תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
פרק ב׳: הטלת המס ושיעורו
פרק ג׳: המחיר
פרק ד׳: מקום העסקה
פרק ה׳: החייב בתשלום המס
פרק ו׳: מועד החיוב במס
פרק ז׳: שיעור אפס ופטורים
פרק ח׳: ניכוי מס תשומות, ניכוי אחר והחזר מס
פרק ט׳: חשבוניות
פרק י׳: רישום
פרק י״א: פנקסים ודו״חות
פרק י״ב: קביעה, שומה, השגה וערעור
פרק י״ג: מועד התשלום
פרק י״ד: גבייה, קנסות וריבית
פרק ט״ו: סמכויות לביצוע
פרק ט״ז: עונשין
פרק י״ז: הוראות שונות
פרק י״ח: תחילה והוראות מעבר
פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות [תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״ו־2, ק״ת תשמ״ז־2, תשנ״ג, תשנ״ה, תשס״ב־3, תשס״ב־4, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־2, תשפ״ג־5, תשפ״ו, [י״פ הודעות]
בחוק זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי עזה ויריחו;
”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);
”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים;
”בית משפט מחוזי“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של המערער או משרדו הרשום;
”בנק חברתי“ – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, שבידיה רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;
”המנהל“ – המנהל, כהגדרתו בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה;
”המס“ – מס ערך מוסף, מס שכר או מס שכר וריווח;
”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה בסימן ה׳ לפרק הרביעי לפקודת המכס;
”הצהרת ייצוא“ – כמשמעותה בסימן ב׳ בפרק שישי לפקודת המכס;
”חבר־בני־אדם“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;
”חייב במס“ – עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי;
”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;
”חשבונית מס“ – חשבונית שהוצאה על פי סעיף 47;
”חשבונית עסקה“ – חשבונית שחובה להוציאה לפי סעיף 45;
”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך, בהתאם להוראות לפי סעיף 145
(א1) ;
”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית;
”טובין“ – לרבות –
(1) עצים, שתילים, פרחים, יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;
(2) זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר – ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם;
”מבטח“ – מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9
(2) לפקודת מס הכנסה;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מוסד כספי“ –
(1) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על־ידי שיק;
(2) חברה המשתמשת כדין במלה ”בנק“ כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה
(1) חלה עליה, ולמעט בנק חברתי;
(3) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו;
(4) מבטח;
(5) סוג בני אדם ששר האוצר קבע;
פורסם צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), תשל״ז–1977.
”מוסד ללא כוונת ריווח“ או ”מלכ״ר“ –
(1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;
(2) חבר־בני־אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי, לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי;
(3) תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;
(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9
(2) לפקודת מס הכנסה;
”מחזור עסקאות של עוסק“ – סך כל המחיר, כמשמעותו בסעיף 7, של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת, כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת, כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת, כשהוא מחושב כאמור, יראו מאותו יום ועד לתום שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק; לענין זה, ”עסקאות“ – למעט מכירת ציוד;
”מכר“, לענין נכס – לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולענין מקרקעין – גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963, ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק האמור, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה;
”מס תשומות“ – מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו;
”מספר רישום“ – מספר שבו נרשם חייב במס, לפי פרק י׳;
”מקרקעין“ – לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד. מקרקעין כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;
”ניירות ערך“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, לרבות ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או על פי חוק מיוחד, ולרבות מניות שלא הוצאו בסדרה;
”נכס“ – טובין או מקרקעין;
”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ״ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי;
”עוסק זעיר“ – (נמחקה);
”עוסק מורשה“ – עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים;
”עוסק פטור“ – עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים לשנה (מתואם לשנת 2025; בשנים 2024 ו־2025, 120,000 ש״ח; בשנת 2026, 122,833 ש״ח) או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר;
”עסקה“ – כל אחת מאלה:
(1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;
(2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;
(3) עסקת אקראי;
”עסקת אקראי“ –
(1) מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;
(2) מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ״ר או למוסד כספי;
(3) מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, ”זכות במקרקעין“ ו”קבוצת רכישה“ – כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
”עסק“ – לרבות מקצוע ומשלח־יד;
”ציוד“ – נכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק;
”קונה“ – לרבות מקבל שירות;
”ריווח“ – הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי סעיף 4
(ב) , למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי, ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה, אך לרבות הכנסה מרבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין; לענין זה, ”יחידה“ – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”שימוש לצורך עצמי“ –
(1) שימוש בנכס מנכסי עסק שלא לצרכי העסק, בידי אדם שיש לו חלק בבעלות על העסק או בהנהלתו או שהוא מועסק בו;
(2) שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק מסוג ששר האוצר קבע ובתנאים שקבע;
”שירות“ – כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף ובחבר־בני־אדם – גם עשיה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו;
”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו;
”שנת מס“ – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות תקופת שומה מיוחדת לאותה שנת מס;
”תושב חוץ“ –
(1) לגבי יחיד – יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל;
(2) לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל;
”תייר“ – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי פסקאות
(1) או
(2) של סעיף 2
(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או מי שהוראות החוק האמור אינן חלות לגביו מכוח סעיף 17 לאותו חוק, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל.
1א. פרשנות לגבי תחולת החוק באזור ובשטחי עזה ויריחו [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2]
(א) לגבי מכירת טובין, העברת טובין ומתן שירותים –
(1) לא יראו בהעברת טובין מישראל לאזור, מישראל לשטחי עזה ויריחו, מאזור לישראל ומשטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא ויבוא;
(2) לא יראו במכירת נכס לתושב אזור ולתושב שטחי עזה ויריחו או למי שנוסע לאזור או לשטחי עזה ויריחו משום מכירה לתושב חוץ או למי שיוצא מישראל;
(3) לא יראו מתן שירות לתושב אזור או לתושב שטחי עזה ויריחו כמתן שירות לתושב חוץ, ולא יראו נתינת שירות באזור או בשטחי עזה ויריחו כנתינתו בחוץ לארץ;
(4) לא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר;
(5) לא יראו נסיעה לאזור או לשטחי עזה ויריחו כנסיעה לחוץ לארץ, ולא יראו בהובלת מטענים מישראל לאזור או לשטחי עזה ויריחו ומאזור לישראל או משטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא או יבוא;
(6) לענין סעיף 60, לא יראו עסקים או פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו כעסקים או כפעילות מחוץ לישראל.
(ב) חוק זה יחול גם על אלה:
(1) עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו;
(2) פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו של מוסד כספי או של מלכ״ר שהוא אזרח ישראלי;
לענין סעיף קטן זה –
”אזרח ישראלי“ – כל אחד מאלה:
(1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
(2) תושב ישראל;
(3) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, והוא תושב אזור;
(4) חבר־בני־אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות
(1) עד
(3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32
(9) לפקודת מס הכנסה;
”תושב ישראל“ –
(1) לגבי יחיד – יחיד היושב בישראל ואינו נעדר ממנה אלא העדרי ארעי;
(2) לגבי חבר־בני־אדם –
(א) חבר־בני־אדם הרשום בישראל ועיקר עסקיו או פעילותו בישראל;
(ב) חבר־בני־אדם שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל;
(ג) סעיף קטן
(ב) לא יחול על –
(1) עסקאות של עסק קבוע ומתמשך בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשם לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם;
(2) פעילות קבועה ומתמשכת של מוסד כספי או מלכ״ר בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשמו לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם.
פרק ב׳: הטלת המס ושיעורו
2. הטלת מס ערך מוסף ושיעורו
על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.
פורסם צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס״ה–2005, לפיו שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 18% ממחיר העסקה או הטובין.
3. תחולת חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) [תיקון: תשמ״ו־2]
הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949, יחולו על צווים לפי סעיף 2, כאילו היו צווים לפי סעיף 1 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה: במקום ”חדשיים“ קרי ”שבועיים“ והזמן שבין כנסי הכנסת יבוא במנין; במקום ”ועדת הכספים של הכנסת“ קרי ”הכנסת“ והוראות סעיף 2
(א)
(2) ו־
(3) לא יחולו.
4. הטלת מס על מלכ״רים ומוסדות כספיים ושיעורו [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״א, תשפ״ו]
(א) על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת; בסעיף קטן זה, ”שכר“ – למעט מלגה שניתנה לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור בסעיף 9
(29) לפקודת מס הכנסה.
(ב) על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס;
בסעיף קטן זה –
”שכר“ – שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל, או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי הוראות סעיף 3 לפקודת מס הכנסה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות סעיף 342
(ג) לחוק האמור;
”קרן השתלמות“ – קרן השתלמות שהיא קופת גמל;
”קופת גמל“, ”קופת גמל מרכזית לפיצויים“ – כהגדרתן לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.
פורסם צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשנ״ג–1992, לפיו שיעורו של מס שכר שישולם על פעילות בישראל של מלכ״ר יהיה 7.5%, והשיעור של מס השכר ורווח שישולם על פעילות בישראל של מוסד כספי יהיה 18% מהשכר ששילם והרווח שהפיק.
(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן
(ב) –
(1) לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן
(ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים;
(2) נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה
(1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן
(ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר;
והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה.
5. מס ערך מוסף על דברי אמנות ונכסים משומשים [תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ד]
(א) שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים, למעט דירת מגורים, שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו.
פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979.
פורסמו תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994.
(ב) במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ״ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה; לענין זה, עוסק – למעט עוסק שעל פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישת דירת המגורים.
6. גביית המס מהקונה
הוטל מס על עסקה או הועלה שיעור המס עליה לאחר שהוסכם על העסקה רשאי העוסק לדרוש מהקונה שישלם לו את סכום המס או את סכום המס הנוסף שנתחייב בו העוסק, זולת אם נקבע אחרת בהסכם או בכל דין הדן בפיקוח על המחירים.
פרק ג׳: המחיר
7. בעסקה [תיקון: תשל״ט־2]
מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות –
(1) כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו בדין על הקונה אך למעט מס על רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה ומס על פי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;
(2) כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מחירן של אריזות.
8. במכר ושירות יחד
בעסקה הכוללת נכס ושירות, יהיה מחיר כולם יחד מחיר העסקה.
9. בעסקאות שסעיף 19 חל עליה [תיקון: תשל״ט־2]
(א) מחירה של עסקה כאמור בסעיף 19
(א) הוא העמלה או התמורה האחרת שקיבל נותן השירות ממי שסיפק לו את הנמכר.
(ב) מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19
(ב) כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו״ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו״ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם.
9א. בשירות שמשתלמת בשלו אגרה [תיקון: תשל״ט־2]
מחירה של עסקת שירות שמשתלמת בשלו אגרה או תמורה אחרת על פי דין הוא האגרה או התמורה האחרת.
9ב. בעסקת רישום בבורסה [תיקון: תשמ״ו־2]
מחירה של עסקה שהיא רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין הוא השווי שנקבע לעסקה זו לענין חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, ומועד התשלום הוא המועד לתשלום מס שבח לפי החוק האמור.
10. במקרים מיוחדים
עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, יהא מחירה המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים; לא ניתן לקבוע את המחיר בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס או השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף.
11. טובין ביבוא [תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ח]
(א) מחירם של טובין ביבוא, למעט טובין שחל עליהם סעיף קטן
(ב) , הוא ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפי העניין לפקודת המכס במועד תשלום המס, בתוספת המכס וכל מס או היטל אחר החלים על היבוא.
(ב) מחירם של טובין כאמור בסעיף 26
(ב) הוא התמורה בלירות ישראליות של מטבע החוץ לפי שער הקניה שלו בעת רכישת המטבע בעד תשלום התמורה או בעת העברתו לחוץ לארץ לשם תשלום, לפי המוקדם; לא נרכש ולא הועבר מטבע חוץ כאמור – יהא מחיר הטובין המחיר כאמור בסעיף 7.
(ג) טובין שיוצאו מישראל ובהיותם מחוץ לישראל תוקנו, חודשו או שופרו, והוחזרו לישראל, מחירם ביבוא הוא ערכו של התיקון, החידוש או השיפור בתוספת התשלומים כאמור בסעיף קטן
(א) .
11א. במכירה לפני פדייה מפיקוח רשות המכס [תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־2]
מחירה של עסקה של מכירת טובין מיובאים לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס, כשהצהרת הייבוא ערוכה על שמו של הקונה, הוא התמורה שהוסכם עליה בניכוי מחיר הטובין לענין המס על ייבואם.
12. דין תרומה, תמיכה וכדומה
(א) תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.
לפי סעיף 19 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, מענק לפי פרק ו׳ לחוק האמור לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף זה.
13. כללים לחישוב המחיר
שר האוצר רשאי לקבוע כללים לענין –
(1) חישוב המחיר על פי סעיף 10;
(2) חישוב מחירן של אריזות;
(3) הנסיבות והתנאים שבהם יראו סכום הניתן כפקדון או כערובה, כחלק ממחיר העסקה שבה ניתנו.
פרק ד׳: מקום העסקה
14. במכר [תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2]
יראו נכס כנמכר בישראל אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס בלתי מוחשי – אם המוכר הוא תושב ישראל.
15. במתן שירות ובניהול פעילות [תיקון: תשל״ט־2]
(א) יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) נתן אותו מי שעסקו בישראל; מי שיש לו סוכן או סניף בישראל יראוהו, לענין זה, כמי שעסקו בישראל;
(2) הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל;
(3) הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל.
(ב) יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;
(2) ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;
(3) היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל.
(ג) שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לשירות או לפעילות מסויימים כאמור בסעיף קטן
(א)
(1) ו־
(2) ובסעיף קטן
(ב)
(1) ו־
(2) , שרק החלק שניתן או התנהל בישראל ייחשב כאילו ניתן או התנהל בה.
פרק ה׳: החייב בתשלום המס
16. החייב בתשלום המס [תיקון: תשל״ט־2]
אלה חייבים בתשלום המס:
(1) במכר – המוכר;
(2) בשירות – נותן השירות;
(3) ביבוא, לרבות יבוא טובין בלתי מוחשיים – בעל הטובין כמשמעותו בפקודת המכס;
(4) בפעילות מלכ״ר או מוסד כספי – המלכ״ר או המוסד.
17. שלוח וסוכן [תיקון: תשל״ט־2]
(א) עוסק המוכר נכס או נותן שירות לקונה באמצעות שלוח, הפועל בשמו של העוסק, רואים את העוסק כמוכר או כנותן השירות לקונה, ואת השלוח – כנותן שירות לעוסק, אם עובדת השליחות ושמו של העוסק כשולח צויינו על המסמכים שמוציא השלוח לקונה; לא צויין כך, יראו את הנכס כ