תוכן עניינים
חלק א׳ – מבוא
חלק ב׳ – בתי־משפט צבאיים
חלק ג׳ – עבירות שנדונים עליהן רק בבתי־משפט צבאיים בלבד
חלק ג׳־א׳ – חיזוק ידיים ונסיון
חלק ד׳ – עבירות שעליהן נדונים בבתי־משפט אזרחיים
חלק ה׳ – קביעות החלות כאחת על עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט צבאי ועל עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט אזרחי
חלק ו׳ – פיקוח בשעת־חירום על כלי־רכב של מנוע
חלק ז׳ – התאחדויות בלתי־מותרות
חלק ח׳ – צנסורה
חלק ט׳ – עליה
חלק י׳ – צווי־צמצום, השגחת המשטרה, מעצר וגלות
חלק י״א – לקיחה באנגריה וכו׳
חלק י״ב – קביעות־ענשים שונות
חלק י״ג – תנועות בני־אדם, תעבורה
חלק י״ג־א׳ – פיקוח על סימנים שעל כלי־רכב של מנוע ועל צבעם
חלק י״ד – קביעות שונות
חלק ט״ו – שטחים נתונים לשליטה
חלק א׳ – מבוא
1. שם קצר
התקנות האלה תיקראנה ”תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945“.
2. פירוש [תיקון: 1946, 1946-2, 1946-5, 1946-6, תש״ח, תש״ט־2, תשע״ו]
(1) בתקנות האלה –
”אחיזה“ מובנה כמובנה של ”חזקה“ בסעיף 5 של פקודת החוק הפלילי, 1936;
”בית־משפט צבאי“ מובנו בית־משפט שנתכונן בהתאם לחלק ב׳ של התקנות האלה;
”דבר־מלך במועצה“ מובנו דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937;
”חוק הפרלמנט בדבר־הצבא“ (תוקף ההגדרה נשלל מכללא);
”חיל משטרה“ מובנו חיל המשטרה של ישראל שנתכונן לפי פקודת המשטרה, ומונח זה כולל משטרה מוספת ונוטרים, שעליהם נקבעו קביעות הפקודה ההיא;
”חילות הממשלה“ מובנם כל אחד מחילות הממשלה בים, ביבשה או באוויר, לרבות כל חלק מאותם חילות;
”חפץ נפיץ או מבעיר“ מובנו כל דבר או חומר (לרבות נוזל או גאז), שנועד או מוכשר לשמש גורם התפוצצות או דליקה;
”יועץ משפטי לממשלה“ [במקור: ”יועץ משפטי“] כולל משנה ליועץ משפטי לממשלה;
”לקיחה באנגריה“ (נמחקה);
”מפקד צבאי“ מובנו הקצין שנתמנה לשמש או לכהן כממלא־מקום בתפקיד הזה לפי תקנה 6;
”נשק־אש“ פירושו כל כלי־נשק מכל מין, העשוי להמית, ולו צינור, שאפשר ליידות מנו ירי, כדור או קלע, ומונח זה כולל כל חלק מרכיב של כלי־נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי־נשק כזה, שתוקן או הוסגל למעט את הרעש או הבריקה הנגרמים מתוך ירייה בכלי־הנשק;
”עבירה שנדונים עליה בבית־משפט אזרחי“ מובנה עבירה על התקנות האלה, שנדונים עליה או שיש להיות נדונים עליה בבית־משפט שלום או בבית־משפט מחוזי;
”עברה שנדונים עליה בבת־משפט צבאי“ מובנה עבירה על התקנות האלה, שאינה עבירה שנדונים עליה בבית־משפט אזרחי;
”תובע בבית־משפט צבאי“ מובנו כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה וכל קצין או בן־אדם, שהרשהו הרמטכ״ל בדרך־כלל או במיוחד, לתבוע בבתי־משפט צבאיים;
”רמטכ״ל“ [במקור: ”קצין מפקד כללי“] מובנו הקצין שבידו הפיקוד מזמן לזמן על החילות הצבאיים של הממשלה בישראל;
”קרקע“ כוללת קרקע של כל סוג או חזקה, וכל בניין, עץ או דבר אחר המחוברים לקרקע וכל חלק מן הים, או מן החוף או נהר, וכל זכות, טובת־הנאה או זכות־שימוש בקרקע או במים או ממעל להם;
”רכב מנועי“ [במקור: ”כלי־רכב של מנוע“] (נמחקה);
”שוטר“ מובנו כל חבר של חיל־המשטרה;
”שירותים הכרחיים“ מובנם שירותים הכרחיים להבטחת שלום הציבור או להגנת ישראל, או לקיום סדר ציבורי או הספקה, וכל שירותים הכרחיים לחיי הציבור.
(2) (בוטלה).
(3) (בוטלה).
(4) (בוטלה).
2א. [תיקון: 1946-6, תש״ח, תשע״ו]
(בוטלה).
3. חלותה של פקודת הפירושים [תיקון: תש״ט־3]
(1) בתקנה הזאת הביטוי ”תחיקת שעת־חירום“ מובנו כל תקנה, שהותקנה לפי דבר־המלך במועצה ולפי כל צו, הוראה, דרישה או הודעה שניתנו או שהוצאו מכוח תקפה של כל תקנה כזאת.
(2) קביעותיה של פקודת הפירושים, 1945, להבדיל מאלה של פסקאות
(ב) ו־
(ד) של סעיף 19 ואלה של סעיפים 20, 35, 36 ו־37 של הפקודה ההיא, תחולנה על כל תחיקת שעת־חירום, אלא־אם נקבע שלא־כן, ולצרכיה של אותה חלות יהיו רואים תקנות, שהותקנו לפי דבר־המלך במועצה, כפקודות.
(3) פרסומה של כל תחיקת שעת־חירום ברשומות תשמש הוכחה מכרעת, בכל בתי־משפט ולכל תכליות שהן, כי נתינתה ותכנה של התחיקה הם כהלכה.
4. פעולה [תיקון: תש״ט־3]
(1) בתקנה זו הביטוי ”תעודת שעת חירום“ מובנה כל תעודה המיומרת להיות כלי (בין שהוא מחוקק ובין שהוא מבצע), שניתן או שהוצא בהמשך אל, או לצרכיהם של, דבר־המלך במועצה, או קביעה כל־שהיא, הכלולה בתקנות כל־שהן, שהותקנו לפי דבר־המלך האמור, והתקנות האלה בכללן, או שנודעת לה נפקות מכוח תקפן של הנ״ל.
(2) לא יהיה צורך לפרסם כל תעודת שעת־חירום ברשומות.
(3) מקום שניקבו בתעודת שעת־חירום זמן, תאריך או הזדמנות כזמן, תאריך או הזדמנות, שבהם תיכנס זו לתקפה, תיכנס זו לתקפה בהתאם לכך. בכל מקרה אחר תיכנס התעודה לתקפה בתאריך הרשום בה או זה שבו ניתנה.
(4) בלי לפגוע בקביעותיה הקודמות של התקנה הזאת, אפשר לתת או להוציא בעל־פה כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, או מינוי לפי תקנות כל־שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי דבר־המלך במועצה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותם מוצאת לנכון לעשות כן.
(5) הרשות הנוהגת או המוציאת אותם צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כל־שהם שנזכרו בתקנת־משנה
(4) , תגרום לכך שתימסרנה ידיעות על נפקותם בהקדם האפשרי ובאותו אופן שתמצא אותו נחוץ, כדי להסב אליהם את תשומת־לבם של כל בני־אדם הצריכים – לדעתה – לכך שתהיינה בידיהם אותן ידיעות, אך שום צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה לא יהיו, ולא ייעשו, נטולי תוקף לגבי אדם כל־שהוא, שעליו הם משפיעים, עקב העובדה, שתשומת־לבו לא הוסבה, על הצו, ההוראה, הדרישות ההודעה או המינוי.
(6) כל כוח שהעינוקוהו תקנות כל־שהן (והתקנות האלה בכללן), שהותקנו לפי דבר־המלך במועצה, לתת או להוציא כל צו, דרישה, הודעה או מינוי, יתבאר ככולל את הכוח שיש להשתמש בו באותו אופן עצמו ומתוך כפיפות לאותם התנאים עצמם, אם יש כאלה בנמצא, להפקיע או לשנות כל צו, הוראה, דרישה, הודעה או מינוי כאלה.
5. קביעות, זכויות וכוחות לא יגרעו מקביעות, זכויות וכוחות אחרים
מתוך כפיפות לקביעותיהן של התקנות האלה יהיו קביעותיהן של התקנות האלה והזכויות והכוחות שהוענקו בהן מוסיפים על קביעות כל־שהן של כל חוק אחר או זכויות או כוחות כל־שהם, שהוענקו בכל חוק אחר או באופן אחר, ולא גורעים מהם.
6. מינוי וכו׳ של מפקדים צבאיים [תיקון: תש״ח, תשע״ו]
(1) הרמטכ״ל רשאי למנות – בהסכמתו של שר הבטחון – מפקד צבאי בכל שטח או מקום. כל מינוי כזה יכול להיערך בנקיבת שם או משרה, ואם נערך בנקיבת משרה, יהיה האדם, המחזיק מזמן לזמן במשרה שצויינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון.
(2) מקום שנתמנה מפקד צבאי כנ״ל, רשאי הוא להשתמש בכל הכוחות שהוענקו למפקד צבאי בתקנות האלה, ולמלא את כל החובות שהוטלו עליו בהן, בגין השטח או המקום שעליו נתמנה.
(3) (בוטלה).
(4) (בוטלה).
(5) כל הכוחות, המסורים למפקד צבאי בתקנות האלה או כל החובות המוטלות עליו בהן, או המסורים למושל־המחוז או מוטלות עליו בהמשך לתקנת־משנה
(4) , רשאי להשתמש בהם או למלא אותן הרמטכ״ל בגין כל שטח או מקום בישראל. כל צו, הוראה, דרישה, הודעה, מינוי, רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה, פיטורים, אות או כל אמצעים אחרים שהם, שניתנו, נעשו או ננקטו בידי הרמטכ״ל מתוך שימוש בכל כוח כזה או מתוך מילוא כל חובה כזאת בגין שטח או מקום כל־שהם יהיה כוחם יפה יותר ויבואו במקום כל אמצעי קודם שנקט בו מפקד צבאי או מושל־המחוז, שהוא בלתי־עקבי להם.
7. הפקעה וכו׳
(1) עם כניסתן של התקנות האלה לתקפן תופקענה התקנות הבאות, היינו: התקנות לשעת חירום, 1936, התקנות לשעת־חירום (ייצור חמרי־פיצוץ), 1936, תקנות ההגנה (בתי־משפט צבאיים), 1937, תקנות ההגנה (פיקוח על המשטרה), 1938, תקנות ההגנה (מפקדים צבאיים), 1938, תקנות ההגנה (פיצויים בעד נכסים שמשתמשים בהם לצרכים ציבוריים), 1939 ותקנות ההגנה (עליה), 1940.
(2) כל צווים, הוראות, דרישות, הודעות, מינויים, רשיונות, תעודות־היתר, הסכמות, פקודות, הרשאות ופיטורים שנעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, התקנות האלה, שהופקעו בזה, ועמדו בתקפם עובר לכניסתן של התקנות האלה לתקפן, יוסיפו לעמוד בתקפם (מתוך כפיפות לכוחות שהוענקו בתקנות האלה ובפקודת־הפירושים, 1945), ויהיו רואים אותם כאילו נעשו, הוענקו או ניתנו לפי, או מכוח תקפן של, קביעותיהן המתאימות של התקנות האלה, ובידי הרשויות המתאימות.
(3) כדי להסיר ספק מצהירים בזה שההפקעה אשר בוצעה בתקנת־משנה
(1) לא תשפיע על שום חקירה, אחריות, עונש, שמט או הענשה, שבהם נתחייבו לפי תקנה כל־שהיא מן התקנות שהופקעו כנ״ל, וכל חקירה, משא־ומתן משפטי בדרך החוק או תקונה כאלה, אפשר לכוננם, להמשיכם או לכפותם, וכל עונש, שמט או הענשה כאלה אפשר להטילם או לבצעם בידי הרשות הנאותה, או בפניה, לפי התקנות האלה, וכל משא־ומתן משפטי התלוי ועומד בבית־משפט צבאי, שנתכונן לפי תקנות־ההגנה (בתי־משפט צבאיים), 1937, או בפניו, או שהיה מובא, אלמלא התקנות האלה, בפני בית־משפט צבאי כזה, אפשר להמשיכו או להביאו לבית־משפט צבאי, שנתכונן לפי התקנות האלה, או בפניו.
8. שימוש בכוחות
מקום, שהוענק כוח לפקיד או לאדם כל־שהם בתקנות האלה, או בצו, הוראה, הודעה או דרישה כל־שהם לפיהן, רשאים הפקיד או האדם ההם, וכל בני־אדם אחרים הפועלים לפי הוראותיהם, להשתמש באותו כוח ואותם פקיד או אדם וכל בני־אדם אחרים הפועלים כנ״ל רשאים להשתמש בכל אמצעי־כוח, הנחוץ באופן מסתבר, לשם השימוש בכוח הנ״ל.
9. רשיונות, תעודות־היתר וכו׳ [תיקון: תש״ח, תשע״ו]
(1) כל רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה או פיטורים, שעל הענקתם נקבעה קביעה בתקנות האלה או בכל צו, הוראה, הודעה או דרישה לפיהן, אפשר להעניקם מתוך כפיפות לאותם תנאים, שתהיה הרשות המעניקה אותם עשוייה למצוא לנכון להטילם, וכל אותם רשיון, תעודת־היתר, הסכמה, הרשאה או פיטורים עשוייה אותה רשות בכל זמן להפקיעם או להתלותם, וכל תנאים שצורפו אליהם עשוייה אותה רשות בכל זמן להפקיעם, לשנותם או להוסיף עליהם. כל אדם, המפר כל תנאי כזה העומד בתקפו מזמן לזמן, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
(2) כל אדם, המחזיק ברשיון, בתעודת־היתר, בהסכמה, בהרשאה או בפיטורים כנ״ל, שחדל מהראותם, לפי דרישתו של כל חבר לחילות הממשלה או של כל שוטר, שהורשה לדרוש כי יראום, לאדם הדורש זאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
(3) (בוטלה).
10. [תיקון: תש״ח, תשע״ו]
(בוטלה).
11. [תיקון: תש״ח, תשע״ו]
(בוטלה).
חלק ב׳ – בתי־משפט צבאיים
כינון ושיפוט של בתי־משפט צבאיים
12. כינון בתי־משפט צבאיים [תיקון: תש״ח]
הרמטכ״ל יכונן אותם בתי־משפט צבאיים, שיהיה עשוי למצאם נחוצים לצרכיהן של התקנות האלה.
13. הרכב [תיקון: תש״ח]
בית־משפט צבאי יהיה מורכב מנשיא, שיהיה קצין בן דרגת קצין־שדה או בן דרגה גבוהה ממנה, ומשני חברים שיהיו קצינים בעלי כתב־מינוי בדרגה כל־שהיא. הנשיא והחברים יתמנו בפקודה חתומה בידי הרמטכ״ל.
14. מושבים
בית־משפט צבאי יֵשב באותם זמנים ומקומות שיורם הנשיא.
15. כוח־שיפוט [תיקון: 1946, תש״ח]
לכל בית־משפט צבאי יהיה כוח־שיפוט לדון על כל עבירה על התקנות האלה שנעשתה בישראל, בין שהיא עבירה שהוכרז עליה בתקנה 57 שיש להיות נדונים עליה רק בבתי־משפט צבאיים בלבד ובין עבירה אחרת, וכשתהיה העבירה יכולה להיות נדונה אף בבית־משפט אזרחי – להטיל כל הענשה, שלא תעלה על ההענשה הגדולה ביותר שהיה בית־משפט מחוזי יכול להטילה, או – אם היתה העבירה יכולה להיות נדונה רק בבית־משפט שלום בלבד – להטיל כל הענשה שלא תעלה על ההענשה הגדולה ביותר שהיה בית־משפט שלום יכול להטילה:
בתנאי כי –
(א) אם יהיה הפועל או חדלון המעשה המהווים עבירה שבה נאשם חבר לחילות הממשלה (הקרוי להלן בתנאי הזה ”אותו חבר“), גם עבירה שנדונים עליה בבית־דין של הצבא, והקצין המפקד בישראל על החיל או האנייה, שאותו חבר משרת בהם מבכר בכתב, בכל זמן קודם להתחלת השפיטה בבית־המשפט הצבאי, שאותו חבר יהיה עומד לדין בבית־דין של צבא על העבירה שעליה נדונים כנ״ל, והיא היא הפועל או חדלון־המעשה, יהיה אותו חבר פטור על־ידי־כך מכל משא ומתן משפטי בבית־המשפט הצבאי על העבירה; וכן
(ב) הרמטכ״ל רשאי בכל זמן לעכב בצו משא ומתן משפטי בפני בית־משפט צבאי, ואז יהיה הנאשם פטור מאותו משא־ומתן משפטי, ואולם אותו פטר לא יהיה בו כדי זיכוי.
קביעות שונות בדבר בתי־משפט צבאיים
16. פקודות־מאסר [תיקון: תש״ח, תשכ״ד]
(1) בלי לפגוע בשום כוחות, שהוענקו בכל חוק אחר, או בכוחות, שהוענקו בתקנה 72, רשאי כל שופט של בית־משפט שלום או כל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה או כל שוטר ממונה על תחנת־משטרה להוציא כתב־פקודה לאסור כל אדם, שהוא יכול לחשוד בו חשד מסתבר כי עבר עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי, וכל כתב־פקודה כזה יהיה הרשאה לכל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר או מוכתר או אדם פרטי לאסור אדם כזה.
(2) כדי להסיר ספק מצהירים בזה, שמתוך כפיפות לקביעותיה של תקנה 17 תחול פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחפושים) על מאסרים שנעשו לפי הכוחות שהוענקו בתקנה הזאת; ולצרכיה של הפקודה ההיא יהיו רואים אדם, שאסרו חבר לחילות הממשלה או מוכתר או אדם פרטי מכוח תקפו של כתב־פקודה שהוצא לפי התקנה הזאת, כאדם שאסרו אדם פרטי ללא פקודה.
17. שינוי בפרק ל״ג [תיקון: תשכ״ד]
למרות קביעותיהן הקודמות של התקנות האלה אפשר להביא – ברשותו של נשיא בית־המשפט הצבאי – כל אדם, אשר נאשם בעבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי והוא נמצא במשמרה של המשטרה, בפני בית־משפט צבאי, בלי להביאו בפני שופט של בית־משפט שלום, אם הובא כנ״ל במשך ארבעים ושמונה שעות מזמן מאסרו.
18. שחרור בערבות והחזרה למשמר [תיקון: 1946-4, תש״ח, תשכ״ד]
(1) מקום שאדם כל־שהוא, הנאשם בעבירה על התקנות האלה (בין שהיא עבירה שעליה נשפטים רק בבית־משפט צבאי ובין שהיא עבירה אחרת) מתייצב או מובא בזמן כל־שהוא בפני שופט של בית־משפט שלום, יעביר השופט של בית־משפט השלום – אם יידרש על־כך על־ידי היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או בשמם – את העניין לשפיטה בפני בית־משפט צבאי, וכן – אם נמצא האדם הנאשם במשמר או שוחרר בערבות – ישחרר אותו בערבות או יחזירהו למשמר (כפי שיהיה השופט של בית־משפט השלום עשוי להורות), כדי שיהיה מתייצב בפני בית־המשפט הצבאי:
בתנאי שבמקרה של אדם, שנאסר מפני שעבר, או שחושדים בו שעבר, עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי ועליה חייבים מיתה, לא ישחרר השופט של בית־משפט השלום אותו אדם בערבות אלא אם יאשר בכתב שוטר, בדרגה שאינה נמוכה מזו של מפקח [במקור: רב־קצין], כי לדעתו לא יפגע אותו שחרור בעשיית משפט־צדק.
(2) בית־משפט צבאי רשאי להעניק שחרור בערבות בכל שלב של שפיטה שבפניו, אך לא באופן אחר.
(3) סעיף 7 של פקודת השחרור בערבות, 1944, לא יחול במקרה של עבירות שעליהן נדונים בבית־משפט צבאי.
(4) מתוך כפיפות לקביעותיה של התקנה הזאת תחול פקודת השחרור בערבות, 1944, בשינויים הנחוצים ביחס לערבות לפי התקנה הזאת.
19. הנהגת התביעה לדין וייצוג נאשם [תיקון: 1945-3]
כל תביעה בפני בית־משפט צבאי ינהג אותה קטיגור של בית־משפט צבאי. הנאשם רשאי ללמד על עצמו זכות על־ידי עורך־דין.
20. עדות [תיקון: תש״ח]
ביחס לעדות ינהגו בתי־משפט צבאיים לפי החוק [במקור: החוק האנגלי] ולפי נהגם של בתי־המשפט המשמשים בשיפוט פלילי [במקור: בשיפוט פלילי באנגליה]; בתנאי שיהיה בית־משפט צבאי רשאי – אם נוכח לדעת שמעניין הצדק לעשות כן – להרשות כי תובא כל עדות מסויימת, אף־על־פי [במקור: שבאנגליה] לא היו מרשים להביאה, ואולם בכל מקרה ומקרה כזה ירשום ברשומה את הטעמים שהניעוהו לעשות כן.
21. קביעה כללית בדבר פרוצידורה
כל שפיטה בבית־משפט צבאי הנוהג באופן תכוף, וביחס לכל עניין של פרוצידורה, שלא נקבע בתקנות האלה, ינקוט בית־המשפט באותו מהלך שיהיה נראה לבית־המשפט כמתכוון ביותר לעשות משפט־צדק.
22. שפיטות תהיינה כרגיל בפומבי
בית־משפט צבאי רשאי לצוות כי שפיטה כל־שהיא שבפניו תתקיים – כולה או מקצתה – בדלתיים סגורות, אם נוכח לדעת כי לטובת הצדק או הבטיחות הציבורית מועיל הדבר לעשות כן. מתוך כפיפות לכך, תתקיימנה שפיטות בפני בתי־משפט צבאיים בפומבי.
23. עדים ומתורגמנים חייבים שבועה
שבועה או הודעה בהן־צדק תוטל – לשמיעתו של בית־משפט צבאי – על כל עד ועל כל מתורגמן באותה צורה ובאותו אופן שעליהם יצהיר האדם המושבע, כי הם מחייבים את מצפונו; בתנאי שיהיה בית־המשפט רשאי לקבל – עקב כל טעם שיהיה נראה לו מספיק, ואותו טעם יירשם ברשומה – עדותו של כל עד שלא בשבועה ושלא בהודעה בהן־צדק.
24. דיחוי מושב בית־המשפט
בית־משפט צבאי רשאי לדַחות את ישיבותיו בכל שלב של המשא־ומתן המשפטי, ולחזור ולהתאסף באותו מקום ובאותו זמן שיורה בית־המשפט. אם לא הוענק שחרור בערבות, רשאי בית־המשפט ליתן אותן הוראות, שתהיינה נראות לו נכונות, בדבר משמרו של הנאשם והתייצבותו בישיבה שדוחתה.
25. רשומת עניין המשפט [תיקון: תשי״ט]
נשיא בית־המשפט ירשום או יגרום כי תירשם רשומת ההאשמות, טענת הנאשם, סיכום של כל עדות שניתנה וכל מסירה שנמסרה בידי הנאשם או הקטיגור של בית־המשפט הצבאי, או בשמם, ותוצאות המשפט. הנשיא יחתום על כל צו של בית־המשפט לזיכוי של הנאשם או לחיובו בדין וגזר־דינו. כל אדם, שנדון בבית־משפט צבאי, יהיה זכאי – בכל זמן במשך שנתיים לאחר סיום השפיטה – בהעתק של הרשומה האמורה תמורת תשלום בשיעור של אגורה הדף שבו שבעים ושתים מלים.
26. הזמנה או כתב־פקודה לעדים [תיקון: תש״ח]
מתלבן כי אדם כל־שהוא יכול למסור, או יש באחיזתו, עדות חשובה ואותו אדם לא יבוא להעיד מרצונו, או לא יראה אותה עדות מרצונו, יהיה מותר לכל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה, או לכל שוטר הממונה על תחנת־משטרה, לשלוח הזמנה לאותו אדם, ולדרוש ממנו שיבוא בפני בית־משפט צבאי, או לדרוש ממנו להביא ולהראות לאותו בית־משפט לצרכי עדות כל דברים שבאחיזתו או בשליטתו, העשויים להיות נקובים או מתוארים תיאור מספיק באופן אחר בהזמנה; בתנאי שאם יש לאותו פקיד טעם להיות סבור שהאדם לא יבוא לפי הזמנה, יהיו אותם קצין או שוטר רשאים להוציא כתב־פקודה לאסרו, וכל פקודה כזאת יכולים לבצעה כל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר.
27. שחרור עדים שנאסרו בכתב־פקודה
נאסר עד לפי כתב־פקודה, יהיה בית־המשפט הצבאי רשאי לשחררו מן המשמר, לאחר שתומצא ערובה מניחה את הדעת, כי אותו עד יבוא למשפט, וכי יראה לצרכי עדות אותם דברים שבאחיזתו או בשליטתו, שיהיו עשויים להידרש.
28. מאסר על חדלון ציות להזמנה או להוראה
כל אדם, שהוזמן לבוא בפני בית־משפט צבאי, וללא תירוץ מסתבר חדל מלבוא ומלהראות לצרכי עדות דברים כל־שהם שבאחיזתו או בשליטתו, כאשר נדרש בהזמנה, או שלאחר בואו הוא הולך לו בלי שישיג רשות על־כך מבית־המשפט, או שהוא חדל מלבוא לאחר דיחוי המושב ולאחר שנצטווה לבוא, או כל אדם, שבהיותו נוכח בבית־המשפט, מסרב לציית לכל הוראה נאותה של בית־המשפט, או מעליב את בית־המשפט או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את המשא־והמתן המשפטי בבית־המשפט, יהיה בית־המשפט רשאי לגזור את דינו מיד למאסר לתקופה של שנתיים. שום דבר הכלול בזה לא ישפיע על היות כל אדם כזה צפוי לכל עונש או משא ומתן משפטי אחרים בגלל אותם הזנחה או סירוב.
29. עדים צפויים לחקירה שכנגד וחקירה משנית
כל עדים, להבדיל מאדם נאשם המוסר הרצאת־דברים שלא בשבועה, המעידים בפני בית־משפט צבאי, יהיו צפויים לחקירה, חקירה שכנגד וחקירה משנית.
30. פסקי־דין וכו׳ של בתי־משפט צבאיים והכרעת הרמטכ״ל בהם [תיקון: 1947-8, 1947-9, תש״ח]
(תקנה זו בוטלה מכללא לפי סעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955):
לא יהיה שום ערעור על כל פסק־דין, גזר־דין, צו, הכרעה או הוראה (בין שניתנו, שנחרצו או נערכו לפני כניסתן של תקנות־ההגנה (שעת־חירום) (תיקון מס׳ 8), 1947, לתקפן ובין לאחר־מכן), של בית־משפט צבאי, או של הרמטכ״ל ביחס לכל משא־ומתן משפטי, חיוב בדין, או גזר־דין של בית־משפט צבאי, ושום פסק־דין, גזר־דין, צו, הכרעה, או הוראה כאלה לא יהיו נתונים להקשייה או לטענה, בין באמצעות כתב ובין בכל אופן אחר שהוא, מצד כל בית־משפט או בפניו.
31. חיוב בדין בבית־משפט צבאי יהיה פה אחד
שום אדם לא יחוייב בדינו בבית־משפט צבאי בהאשמה כל־שהיא, אלא בחריצת משפט שחרצוה הנשיא והחברים פה אחד.
32. יחס מיוחד
כוחו של בית־משפט צבאי יהיה יפה לגמול יחס מיוחד בהטילם גזר־דין של מאסר.
33. [תיקון: 1947, תש״י־2]
(בוטלה).
33א. עבריינים צעירים [תיקון: 1947-15]
כל בית־משפט צבאי יהיה בית־משפט לצרכי סעיפים 10, 11, 12, 13, 15, 18, 19, 20, 21, 22 ו־23 של פקודת העברינים הצעירים, 1937.
ראו סעיף 45א לחוק הנו