעים לעסקי בנקאות; ועדה זו תהא מורכבת מאותם האנשים ותתמנה לפי אותם התנאים אשר יישרו בעיני הנגיד, והנגיד רשאי בכל עת שהיא להביא לידי גמר כל מינוי כזה.
(2) יכול הנגיד להתקין תקנות הקובעות את הפרוצידורה שיש לנהוג בה בכל אסיפה של הועדה שתוקם בהתאם לסעיף זה.
(3) אחד מחברי הועדה יהיה מי ששר האוצר מינהו לכך.
(4) הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה של אחד או יותר לקבוע את תפקידן ולאצול להן מסמכויותיה; חבר הועדה על פי סעיף קטן
(3) יהיה, בתוקף מינויו, חבר בכל ועדת משנה שתמונה לפי סעיף קטן זה.
(5) דיוניה של הועדה או כל ועדת משנה שלה הם סודיים, ולא יגלה אדם אותם או כל ידיעה מהם, אלא באישור הנגיד.
7. [תיקון: תש״ח, תשכ״א־2, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2]
(בוטל).
8. אשראי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ו]
(א) היה הנגיד סבור כי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי דרושים לתאגיד הבנקאי אמצעים כספיים נוספים, רשאי בנק ישראל לספק לו כספים על ידי נכיון שטרי חליפין, שטר חוב או מסמכים סחירים אחרים או על ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הנגיד.
(ב) אשראי לפי סעיף קטן
(א) יהיה בתנאים שייראו לנגיד, והוא יקבע את הבטוחות שעל מקבל האשראי לתיתן.
(ב1) על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן
(א) יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, בשינויים המחויבים.
(ג) אין בסמכות הנגיד לפי סעיף קטן
(א) כדי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 36
(4) לחוק בנק ישראל.
8א. הודעה לתאגיד בנקאי על פגמים [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד הבנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
(ב) הגיש תאגיד בנקאי הערות והשגות כאמור בסעיף קטן
(א) יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לתאגיד הבנקאי, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או את מניעת פגיעתם יקבע את התקופה בה על התאגיד הבנקאי לעשות כאמור.
8ב. סמכות המפקח בקביעת חובות רעים [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
(א) היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לתאגיד בנקאי הוא חוב רע, או כי נכס של תאגיד בנקאי רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות לתאגיד הבנקאי להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
(ב) דין הודעה כאמור בסעיף קטן
(א) כדין הודעה לפי סעיף 8א.
8ג. אמצעים למניעת פגיעה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ד־2]
(א) היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 8א, שתאגיד בנקאי לא תיקן הפגמים שעליהם הודיעו לו לפי סעיף 8א או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לתאגיד בנקאי להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע בלקוחותיו או בבעלי זכויות בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות –
(1) להורות לתאגיד הבנקאי שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
(2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים לבעלי מניותיו של התאגיד הבנקאי ועל מתן הטבות לחברי הדירקטוריון, למנהלים ולבעלי זכות חתימה של התאגיד הבנקאי;
(3) להתלות או להגביל סמכותו של חבר דירקטוריון, מנהל עסקים או בעל זכות חתימה, ואם מצא שאין די בכך, רשאי הוא להעבירו מתפקידו; מי שנפגע מהחלטת המפקח לענין העברה מתפקידו, רשאי לערער עליה לפני הנגיד.
(ב) הוראה לפי סעיף זה לא תפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה בניגוד להוראה כאמור בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בניגוד להוראה.
8ד. סמכויות לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאי [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב, תשפ״ו]
(א) היה הנגיד סבור, לאחר התייעצות במפקח, כי תאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן, או שאין בידיו, מפני שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, להשיב נכס שהופקד בידיו, או שחברי דירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין של התאגיד הבנקאי, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות נאותה לפי הנסיבות להשמיע או להגיש טענותיו, ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, ליתן לתאגיד הבנקאי כל הוראה מהוראות סעיף 8ג
(א) ורשאי הוא, באישור הוועדה כהגדרתה בחוק בנק ישראל –
(1) (נמחקה);
(2) למנות מנהל מורשה שינהל את התאגיד הבנקאי כאמור בסעיף 8ו; הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי;
(3) למנות מפקח מיוחד לתאגיד הבנקאי שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 8ז;
(4) למנות ועדת הנהלה לתאגיד הבנקאי שתייעץ למנהל המורשה.
(ב) מינוי כאמור בפסקאות
(2) ו־
(3) לסעיף קטן
(א) יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל.
(ג) היה הנגיד סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן
(א) ללא דיחוי, רשאי הוא לפעול בלי התייעצות בועדת הרשיונות ובלי שנתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להגיש או להשמיע טענותיו; ובלבד שישמע את התאגיד הבנקאי סמוך ככל האפשר לאחר שפעל לפי סעיף קטן
(א) ויביא את הענין לפני ועדת הרשיונות.
(ד) (בוטל).
(ה) (בוטל).
(ו) דבר המינוי המפקח כאמור בסעיף קטן
(א)
(3) לא יפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה, בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בידי מי שלא היה מוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה לתאגיד הבנקאי.
8ד1. דיווח תאגיד בנקאי על מעילה [תיקון: תשס״ד]
(א) נודע לתאגיד בנקאי כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו, היה מעורב במעילה, שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, ידווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי כמשמעותו בסעיף 14ה, ולמפקח.
(ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
(ג) לענין סעיף זה –
”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות בסימנים א׳, ו׳ ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), והכל לגבי נכסי התאגיד הבנקאי ונכסים המוחזקים בו או המנוהלים על ידו.
8ד2. דין וחשבון של המפקח [תיקון: תשס״ד, תשס״ח־2]
אחת לשנה יגיש המפקח דין וחשבון לועדת הכספים של הכנסת, ובו יפורט מספר המעילות שדווח לגביהן כאמור בסעיף 8ד1, ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן – יפורטו גם אופן הטיפול בהן, והממצאים שהתגלו, למעט דרכי השגת המידע; המפקח יביא את הדין וחשבון לידיעת הציבור בדרך שיקבע, לרבות בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל.
8ה. עבירה על הוראות הסעיפים 8ג ו־8ד [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) תאגיד בנקאי שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו המפקח לפי סעיף 8ג או שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו הנגיד לפי הסעיף האמור או מכוח סמכותו לפי סעיף 8ד
(א) , דינו – קנס 100,000 לירות.
(ב) מי שפעל כחבר דירקטוריון, כמנהל עסקים או כבעל זכות חתימה על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס 100,000 לירות.
(ג) בעל זכות חתימה של התאגיד הבנקאי שהשתתף בפועל בביצוע עבירה שסעיף קטן
(א) דן בה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות.
(ד) מי שהיה בשעת ביצוע עבירה שסעיף קטן
(א) דן בה חבר דירקטוריון פעיל, מנהל עסקים, בא כוח או חשב ראשי או יחיד של תאגיד בנקאי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות, אם לא הוכיח אחת משתי אלה –
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות שניתנו.
8ה1. עבירה על הוראות סעיף 8ד1 [תיקון: תשס״ד]
(א) נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1
(ג) , בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי לא דיווח עליה כאמור בסעיף 8ד1, דינו של התאגיד הבנקאי – קנס כקבוע בסעיף 61
(א)
(2) לחוק העונשין.
(ב) המנהל הכללי של התאגיד הבנקאי חייב לפקח ולעשות כל שניתן לקיום הוראות סעיף 8ד1; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61
(א)
(1) לחוק העונשין.
(ג) נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1
(ג) בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי הפר את חובתו לדווח כאמור בסעיף קטן
(א) , חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הבנקאי הפר את חובתו כאמור בסעיף קטן
(ב) , אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
8ו. סמכויות מנהל מורשה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו]
(א) מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 8ד
(א)
(2) ינהל את התאגיד הבנקאי לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, או מאת המפקח על הבנקים אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב) מנהל מורשה דינו כדין מנהל עסקים בתאגיד בנקאי, ובנוסף לכך חייבים כל מנהל עסקים שלא הושעה וכל עובד בתאגיד הבנקאי למלא אחר הוראותיו.
(ג) בנוסף לאמור בסעיפים קטנים
(א) ו־
(ב) ימלא המנהל המורשה את תפקידי הדירקטוריון של התאגיד הבנקאי וועדותיו ויהיו לו, בכפוף לאמור בסעיף 8ח
(ה) כל הסמכויות שהוענקו והתפקידים שהוטלו על הדירקטוריון ועל חבריו בתזכיר ההתאגדות של התאגיד הבנקאי ובתקנותיו.
(ד) התאגיד הבנקאי ישלם למנהל המורשה משכורת כפי שיקבע הנגיד.
(ה) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו.
8ז. מפקח מיוחד [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) מפקח מיוחד שנתמנה לפי סעיף 8ד
(א)
(3) יפקח על פעולות דירקטוריון התאגיד הבנקאי ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, וכן מאת המפקח על הבנקים – אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב) הנגיד רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
8ח. ועדת ההנהלה [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) ועדת הנהלה שנתמנתה לתאגיד הבנקאי לפי סעיף 8ד
(א)
(4) תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי סעיף 8
(ו) .
(ב) כל עוד ממלאת ועדת ההנהלה את תפקידה לא ימלאו הדירקטוריון וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
(ד) התאגיד הבנקאי ישלם לחברי ועדת ההנהלה משכורת בשיעור שיקבע הנגיד.
(ה) ועדת ההנהלה תאשר את מאזן התאגיד הבנקאי כאילו היתה אסיפה כללית ותמנה לתאגיד הבנקאי רואה חשבון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהחובה לקרוא לאסיפה כללית.
8ט. מתן ידיעות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) ניתנה הוראה לפי סעיף 8ד, יהיו כל חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של התאגיד הבנקאי, בין שניתנה לגביו הוראת השעייה ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק בתאגיד הבנקאי חייבים, לפי דרישת הנגיד, המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשליחיהם את הידיעות, הפנקסים, התעודות או כל מסמך אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 8ד.
(ב) אדם שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף קטן
(א) , דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
8י. הפסקת מילוי התחייבויות [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2]
(א) המנהל המורשה רשאי, באישור הנגיד, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מתן הוראה לפי סעיף 8ד
(א)
(2) לא יקיים התאגיד הבנקאי את התחייבויותיו שמועד קיומם חל באותה תקופה או קודם לכן.
(ב) הנגיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן
(א) בעשרה ימים נוספים, אם מסר הודעה לפי סעיף 8יד על כוונתו לבטל את רשיונו של התאגיד הבנקאי, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאים מנהליו להגיש טענותיהם, או לא ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק התאגיד הבנקאי או לכינוס נכסיו.
(ג) המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים
(א) ו־
(ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתן.
(ד) התאגיד הבנקאי, המנהל המורשה או הנגיד לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן
(א) או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
8יא. סמכות לערוב [תיקון: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2]
(א) רשאי הנגיד, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי בנק ישראל, או תאגיד בנקאי אחר שהסכים לכך ושהנגיד הסמיכו לכך, יהיה ערב –
(1) לפקדונות שהופקדו בתאגיד הבנקאי שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 8ד, בין למלוא סכום הפקדונות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל פקדון מסוגי הפקדונות שייקבעו;
(2) לסוגי התחייבויות אחרים של תאגיד בנקאי כאמור בפסקה
(1) , כולן או מקצתן, ובלבד –
(א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
(ב) שלא תינתן ערבות לפי סעיף זה לכלל התחייבויותיו של תאגיד בנקאי, אלא אם לדעת הנגיד קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר לתאגיד הבנקאי להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
(ב) ערבות לפי סעיף קטן
(א) יכולה שתהיה לזמן בלתי מוגבל, מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
(ג) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם הנערב לא הסכים למתן הערבות, והתאגיד הבנקאי הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מהתאגיד הבנקאי הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
(ד) התאגיד הבנקאי הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר, להתחייב כלפי התאגיד הבנקאי הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן
(א) ותנאיה.
(ה) ראה הנגיד, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן
(א) , יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים יום מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מהערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של התאגיד הבנקאי הנערכת במועד מאוחר ממועד הביטול, ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן הערב עד תום שלושים יום מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם הערב יחולו הוראות סעיף קטן
(ג) .
(ו) הנגיד לא יבטל ערבות שנתן תאגיד בנקאי אחר אלא בהסכמתו של התאגיד הבנקאי הערב.
(ז) דין ערבות שניתנה לפי סעיף זה כדין מתן ערבות לפי חוק הערבות, תשכ״ז–1967.
8יב. הליכי חדלות פירעון או פירוק [תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו]
(א) בסעיף זה –
”בעל תפקיד“ – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני;
”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות;
”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך;
”צו לפתיחת הליכים“ – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון.
(ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329
(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים.
(ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה:
(1) נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד;
(2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)
(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות