תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי
פרק שני: שיעורי תגמולים
פרק שלישי: הענקות אחרות
פרק שלישי1: הטבות
פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול
פרק חמישי: סדרי התביעה
פרק שישי: סדרי תשלום
פרק שביעי: שיקום
סימן א׳: הגנה על בן משפחה בתעסוקה
סימן ב׳: תקנות שיקום
פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין
פרק שביעי2: תגמול והטבות לארוסות
פרק שמיני: שונות
תוספת: רשימת ההטבות לפי פרק שלישי1 הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה
פרק ראשון: כללי
1. פירושים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ג־2, תשל״ו, תשל״ז, תשנ״ה, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ן]
בחוק זה –
”שירות צבאי“ ו”שירות“ פירושו –
(א) שירות בצבא־הגנה לישראל;
(ב) לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(ג) לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
”חייל“ פירושו – אדם בשירות צבאי;
”חייל בשירות קבע“ – חייל המשרת בשירות קבע;
”חייל משוחרר“ פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;
”חייל שנספה במערכה“ ו”נספה“ – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:
(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
פורסם צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), התשע״ח–2018.
(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
(3) מחלה אחרת שקבעה שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
”הכנסה כדי מחיה“ פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, והיא בסכום שלא יפחת מ־5,571.75 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
”נצרך“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ פירושו – אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה ואיננו נצרך;
”בן משפחה“ של חייל שנספה במערכה פירושו –
(א) מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, ובכלל זה מי שהוא והנספה התגוררו יחד לפני יום המוות ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג – אף אם הוא נישא אחרי מות הנספה לאדם אחר (להלן – אלמן או אלמנה, לפי העניין);
(א1) (נמחקה);
(ב) ילדו של הנספה, ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ, למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן־זוגו של הנספה (להלן – ילדו של הנספה);
(ג) הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול); אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;
לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמץ את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם;
(ד) אחיו או אחותו של הנספה (להלן – אחי הנספה), ולעניין סיוע וזכויות לפי חוק זה, למעט לפי פרק שלישי1 – אחי הנספה שהם יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –
(1) נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחייתם; או
(2) נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחייתם;
”זכאי“ פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;
”יתום“ – ילדו של הנספה, שלא מלאו לו 30 שנה במות הנספה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד הוא אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
”מקבל“ פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;
”מענק“, לרבות הענקה והענקה מיוחדת;
”השכר הקובע“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);
”היום הקובע“, לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;
”אגף משפחות והנצחה“ או ”האגף“ – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;
”הטבה“ – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;
”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.
1א. תחולת החוק על אלמן [תיקון: תשל״ז]
כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.
1ב. סמכות להעלות שיעורים [תיקון: תשמ״א, תשפ״ג]
שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את סכום השכר הקובע, את סכום הדרגה הקובעת ואת סכומי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
1ג. עדכון סכומים והעלאת שיעורים [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו]
(א) הסכומים הקבועים בהגדרות ”הכנסה כדי מחיה“ ו”השכר הקובע“ שבסעיף 1, בהגדרה ”הדרגה הקובעת“ שבסעיף 8
(א) ובסעיפים 9ג ו־9ד, 10
(א) ו־13ב
(1) , יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, העדכון ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יהיה לפי שיעור העלייה של מדד החציון הראשון של שנת 2023 לעומת מדד השכר של חודש אוקטובר 2019, כפי שהיה ידוע ביום י״ט באדר התש״ף (15 במרץ 2020), ובהפחתה של 7.53%.
(ב) ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן
(א) .
(ג) עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן
(א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, שר הביטחון, בהתייעצות עם הארגון היציג, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ה) שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
(ו) בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – מדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
2. מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות [תיקון: תשע״ז]
(א) לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שחלה בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.
(ב) הוראות סעיף קטן
(א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל משוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.
2א. חבלה בדרך למחנה או ממנו [תיקון: תשכ״ח]
(א) רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב) לענין סעיף זה –
”מחנה“ – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.
(ג) לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.
2ב. מוות בשירות בחזקת מוות עקב שירות [תיקון: תשל״ו, תשע״ז]
(א) לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
(ב) לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
2ג. מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם־צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות [תיקון: תשע״ז]
(א) לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
(ב) בסעיף זה –
”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.
2ד. משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה [תיקון: תשע״ז]
לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.
3. דין נעדרים
(א) חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.
(ב) ”רשות צבאית מוסמכת“, פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא־הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.
4. קציני תגמולים
(א) שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.
(ב) הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.
5. ועדות ערעור [תיקון: תשכ״ד]
(א) שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.
(ב) ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג) הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.
6. סמכויות עזר
(א) לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
(ב) קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
פרק שני: שיעורי תגמולים
7. תגמולים לאלמנה בלי ילדים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ה, תשנ״ו, [ק״ת עדכון תגמולים]
לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8
(ד) .
8. תגמולים לאלמנה עם יתומים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ז, תשנ״ה, [ק״ת עדכון תגמולים]
(א) בסעיף זה, ”הדרגה הקובעת“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023).
(ב) אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 314.18% מהדרגה הקובעת (מעודכן לאפריל 2022) עד הגיעו של היתום לגיל 21.
(ג) אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן
(ב) , 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון עד הגיעו לגיל 21.
(ג1) אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום שטרם מלאו לו שש שנים, ישולם לה בעדו, נוסף על התגמול החודשי לפי סעיפים קטנים
(ב) ו־
(ג) , סכום חודשי כמפורט להלן:
(1) בעד התקופה שבה טרם מלאו לו שלושה חודשים – 6,000 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026);
(2) בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלושה חודשים ועד שטרם מלאו לו שלוש שנים – 3,000 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026);
(3) בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלוש ועד שטרם מלאו לו שש שנים – 1,500 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026).
(ד) לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים
(ב) או
(ג) , או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים
(ב) ו־
(ג) מחמת האמור בסעיף 9
(ג) וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן
(ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן
(ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן
(ב) .
8א. תגמולים לאלמנה במצב מיוחד [תיקון: תשל״א, תש״ם]
אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.
8ב. סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים [תיקון: תש״ם]
לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ״ד–1984.
8ג. תוספת לאלמנה של נספה [תיקון: תשנ״ה]
לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.
9. תגמולים בעד יתומים ואחים [תיקון: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״א, תשל״ז, תש״ם, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ו]
(א) בעד יתום של נספה שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב
(1) או
(2) , כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי הענין.
(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן
(א) , תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד.
(ג) יתום עד גיל 21 הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן
(א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א, או 13ב.
(ד) תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.
(ד1) על אף האמור בסעיף זה, יתום ששולם בעדו תגמול לפי סעיף קטן
(ג) בשל שהייה מחוץ לבית הורהו ולא מחמת נישואיו, זכאי לתגמול כאמור גם מגיל 21 ועד הגיעו לגיל 30, שישולם לו במישרין.
(ה) בסעיף זה, ”נציג“ של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.
9א. [תיקון: תשכ״ה, תש״ם]
(בוטל).
9ב. תגמולים בעד יתומים משני הוריהם [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ח, תשפ״ו]
(א)
(1) בעד ילדו של נספה שהתייתם משני הוריו, שאחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב
(1) מהמועד שבו מלאו לו 21 שנים או מהמועד שבו התייתם משני הוריו, לפי המאוחר.
(2) תגמול כאמור ישולם למשך 13 שנה או עד הגיעו של ילדו של נספה לגיל 50, לפי המוקדם.
(ב) ילדו של הנספה שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות
(1) או
(2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה לילדו של נפגע שהתייתם משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:
(1) ילדו של הנספה ששני הוריו נספים;
(2) ילדו של הנספה שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.
9ג. תגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה [תיקון: תשפ״ו]
(א) יתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 30 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026).
(ב) יתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 2,000 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026).
(ג) יתום המקבל תגמול לפי סעיף קטן
(א) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33
(א)
(1א) .
9ד. סל שיקום תעסוקתי ליתום שמלאו לו 30 שנה [תיקון: תשפ״ו]
(א) קצין תגמולים רשאי לאשר ליתום, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, נוסף על תשלומים המשתלמים לו לפי חוק זה, סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים (נכון לפברואר 2026) (בסעיף זה – תגמול חודשי) וכן הכשרה מקצועית, לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) מלאו לו 30 שנה והוא טרם הגיע לגיל הפרישה מעבודה כהגדרתו בסעיף 33א (בסעיף זה – גיל פרישה);
(2) לא שולמו בעבורו דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי בעד 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או ששולמו דמי ביטוח כאמור ושכרו ב־24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה;
(3) הוא אינו מוכר כיתום שאינו עומד ברשות עצמו;
(4) לעניין יתום שאינו תושב ישראל כהגדרתו בסעיף 15א
(ה) – הוא לא עבד או שעבד ושכרו לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה בתקופה של 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, והוא הוכיח זאת להנחת דעתו של קצין התגמולים.
(ב) סל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן
(א) לא יינתן אלא אם כן היתום משתף פעולה עם הליכי השיקום התעסוקתי כאמור באותו סעיף קטן.
(ג) היה יתום זכאי לסל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן
(א) והתקיימו לגביו התנאים לפי אותו סעיף קטן, ושוכנע קצין תגמולים כי במהלך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, הפך היתום כאמור לאדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו, רשאי קצין התגמולים להאריך את תקופת תשלום התגמול החודשי הקבועה בסעיף קטן
(א) לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, עד הגיעו של היתום האמור לגיל פרישה.
(ד) קיבל יתום תגמולים לפי סעיף זה במשך חמש השנים לפחות שבתכוף לפני הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים חודשיים בשיעור ששולם לו טרם